בלילה אחד בתחילת פברואר 2026, הודעה קצרה שיצאה ממעגל החברות של אילון מאסק שינתה את מפת הכוח של תעשיית הטכנולוגיה העולמית. SpaceX הודיעה כי השלימה מהלך רכישה, שבמסגרתו היא קונה את xAI ומכניסה אותה תחת המטרייה התאגידית שלה. לפי דיווחים של Reuters, בלומברג וה-Financial Times, השווי המוערך של הישות המאוחדת עומד על כ-1.25 טריליון דולר, מה שממקם אותה מיידית כאחת החברות הפרטיות הגדולות בהיסטוריה. פורמלית, לא מדובר במיזוג שווה-ערך אלא ברכישה, הבחנה משפטית שאינה משנה מהותית את התמונה האסטרטגית, אבל כן מדגישה מי הגוף הדומיננטי במהלך. אבל הרכישה עצמה היא רק השער. הסיפור האמיתי מתחיל במקום אחר לגמרי: בגובה של כ-550 קילומטר מעל פני כדור הארץ.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
SpaceX ו-xAI פועלות כעת תחת מבנה תאגידי מאוחד, כאשר פעילות ה-AI, פיתוח המודלים (כולל Grok), ותשתיות החישוב נמצאות תחת אותה שליטה אסטרטגית כמו מערך השיגור, הלוויינים והתקשורת של SpaceX.
בסוף ינואר דיווחה Reuters כי SpaceX הגישה בקשה ל-Federal Communications Commission בארה״ב, להקמת קונסטלציה עתידית של עד מיליון לוויינים במסלול נמוך (LEO), המוגדרים כ-orbital data centers המיועדים לפעילות בינה מלאכותית. חשוב להדגיש כי בדומה למהלך שביצעה בעבר עם Starlink, שם ביקשה אישור ל-42 אלף לוויינים אך החלה בפריסה מצומצמת בהרבה, גם כאן מדובר בתקרת גמישות רגולטורית ולא בהכרח בתוכנית ביצוע מדויקת בהיקף המקסימלי.
מרבית ההכנסות של SpaceX כיום מגיעות מ-Starlink, אך המהלך החדש מאותת על שאיפה להרחיב את החברה הרבה מעבר לשוק התקשורת – אל לב מרוץ המחשוב הגלובלי של AI.
כדאי לדייק ולומר כי הבקשה אמנם הוגשה, אבל טרם אושרה. מדובר בתחילתו של תהליך רגולטורי, ולא בהחלטה סופית.
איחוד כוחות בין חלל לבינה מלאכותית
ב-2 בפברואר 2026, פרסם מאסק הודעה רשמית באתר SpaceX שסיפקה הצצה אל “המתמטיקה” השאפתנית שמאחורי המהלך. לפי מאסק, המעבר לחלל אינו רק יתרון עסקי, אלא כורח מציאות סביבתי. הוא טוען כי דרישות החשמל של ה-AI על פני כדור הארץ פשוט אינן ברות-קיימא וייצרו עומס בלתי נסבל על הקהילות והסביבה. הפתרון שלו? העברת העבודה למיקום עם “מרחב ואנרגיה אינסופיים”.
המספרים שמאסק הציג מציירים קפיצת מדרגה תשתיתית:
הדור הבא של השיגור: לווייני ה-Starlink V3 החדשים יציעו קיבולת הגדולה פי 20 מכל מה שהכרנו עד היום.
רכבת אווירית למסלול: היעד האופרטיבי הוא שיגורי Starship בכל שעה, כאשר כל טיסה נושאת 200 טון של ציוד.
מתמטיקה של עוצמה: שיגור של מיליון טון בשנה יניב 100 ג’יגה-וואט של כוח חישוב AI שנתי, עם יעד סופי של 1 טרה-וואט בשנה ממסלול סביב כדור הארץ.
כדאיות כלכלית: מאסק מעריך כי תוך שנתיים עד שלוש, המחשוב בחלל יהפוך לדרך הזולה ביותר בעולם לאימון מודלים ועיבוד נתונים.
הטיעון המרכזי נשען על שילוב בין שני נכסים ייחודיים: Starship, המשגר הכבד של SpaceX, שאמור להוזיל דרמטית את עלות השיגור לקילוגרם ואנרגיה סולארית בחלל, שלדברי מאסק זמינה כמעט ברצף, ללא תלות ברשתות חשמל קרקעיות.
אך החזון אינו עוצר במסלול סביב כדור הארץ. מאסק מדבר על הפיכת האנושות לציוויליזציה מסוג 2 בסולם קרדשב (מונח המתאר תרבות השולטת במלוא האנרגיה של הכוכב שלה) – כזו המסוגלת לרתום את מלוא האנרגיה של השמש. התוכנית כוללת הקמת מפעלים על הירח ושימוש ב”משגרים אלקטרומגנטיים” כדי לשלוח לווייני AI לעומק החלל בהיקף דמיוני של 500 עד 1000 טרה-וואט בשנה.
