בסוף נובמבר 2025, אחרי שנה של תביעות, עימותים ובאז תקשורתי, Suno ו-Warner Music Group חתמו על הסכם שמסיים סכסוך משפטי ומנסח מחדש את יחסי הכוחות בין מודלים ג’נרטיביים לבין תעשיית המוזיקה העולמית. עבור שוק ה-AI והמוזיקה זו לא עוד ידיעה. זו נקודת תפנית שמעצבת תקן לא רשמי ליחסי טכנולוגיה וזכויות יוצרים. כדי להבין עד כמה המהלך משמעותי צריך להציב אותו בקנה מידה רחב יותר.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
במהלך 2025, Suno זינקה לקדמת השוק עם הערכות שהפלטפורמה עברה 150 מיליון דולר ARR. במקביל, לפי הערכות אחרות, שוק מוזיקת ה-AI הגיע כבר ליותר מ-20 מיליון יצירות שנוצרו בחודשיות בפלטפורמות שונות. זה לא שוק בתחילת דרכו. זה מודל יצירה שהפך למיינסטרים, גם אם עדיין שנוי במחלוקת.
המספרים האלה מסבירים את הקושי: תאגידים מוזיקליים לא יכולים להתעלם משוק שנבנה על גב הקטלוגים שלהם. ו-Suno לא יכולה להתקיים לאורך זמן תחת עננה משפטית שמאיימת על הליבה הטכנולוגית שלה. כאן בדיוק נכנס ההסכם.
יחד עם זאת, לצד הצמיחה הדרמטית הזו, יש פער בולט בין כמות היצירה לבין הביקוש בפועל. סקירה נפרדת של שוק מוזיקת ה-AI מצביעה על כך שרבות מהרצועות המופקות בכלים ג׳נרטיביים זוכות למעט האזנות ולעיתים אף נוצרות בעיקר כדי לנפח מספרים, לא כדי לשרת קהל אמיתי. הממצאים הללו ממחישים שהמעבר למודלים מורשים ולמערכת תמלוגים עשוי לפתור את הבעיות המשפטיות, אך לא בהכרח עונה על השאלה המרכזית: האם הקהל באמת רוצה מוזיקה שנוצרה ב-AI?
בקיץ 2024 הגישו RIAA (Recording Industry Association of America) וחברות התקליטים הגדולות, ביניהן Warner, תביעות נגד Suno ו-Udio בטענה להפרת זכויות יוצרים באימון המודלים. Suno טענה לשימוש הוגן. התעשייה טענה להפרה רחבת היקף. כעת Warner מושכת את התביעה. Suno מסכימה להחליף את המודלים. שני הצדדים מוותרים על פתרון משפטי ומעדיפים מודל רישוי. זו תזוזה שמתחילה להפוך לקונצנזוס תעשייתי.
ההסכם קובע כי ב-2026, Suno תשיק מודלים חדשים שיאומנו רק על תוכן מורשה מ-Warner. המודלים הישנים יוסרו בהדרגה. למה זה חשוב? משום שזו הפעם הראשונה שבה מודל מוזיקלי גנרטיבי עובר לשימוש במאגר מאושר וממוסמך, ולא בטריינינג המבוסס על רשתות לא מפוקחות. זה יוצר יסוד חוקי אמיתי למודלים גנרטיביים בתחום המוזיקה, ומקטין את הסיכון המשפטי שמלווה את התחום מאז 2023.
ההסכם מציג מודל opt-in: אמנים יוכלו לבחור אם קולם, דמותם או שיריהם ישמשו לאימון המודלים. המשמעות הכלכלית ברורה. כל אמן שמצטרף מקבל ערוצי הכנסה מבוססי תמלוגים על שימוש ביצירתו. מי שאינו מצטרף נשאר מחוץ למערכת הזכיינית. זו בפועל הפעם הראשונה שבה מודל ג׳נרטיבי במוזיקה מחזיר לאמנים שליטה ברורה על הנכסים שלהם. זו גם התחלה של שפה חוזית חדשה בין טכנולוגיה לבין יוצרים.
