HIT מוביל את יוזמת הבינה המלאכותית האחראית בישראל

המהפכה כבר כאן. השאלה היא לא רק מה עושים עם בינה מלאכותית, אלא מי מכתיב את הכללים, ולמען מי. בישראל נפתח המכון הראשון למחקר יישומי בבינה מלאכותית אחראית – יוזמה של HIT (המכון הטכנולוגי בחולון), שמשלבת חדשנות עם אחריות מוסרית וחברתית. המכון שואל את השאלות שפחות נעים לשאול: את מי הטכנולוגיה באמת משרתת? מי נשאר מחוץ למערכת? ומי נושא באחריות כשמשהו משתבש? לצד ההובלה האקדמית, המכון משתלב בתוכנית הלאומית של ישראל ל-AI, בשיתוף עם גופים ממשלתיים, מוסדות מחקר וחברות טכנולוגיה – כדי לוודא שהעתיד לא רק חכם, אלא גם הוגן.

בין אלגוריתמים לאתיקה

בעולם שבו מערכות בינה מלאכותית כבר משפיעות על החלטות קריטיות – מטיפול רפואי, דרך חלוקת משאבים בחינוך, ועד מיון מועמדים לעבודה – נדרש תו תקן חדש: כזה שמשלב בין קידמה טכנולוגית לאחריות מוסרית, חברתית וחוקית. המכון, שהושק רשמית במאי 2025, נועד בדיוק לזה. הוא מתמקד במחקר יישומי – כלומר כזה שמייצר פתרונות בשטח, בתחומים כמו רגולציה חכמה, צמצום הטיות, פיקוח על מערכות מבוססות AI, ועיצוב ממשקים בטוחים לאדם. כל זה עם מיקוד במגזרים רגישים במיוחד: בריאות, חינוך, ערים חכמות ושוק העבודה.

לא רק חוקרים – גם קובעי מדיניות

בראש המכון עומדת הדס לורבר, מהדמויות המרכזיות כיום בעיצוב מדיניות טכנולוגית בישראל. בעבר כיהנה כראש חטיבת מדיניות חוץ במטה לביטחון לאומי, וכיום היא חברה בפורום הממשלתי לבינה מלאכותית ויו”ר-שותפה בקבוצת העבודה של ה-OECD לגיבוש עקרונות AI. הניסיון שלה בחיבור בין ביטחון, ממשל וטכנולוגיה – לא מקרי. המכון הזה נבנה מראש כגוף משולב: לא עוד מגדל שן אקדמי, אלא זירה שמחברת בין חוקרים, רגולטורים, ותעשייה, כדי לייצר שפה משותפת, כלים משותפים, ואחריות משותפת. המטרה: לא רק לפתח AI, אלא גם לעצב את הדרך שבה הוא ייכנס לחיים שלנו.

איך זה יעבוד בפועל?

המכון יתמקד בארבעה צירים מרכזיים:

1. מחקר רב-תחומי בבינה מלאכותית, עם דגש על אתיקה, צדק חברתי ורגולציה חדשנית.

2. פיתוח פתרונות יישומיים בתחומים קריטיים – כמו ערים חכמות, בריאות דיגיטלית ומערכות קבלת החלטות אוטומטיות.

3. הכשרת הדור הבא של מפתחים, חוקרים ומעצבי מדיניות – עם הבנה עמוקה של ההשלכות החברתיות.

4. שיתופי פעולה חוצי מגזרים וגבולות – בין אקדמיה, ממשל, תעשייה וארגונים בינלאומיים.

ארבעה צירים מרכזיים לעיצוב עתיד הטכנולוגיה באחריות חברתית

בפועל, המכון צפוי להוביל פיילוטים של “ארגזי חול רגולטוריים” – סביבות ניסוי שבהן ניתן לפתח ולבחון טכנולוגיות AI בזמן אמת, תחת כללים אתיים ברורים. לצד זה, יפותחו כלים לזיהוי והפחתת הטיות אלגוריתמיות, מנגנונים לחלוקת אחריות משפטית בין גורמים שונים בשרשרת הפיתוח, ופרקטיקות לשילוב שוויוני של קבוצות מוחלשות – עוד לפני שהמערכות מגיעות לציבור.

בין אתגר להזדמנות

המהלך הזה ממקם את ישראל בשורה אחת עם המדינות שמובילות כיום את השיח העולמי על בינה מלאכותית אחראית. בעוד קנדה, גרמניה והאיחוד האירופי מקדמות רגולציה נוקשה, ישראל בחרה במסלול אחר – גישה רכה יותר, שמבוססת על שיתוף פעולה, ייעוץ ואחריות משותפת. כעת, עם הקמת המכון, נפתחת הזדמנות להפוך את העקרונות האלה למנגנונים מעשיים – כאלה שמשרתים לא רק את התעשייה, אלא גם את הציבור.

אבל זו גם נקודת מבחן: האם נצליח לתרגם ערכים לאמצעים אפקטיביים? האם נוכל למנוע מצב שבו מערכות AI מציגות “אחריות” רק למראית עין, בעוד בפועל הן פועלות בלי פיקוח אמיתי? המבחן האמיתי לא יהיה בדוחות או בכנסים – אלא בשטח. בבתי החולים, בכיתות הלימוד, במשרדי ממשלה ובשירותים החברתיים.

לסיכום, הקמת המכון היא צעד משמעותי בעיצוב הכללים לעידן הבינה המלאכותית. היא מאפשרת לפתח לא רק טכנולוגיה חכמה, אלא גם הוגנת, שקופה ואחראית. היא מזמינה אותנו לשאול לא רק מה אפשר לעשות עם AI, אלא מה נכון לעשות איתו, ולמען מי. האתגר הבא: לוודא שהשאלות האלה לא יישארו רק בין כתלי המכון – אלא ימצאו את דרכן אל המדיניות, אל השירותים הציבוריים, ואל החיים עצמם.