ככה נראה קמפיין השפעה בעידן ה-AI

אתר שנראה כמו מכון מחקר ישראלי הציג מומחים, מאמרים, מדד “ריבונות” ושפה אקדמית מהודקת. מבחוץ, International Burke Institute, או IBI, נראה כמו עוד גוף שמנסה להשתלב בשיח המחקרי על פוליטיקה, מדינות וכוח בינלאומי. לפי OpenAI, מאחורי החזות הזו עמדה תשתית השפעה שמקורה בסבירות גבוהה ברוסיה. זה החלק החשוב בסיפור. הבינה המלאכותית לא חייבת לייצר את הפייק עצמו כדי להפוך אותו לאמין יותר, מופץ יותר ומשכנע יותר. לפעמים מספיק שהיא עוזרת לכתוב פוסטים, לנסח תגובות, לטשטש סימנים לשוניים ולהוביל קוראים אל אתר שנראה מקצועי מספיק כדי לעבור את מבחן הרושם הראשוני. ב-25 באוגוסט 2026 הודיעה OpenAI כי חסמה מקבץ חשבונות ChatGPT ששימשו לקידום IBI. הגוף הזה הציג את עצמו כקהילת מומחים שמבוססת בישראל. בפועל, לפי בדיקת החברה, חלק ניכר מהתשתית שלו נשען על מאמרים שהועתקו ממקורות אחרים, ייחוסים שגויים ומדד שהציג את רוסיה באור חיובי ומתח ביקורת על מדינות מערביות.

ה-AI עזר בשיווק

לפי OpenAI, השימוש המרכזי ב-ChatGPT לא היה כתיבת המאמרים באתר IBI. החברה טוענת שהמאמרים באתר לא נוצרו באמצעות המודלים שלה. החשבונות שנחסמו שימשו בעיקר ליצירת פוסטים ותגובות ברשתות חברתיות, שנועדו להפנות אנשים אל האתר ולבנות סביבו תחושה של גוף מקצועי ואמין.

ככה נראו חלק מפרסומי IBI ברשתות: תוכן מדיני, מיתוג מחקרי ותמונה מעובדת שנועדה למשוך תשומת לב:

ככה נראה פייק בלינקדאין | OpenAI

הפעילות הזו התפרסה על פני X, לינקדאין, פייסבוק, Substack, טלגרם וערוצים נוספים. המפעילים כתבו פרומפטים ברוסית, ביקשו לייצר תגובות באנגלית, ובחלק מהמקרים ניסו להסתיר סימנים לשוניים שעשויים להסגיר מקור רוסי. מאחר ש-OpenAI לא מאפשרת גישה למודלים שלה מרוסיה, הם השתמשו ב-VPN, שירות שמסתיר או משנה את מיקום החיבור של המשתמש.

במובן הזה, ChatGPT לא היה לב הקמפיין אלא שכבת עזר. הוא לא היה צריך להמציא את כל התוכן כדי להיות שימושי. הוא סייע להפוך תשתית קיימת לנוכחת יותר, חלקה יותר וקשה יותר לזיהוי במבט מהיר.

תגובה מחשבון IBI שממחישה את שכבת ההפצה | OpenAI

כשבודקים את המאמרים התפאורה נסדקת

החלק החריג בדיווח הוא המעטפת. אתר IBI הציג כתובת בישראל, רשימת מומחים ומאמרים במגוון נושאים. נכון ל-17 ביולי 2026 האתר ייחס לעצמו מומחים מוכרים, בהם פרנסיס פוקויאמה ונועם חומסקי. החברה בדקה מדגם של 36 מאמרים שפורסמו באתר בין ספטמבר 2025 למאי 2026, ומצאה כי 34 מהם הועתקו ממקומות אחרים ברשת. בחלק מהמקרים המאמרים גם יוחסו לאנשים הלא נכונים.

הבחירה להעתיק חומרים קיימים היא ממש לא מקרית. טקסט אקדמי אמיתי, גם כשהוא נגנב או מוצא מהקשרו, מעניק לאתר מראה של רצינות. עבור קורא מזדמן, עצם קיומם של מאמרים, שמות חוקרים, קטגוריות ומדד משלו יכול ליצור תחושה שמדובר במוסד מוכר. רק בדיקה עמוקה יותר חושפת שהאמינות הזו נשענת על העתקות, ייחוסים בעייתיים ותוכן שמקדם נרטיב פוליטי מסוים.

לצד המאמרים הופיע באתר גם “מדד ריבונות” של המכון. המדד והדוחות סביבו נטו להחמיא לרוסיה ולתקוף מדינות מערביות, במיוחד מדינות שביקרו את המלחמה של רוסיה באוקראינה, בהן צרפת, גרמניה והאיחוד האירופי.

