OpenAI – החברה שמאחורי ChatGPT, מהכלים הבולטים בעולם הבינה המלאכותית ואחת ממובילות תחום הבינה המלאכותית הגנרטיבית – הודיעה לאחרונה על שינוי עמוק במבנה הארגוני שלה. לכאורה מדובר במהלך משפטי, אבל בפועל זהו סימן דרך חשוב בהתפתחות של תעשייה שלמה, שבה חדשנות טכנולוגית, שיקולים מוסריים וכוחות השוק נפגשים בצומת אחת.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
החברה, שהוקמה בשנת 2015 כארגון ללא מטרות רווח, נולדה עם חזון מרחיק לכת: פיתוח בינה מלאכותית שתשרת את האנושות כולה. אך עם הזמן התברר שפיתוח AI ברמה הזו דורש מימון עצום – הרבה מעבר למה שתרומות פילנתרופיות מסוגלות לספק. ב־2019 הוקמה ישות חדשה למטרות רווח (LLC), שאיפשרה גיוס השקעות פרטיות – כולל מעל 13 מיליארד דולר ממיקרוסופט – מבלי לוותר על הפיקוח של הארגון המקורי. כעת, OpenAI מבצעת מהלך נוסף: היא משנה את הישות המשפטית ל־Public Benefit Corporation (PBC) – חברה שמחויבת לא רק לרווח של בעלי המניות, אלא גם לשקול באופן פעיל את טובת הציבור כחלק מהחלטותיה.
התפתחות המבנה הארגוני של OpenAI בין 2015-2025
לפי ההודעה הרשמית של החברה, המהלך נועד ליצור יציבות ארגונית לטווח הארוך – רגע לפני עידן שבו בינה מלאכותית כללית (AGI) תהפוך, לדבריהם, למציאות ממשית. פיתוח AGI (מערכת בינה מלאכותית בעלת יכולות חשיבה, למידה והבנה רחבות בדומה לאדם), כך מעריכה OpenAI, ידרוש תשתיות מסוג חדש לחלוטין – מקורות אנרגיה ייעודיים, שטחי קרקע, שבבים מותאמים אישית, מרכזי נתונים עצומים, ומערכות ניהול בקנה מידה גלובלי. סם אלטמן, מנכ״ל החברה, מבהיר את כוונתם: “המעבר ל־PBC מאפשר לנו לשלב גמישות עסקית עם פיקוח ציבורי אמיתי.”
לאחר ההכרזה, שלח סם אלטמן מכתב אישי לעובדי החברה. הוא הדגיש שמבחינתו לא מדובר בשינוי כיוון – אלא בהעמקת המחויבות: “העברנו את החברה למבנה שיאפשר לנו לפעול בצורה ברת-קיימא, תוך שמירה על המחויבות העמוקה שלנו לשרת את טובת הציבור. זו אותה משימה – עכשיו עם יותר כלים לממש אותה.” המכתב נועד להשרות תחושת יציבות פנימית ולהבהיר: המהלך לא נועד לשנות את חזון החברה, אלא לחזק את יכולתה להגשימו. בתקופה של צמיחה מהירה ולחץ מסחרי הולך וגובר, המסר הזה פונה גם לרגש – בניסיון לאחד את הצוות סביב ייעוד משותף.
על אף ש־OpenAI הופכת לישות עסקית מסוג Public Benefit Corporation, השליטה הארגונית נותרת בידי הגוף המקורי – ארגון ללא מטרות רווח. זהו מבנה יוצא דופן: חברה שפועלת למטרות רווח, אך נמצאת תחת פיקוח של גורם שחובתו המוסרית קודמת לשורת הרווח. הארגון הלא-רווחי ממשיך לשלוט במינוי חברי הדירקטוריון, ובכך מוודא שהחלטות אסטרטגיות ימשיכו להתקבל מתוך ראייה רחבה ולא רק מתוך שיקולים עסקיים. לדברי יו”ר הדירקטוריון, ברט טיילור, המבנה החדש גובש לאחר דיאלוג ממושך עם רגולטורים במדינות דלאוור וקליפורניה, ובהתייעצות עם מומחים חיצוניים – מתוך מטרה מוצהרת לאזן בין האינטרסים של משקיעים, עובדים והציבור הרחב.
זו, אולי, השאלה המשמעותית ביותר שעולה מהמהלך כולו.