Suno תצמצם את אפשרות ההורדה לשירות בתשלום בלבד, ותוסיף מגבלות כמותיות. זה חלק מהאיזון החדש – מצד אחד שמירה על חוויית המשתמש ומצד שני מענה ישיר לדרישת החברות למנוע שימוש לא מפוקח ביצירותיהן. בניגוד למודל שהציגה Udio מול Universal, כאן Suno משאירה למנויים גישה להורדה. זה ניסיון לא לפגוע בקהילה שלה ולשמור על מרחב פעולה יצירתי.
Suno רכשה מ-Warner את Songkick, פלטפורמה למעקב והתראות על הופעות חיות. זה לא פרט צדדי. זה מהלך שמחבר בין יצירה ב-AI לבין כלים לקידום אמנים בזמן אמת. במילים אחרות, Suno לא רוצה להיות רק מנוע מהיר ליצירת מוזיקה, היא מבקשת להפוך לפלטפורמת מוזיקה שלמה, שחוצה בין יצירה, קהל, הופעות וחוויות חיות.
ההסכם נחתם בשעה שבה רשות זכויות היוצרים בארה”ב, הרגולטורים באיחוד האירופי ואנשי אקדמיה מנסים לנסח מחדש את כללי המשחק בין AI לזכויות יוצרים. אמנם ההסכם אינו מסמך רגולטורי, אבל הוא מתפקד כתקדים דה-פקטו. כאשר שתי חברות גדולות מגיעות להסכמה על מודל רישוי, מודל opt-in ועל אימון במאגר מורשה בלבד, הדבר הופך למעין שפת עבודה תעשייתית חדשה.
כדי להבין היכן העסקה ממקמת את השוק, חשוב להבחין בין שלוש אסטרטגיות שמתקיימות כרגע בתחום ה-AI והמוזיקה:
חברות כמו Suno ו-Udio טענו בתחילת הדרך שהאימון על תוכן מוגן נכנס להגדרת שימוש הוגן. זו גישה שמקטינה את התלות בלייבלים, אך גם מייצרת סיכון משפטי גבוה.
זה המודל החדש של Suno-Warner ו-Udio-Universal. הוא מעניק לגיטימציה חוקית ומייצר מערכות כלכליות חדשות לאמנים. זה מודל יציב יותר, אך גם כבד ומסורבל, ולכן בעיקר מתאים לחברות גדולות.
זו הגישה שמתחזקת במוסדות אקדמיים ובארגונים שמפתחים AI למטרות מחקר. היא נמנעת לחלוטין משימוש במאגרי צד שלישי, אך אינה מתאימה למודלים יצירתיים מסחריים.
ההסכם בין Suno ל-Warner מציב את הפלואו המסחרי במרכז ומרמז על הכיוון העתידי של השוק.
ייתכן שהמודלים של 2026 יישמעו אחרת, בגלל שינוי במקורות האימון. האמנים יקבלו בפעם הראשונה מודל תגמול ישיר על שימוש ב-AI. התעשייה כולה תנוע כנראה למערכת רישוי, לא למלחמות משפטיות. המתח סביב תביעות Sony ו-Universal ימשיך לקבוע את גבולות האפשר. הניסוח הפורמלי של חוקים חדשים בארה”ב ואירופה עשוי להתבסס על התקדים שעסקאות כאלה מציבות.
לסיכום, ההסכם בין Suno ל-Warner אינו עוד עסקה עסקית. הוא אבן דרך. הוא מציע מודל חדש שבו AI לא פועל נגד התעשייה אלא ביחד איתה. הוא מגדיר מחדש מהו אימון מודל לגיטימי. והוא יוצר מערכת שבה גם האמנים וגם המפתחים מרוויחים. זה אולי לא סוף המאבק על זכויות יוצרים בעידן ה-AI, אבל זו אולי הפעם הראשונה שבה שני הצדדים מפסיקים לנהל קרב ומתחילים לבנות מערכת חדשה.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
רוצים לקבל עדכונים על כל מה שחדש ומעניין בעולם ה-AI? הרשמו לניוזלטר שלנו!
תוצאות נוספות...
תוצאות נוספות...