התשתית חשובה מהקהל

OpenAI מדגישה שההשפעה המיידית של הקמפיין נראית מוגבלת. הפוסטים ברשתות החברתיות קיבלו בדרך כלל מספר נמוך של צפיות, והחשבונות הרשמיים של IBI לא צברו קהל גדול. יחד עם זאת, ערוצי טלגרם שקשורים לפעילות הגיעו, בחלק מהמקרים, לעשרות אלפי עוקבים.

בהערכת ההשפעה שלה השתמשה OpenAI בסולם של Brookings, וסיווגה את הקמפיין בקצה הנמוך של קטגוריה שמצביעה על פעילות בכמה פלטפורמות עם סימנים מסוימים להגעה לקהל אמיתי.

אחד מערוצי ההפצה שנקשרו לפעילות הציג יותר מ-20 אלף מנויים | OpenAI

לכן מספר החשיפות הוא לא כל הסיפור. אם מפעילים מצליחים לבנות אתר שנראה כמו מכון מחקר, למלא אותו בחומרים שנראים מקצועיים, להצמיד לו מומחים, להקים סביבו ערוצי הפצה ואז להשתמש ב-AI כדי לנסח תגובות ופוסטים, הם מקבלים נכס שאפשר להגדיל בהמשך.

זה לא הופך כל אתר מחקר לאיום ולא כל שימוש ב-AI לחשוד אבל זה כן מחדד את הקושי של קוראים, עיתונאים ופלטפורמות להבחין בין מומחיות אמיתית לבין חיקוי סביר שלה. בעידן שבו אפשר להקים במהירות אתר, לייצר לוגואים, לכתוב תגובות משכנעות ולהפיץ אותן בכמה רשתות במקביל, אמינות חיצונית כבר לא מספיקה.

הזהות הישראלית מחייבת זהירות

OpenAI כותבת כי האתר הציג את עצמו כמבוסס בישראל, אבל לא קובעת שהקמפיין הופעל מישראל. החברה מייחסת את חשבונות ChatGPT שחסמה למקור רוסי בסבירות גבוהה. במקביל, היא מציינת שמצאה עקבות מקוונים שמרמזים כי ייתכן שכמה אנשים אמיתיים בישראל ייצגו את IBI בהגשות מאמרים ובכנסים, אבל לא קובעת מה היה הקשר בינם לבין המכון והמפעילים ברוסיה.

לכן התיאור המדויק הוא לא “מכון ישראלי שהפעיל קמפיין רוסי”. לפי המידע שפורסם, מדובר בקמפיין השפעה שמקורו ככל הנראה ברוסיה, השתמש בזהות של מכון מחקר לכאורה שמוצג כישראלי, וניסה להפנות אליו קהל כדי לבנות סביבו אמינות.

ההבחנה הזו חשובה לא רק משפטית או עובדתית. היא חלק מהסיפור עצמו. קמפיין השפעה טוב לא מסתפק רק במסר. הוא מנסה לשאול אמינות ממקומות אחרים, ממוסדות, ממדינות, ממומחים ומשפה מחקרית. במקרה הזה, ישראל הייתה חלק מהתפאורה שהוצגה לקוראים.

המדריכים תמיד חינמיים, אבל אם בא לכם להתמקצע - יש גם קורס Vibe coding ובניית אפליקציות עם AI

לפרטים נוספים לחצו כאן >>

מה כדאי לבדוק כדי לזהות דיסאינפורמציה

הדיווח של OpenAI מצביע על שינוי עדין באופן שבו צריך לחשוב על דיסאינפורמציה. השאלה כאן היא לא רק אם טקסט נכתב בידי אדם או בידי מודל. לפעמים הטקסט שמופץ ברשת הוא רק השער. מאחוריו יכול לעמוד אתר שנראה אמין, מאמרים שנראים אקדמיים, שמות שנשמעים מוכרים ומדד שמעניק למסר פוליטי תחושה של מחקר.

אם מקור לא מוכר מציג את עצמו כמכון מחקר, כדאי לבדוק מי עומד מאחוריו, מי באמת כתב את המאמרים, האם החוקרים מזוהים עם הפרסומים, והאם גופים אחרים מצטטים אותו כמקור אמין. עבור פלטפורמות וחברות AI, המקרה הזה מראה שגם שימוש “תומך” במודל, כמו ניסוח תגובות או הסתרת סימנים לשוניים, יכול להיות חלק מפעילות השפעה רחבה יותר.

הקמפיין שתיארה OpenAI לא הפך לתופעה רחבת היקף, אבל הוא מדגים איך נראית תשתית השפעה שמנסה להיראות בוגרת יותר. פחות רעש גלוי, יותר דגש על בניית אמינות. זו בדיוק הסיבה שכדאי לשים אליו לב.