אם הדיווחים האחרונים יתממשו, אנחנו עשויים להיות עדים לאחת העסקאות המסקרנות בתולדות ההייטק: גיוס הון בהיקף של כ-100 מיליארד דולר. גיוס כזה עשוי לדחוף את השווי המדווח של OpenAI לרמות שמזכירות תקציבים של מדינות, עם הערכות שמגיעות עד כ-730 מיליארד דולר. בעולם שבו המונח “חד-קרן” כבר נשחק, מדובר בקפיצה לליגה אחרת לגמרי, ליגה שבה חברות טכנולוגיה לא רק בונות מוצרים, אלא מקימות תשתיות בקנה מידה גלובלי. המילה המתאימה ביותר לתאר את התמונה הזו היא קנה מידה. אלא שהמספרים הגדולים הם רק השכבה העליונה. מאחורי כל שווי דמיוני מסתתרת שאלה פשוטה אך מהותית: מי באמת מרוויח מהמהלך הזה, ומי מממן אותו בפועל. לפי הדיווחים, שלוש ענקיות טכנולוגיה שוקלות השקעה משותפת בהיקף של כ-60 מיליארד דולר. לא מדובר בכסף “פאסיבי” שמחפש תשואה בלבד. לכל אחת מהן אינטרס אסטרטגי ברור, שנוגע לחומרה, לענן ולהפצה בקנה מידה עולמי. זה אינו עוד סבב השקעה שגרתי, אלא ניסיון להשפיע על מפת הכוח של עולם ה-AI לשנים הקרובות.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
גם אם לא נולדתם בשנות ה-70 ולא צפיתם בקלאסיקה הקולנועית “כל אנשי הנשיא”, סביר להניח שנתקלתם ששמעתם על פרשת ווטרגייט (ואם לא – אז 1. אתם צעירים. ו-2. שאלו את פרפלקסיטי). שם, בשיאה של הפרשה שטילטלה את ארה”ב, המודיע המסתורי המכונה “גרון עמוק” לוחש לעיתונאי בוב וודוורד עצה שהפכה מאז לכלל ברזל בחקירות: Follow the money (“לך בעקבות הכסף”). התסריטאי וויליאם גולדמן המציא את המשפט הזה (שככל הנראה מעולם לא נאמר במציאות ע”י המודיע האמיתי – מארק פלט, סגן ראש ה-FBI) כדי לפשט את העלילה המורכבת עבור הצופים. העצה הזו נועדה להזכיר שאם רוצים להבין את האמת שמסתתרת מאחורי רעש גדול, צריך פשוט לבדוק מי משלם עליו. וזה בדיוק מה שאנחנו צריכים לעשות כאן.
כשמדברים על גיוס דמיוני של 100 מיליארד דולר ל-OpenAI, המספר לבדו מסנוור, אבל הסיפור האמיתי מסתתר בזהות החותמים על הצ’ק. אנחנו לא רואים כאן משקיעים פיננסיים שמחפשים רווח מהיר בבורסה, אלא את הארכיטקטים של האינטרנט החדש. של החשמל החדש. של הבהלה לזהב של המאה ה-21. שלוש הענקיות שפותחות את הארנק עושות זאת מתוך אסטרטגיה של “להיות או לחדול”, שבה ההצלחה של OpenAI היא תעודת הביטוח למודל העסקי שלהן עצמן. הנה הסיבות שגורמות להן להמר על כל הקופה:
לפי אותם דיווחים, Nvidia עשויה להיות זו ששוקלת להשקיע את הסכום הגדול ביותר, עד כ-30 מיליארד דולר. על פניו זה נשמע חריג, אך מבחינה תעשייתית יש בכך היגיון ברור. אם OpenAI וגופים דומים הם מנוע הביקוש המרכזי למאיצים גרפיים ולתשתיות אימון והרצה, השקעה בהם יכולה להיחשב כדרך להבטיח שהביקוש ימשיך לגדול. Nvidia מספקת את החומרה שעליה נשענת תעשיית ה-AI כולה, והשקעה במי שמוביל את התחום עשויה לשמש גם כביטוח צמיחה וגם ככלי השפעה על כיווני פיתוח עתידיים. זהו הימור, אך כזה שמבוסס על היגיון תעשייתי עקבי.