את המטרה הסופית הוא מגדיר במושגים כמעט דתיים: בניית “שמש חושבת” (Sentient Sun) שתעזור להבין את היקום ותפיץ את “אור התודעה” לכוכבים. כפי שסיכם זאת מאסק בביטחון המאפיין אותו: “!It’s always sunny in space”, בתוספת אימוג’י צוחק (😂).
בעיניו, צוואר הבקבוק של ה-AI – אנרגיה, קירור ותשתיות – פשוט נמוג ברגע שעוזבים את האטמוספירה. אמירה שממחישה עד כמה הביטחון של מאסק בתפיסה הזו גבוה, גם כשהיא עדיין רחוקה מהוכחה הנדסית מלאה.
אילון מאסק מצייץ על הרכישה ומכוון לכוכבים
בואו ננסה לעשות את ההבחנה בין חזון לבין היתכנות. אנליסטים מתחום הלוויינים והחלל, שצוטטו ב-Via Satellite וב-Light Reading, מצביעים על כמה נקודות בעייתיות.
קודם כל, קירור בחלל אינו “חינם” – בחלל אין אוויר שיכול לפזר חום. קירור רכיבי מחשוב דורש רדיאטורים גדולים, משקל נוסף ותכנון תרמי מורכב.
מבחינת אמינות ותחזוקה, חומרה בחלל חשופה לקרינה, מיקרו-מטאוריטים ותקלות שאינן ניתנות לתיקון פשוט. הטענה ל“אפס תחזוקה” נתפסת כהצהרה אופטימית, לא כהערכה הנדסית מבוססת.
ולבסוף, אם מתייחסים ל-Latency ותקשורת, גם במסלול נמוך, חישוב AI בחלל יוסיף השהיות, וידרוש תיאום הדוק עם תשתיות קרקעיות.
לכן, בשיח המקצועי, התפיסה הרווחת היא לא ש”זה בלתי אפשרי”, אלא שעלות-תועלת אמיתית עדיין רחוקה מהוכחה.
הרכישה הזו מאחדת תחת אדם אחד ארבע שכבות כוח: תשתית שיגור לחלל, רשת תקשורת גלובלית, פלטפורמת תוכן ודאטה (X) וחברת פיתוח מודלי AI.
לפי Reuters ו-The Washington Post, גורמים רגולטוריים בארה״ב ובאירופה כבר מעריכים שהמהלך ימשוך בדיקות עומק, גם אם טרם נפתחה חקירה רשמית סביב העסקה עצמה.
במקביל, ה-European Commission פתחה בינואר 2026 הליך נפרד נגד X בהקשר של שימוש בדאטה לאימון מודלים, מה שמחזק את ההנחה שבריסל לא תתעלם מהשלכות המהלך החדש.
החשש אינו רק מונופול כלכלי, אלא ריכוז חסר תקדים של כוח מחשוב ומידע בידי גוף פרטי אחד.
קהילת האסטרונומיה מתריעה כבר שנים מפני זיהום אור ועומס במסלולים נמוכים. אם קונסטלציות של עשרות אלפי לוויינים יצרו מחלוקת, הרעיון של מאות אלפים או מיליון לוויינים מעלה את הדיון לרמה אחרת לגמרי.
נכון לפברואר 2026, אין עדיין נייר עמדה רשמי שמכוון ספציפית לתוכנית הזו, אך ברור שהיא תצית מחדש ויכוח מדעי ורגולטורי שכבר בעיצומו, ושהפעם יעסוק לא רק בטכנולוגיה, אלא גם בשאלה מי רשאי לעצב את שמי הלילה של האנושות.
1. האם רגולטורים באמת יאשרו קנה מידה כזה, ואם כן – באילו מגבלות?
2. האם מחשוב במסלול יהפוך ליתרון כלכלי אמיתי, או בעיקר לנרטיב שמצדיק שווי ושאיפות IPO?
3. מה קורה לשוק ה-AI, כאשר תשתית, דאטה, מודלים והפצה מתלכדים תחת הנהגה אחת?
המרוץ ל-AGI, כך נראה ב-2026, כבר לא מתנהל רק בין קמפוסים בעמק הסיליקון. הוא מתרחש גם מעל הראש שלנו, במסלול סביב כדור הארץ. השאלה הגדולה היא לא אם אילון מאסק יכול לנסות, אלא מי, אם בכלל, יוכל לעצור אותו אם החזון יהפוך למציאות.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
רוצים לקבל עדכונים על כל מה שחדש ומעניין בעולם ה-AI? הרשמו לניוזלטר שלנו!
תוצאות נוספות...
תוצאות נוספות...