המודל החדש של OpenAI אכן ייחודי – אבל הוא פועל תחת זכוכית מגדלת. מצד אחד, החברה טוענת למחויבות עמוקה לטובת הציבור, מצד שני, היא מקיימת שותפות הדוקה עם מיקרוסופט, ומוצריה משולבים לעומק בפלטפורמות מסחריות כמו Azure ו־Copilot. הלחץ לצמיחה עסקית עצום, והאיזון שברירי. האם גוף שמקבל מימון כה מהותי מהשוק הפרטי יכול באמת להבטיח פיתוח אחראי של טכנולוגיה שעלולה להשפיע על מוסדות חברתיים, דמוקרטיים וכלכליים? האם מועצת מנהלים של PBC – גם אם מחויבת לשקול את טובת הציבור – תוכל לעמוד בלחץ כשיתעורר דיון על פרסום מודל חדש שעלול לשמש גם לרעה?
השאלות האלה אינן תאורטיות. הן יקבעו אם המנגנון המוסרי ש־OpenAI בונה – הוא באמת בלם אפקטיבי, או שמא רק עטיפה אתית למבנה עסקי רגיל. לכן, לצד הפיקוח הפנימי, חשוב שגם הציבור, התקשורת והקהילה המדעית ימשיכו לעקוב, לשאול ולבחון את הפעולות של OpenAI. בעידן שבו קוד יכול לשנות מציאות, גם אחריות דורשת יותר מעקרונות – היא דורשת שקיפות, עמידות והקשבה.
מבנה ה־PBC (Public Benefit Corporation) עדיין נדיר בתעשיית ההייטק. הוא נפוץ יותר בעולמות כמו קיימות, חינוך או קואופרטיבים – פחות כשמדובר בטכנולוגיה בקנה מידה גלובלי. בין הדוגמאות הבודדות אפשר לציין את Patagonia (ביגוד וציוד לפעילויות Outdoor), שפועלת לפי עקרונות סביבתיים, ואת Kickstarter – פלטפורמת מימון ההמונים שמתחייבת לשקיפות ולעקרונות של יצירה פתוחה. אבל בעולם הבינה המלאכותית, ובמיוחד כשמדובר בגורם שמוביל את המרוץ ל־AGI, מדובר בניסוי כמעט חסר תקדים.
המהלך של OpenAI עשוי להפוך למודל עבור גופים נוספים שירצו לשלב רווח עם אחריות מוסרית – או שהוא יהפוך לדוגמה כואבת לאיך גם כוונות טובות נלחצות ומתעוותות תחת ציפיות של שוק ההון, צמיחה בלתי פוסקת, ומאבקי כוח סביב טכנולוגיות משנות עולם.
דוגמה נגדית אפשר לראות במקרה של גוגל: במשך שנים היא פעלה תחת הסיסמה “Don’t be evil”, שהפכה לסמל של אחריות תאגידית. אך עם הזמן, הסיסמה נעלמה מחזית המסמכים הרשמיים של החברה, והביקורת הציבורית על פרויקטים שנויים במחלוקת – כמו חוזים עם הפנטגון או איסוף מידע – הלכה וגברה. זה מזכיר שכוונות מוסריות, חזקות ככל שיהיו, זקוקות למבנה ותרבות שמחזיקים אותן לאורך זמן – גם כשהרווחים עלולים להיפגע.
המדריכים תמיד חינמיים, אבל אם בא לכם להתמקצע - יש גם קורס AI בינה מלאכותית למנהלים ובכירים
השינוי במבנה של OpenAI הוא הרבה מעבר להליך משפטי – הוא ניסוי ארגוני יוצא דופן בשאלה: האם אפשר לשלב ערכים מוסריים עם טכנולוגיה פורצת דרך, בתוך מציאות עסקית שמונעת על ידי צמיחה, תחרות והשקעות עתק. זה סיפור על ההתנגשות המתמדת בין אידיאלים לטכנולוגיה, ועל הניסיון לעצב רגולציה פנימית – במקום לחכות לכפייה חיצונית – בעידן שבו חברות כמו OpenAI שואפות להשפיע בקנה מידה עולמי.
האם המהלך הזה יוכיח את עצמו? האם OpenAI תעמוד במחויבות שלה לפתח בינה מלאכותית שתיטיב עם האנושות – גם כאשר יהיו לכך עלויות מסחריות? כמו תמיד בעולמות מתקדמים – נצטרך לבחון לא רק את ההצהרות, אלא את הבחירות בפועל. את השקיפות. את הקצב. ואת היכולת של ארגון פרטי להתמודד עם אחריות ציבורית בקנה מידה היסטורי.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
רוצים לקבל עדכונים על כל מה שחדש ומעניין בעולם ה-AI? הרשמו לניוזלטר שלנו!
תוצאות נוספות...
תוצאות נוספות...