אמזון מוצגת בדיווחים כשחקנית חדשה יחסית סביב OpenAI, עם השקעה אפשרית של מעל 10 מיליארד דולר. עבור Amazon, ובעיקר עבור זרוע הענן שלה, AWS, ה-AI הפך בשנים האחרונות למנוע מכירות מרכזי. לקוחות כבר לא רוכשים “שרתים” במובן המסורתי, אלא יכולת להריץ מודלים, להטמיע עוזרים חכמים ולבצע אוטומציה לתהליכים עסקיים מורכבים. כדי להישאר תחרותית, אמזון זקוקה לא רק לתשתית פיזית, אלא גם לשותפויות שמביאות עומסים, לקוחות וסטנדרטים טכנולוגיים.
Microsoft, השותפה הוותיקה של OpenAI, לפי הדיווחים מתכננת להוסיף השקעה של כ-10 מיליארד דולר נוספים. כאן ההיגיון שונה במקצת. מיקרוסופט כבר שילבה יכולות AI במוצרים שמגיעים למאות מיליוני משתמשים, ולכן היא אינה רק ספקית תשתית, אלא גם מנוע הפצה משמעותי. השקעה נוספת יכולה לשמש ככלי לשימור יתרון תחרותי, להבטחת גישה לטכנולוגיה מתקדמת, ולחיזוק ההגנה מול מתחרות שמפתחות מודלים מתחרים. מדובר במהלך אסטרטגי ארוך טווח, יותר מאשר השקעה פיננסית קלאסית.
כאן מגיע החלק שלעתים נעלם מהכותרות: הפעלה של מודלי AI מתקדמים היא עסק יקר בצורה לא אינטואיטיבית. לפי הערכות שמופיעות בשיח המקצועי, העלויות המצטברות עשויות להגיע עד כ-430 מיליארד דולר עד שנת 2030. גם אם המספר הזה יתברר כמנופח, הכיוון ברור. מדובר במירוץ תשתיות, לא רק במירוץ אלגוריתמים.
העלויות כוללות שבבים ייעודיים, צריכת חשמל עצומה, מערכות קירור, שטחי דאטה-סנטר, רשתות מהירות, אבטחה ותפעול שוטף. מעבר לכך, יש גם עלויות אנושיות משמעותיות: מחקר, בטיחות, רגולציה, ותמיכה בלקוחות עסקיים. כדי להבין את הדינמיקה, אפשר להשוות זאת לחברת תעופה. לא די בפיתוח מטוס, אלא יש להפעיל צי שלם, לתחזק אותו, לעמוד ברגולציה ולספק שירות רציף. במודלים גדולים, כל שאילתה של משתמש היא עלות תפעולית, וככל שמספר המשתמשים גדל, כך העלויות מתנפחות. במובן הזה, גיוס הון בהיקפים כאלה הופך לחמצן תפעולי.
שווי הוא בסופו של דבר סיפור שהשוק מספר לעצמו על העתיד. כדי להצדיק שווי של מאות מיליארדי דולרים, המשקיעים צריכים להאמין ש-OpenAI תהפוך לשכבה בסיסית בכלכלה הדיגיטלית, בדומה לענן, למערכות הפעלה או למנועי חיפוש, אך בקנה מידה רחב אף יותר. מנגד, שווי כזה מניח גם שהחברה תצליח לייצר מודל הכנסות משמעותי, לשמור על יתרון טכנולוגי, ולהתמודד עם אתגרים של רגולציה, זכויות יוצרים, פרטיות ותחרות.
כאשר אותן חברות ענק הן גם משקיעות וגם ספקיות תשתית, עולה שאלה נוספת: האם מדובר ביצירת ערך אמיתית, או בהנדסה פיננסית שמציירת עתיד אופטימי במיוחד. סביר להניח שהתשובה נמצאת באמצע. הפוטנציאל קיים, אך גם רמות הסיכון גבוהות בהתאם.
החשש מריכוזיות אינו נובע רק מעליונות טכנולוגית, אלא מהצטלבות של שלושה יתרונות שקשה להתחרות בהם: נתונים ויכולת איסוף בקנה מידה פלטפורמי, תשתיות מחשוב מתקדמות, והפצה למאות מיליוני משתמשים דרך מוצרים קיימים. כאשר אותם שחקנים שולטים גם בהשקעות וגם בצינורות ההפצה, הם עלולים להפוך לשומרי סף שקובעים מי יקבל גישה למודלים ובאילו תנאים.
עם זאת, השוק אינו סטטי. מודלים פתוחים, שחקנים חדשים ושיפורים ביעילות החישובית עשויים לערער את היתרון של הענקיות. גם הרגולציה משחקת תפקיד, מאחר שמדינות אינן ששות להיות תלויות בספק יחיד לטכנולוגיה בסיסית. תרחיש של מונופול מוחלט אינו ודאי, אך ריכוזיות גבוהה בהחלט מהווה סיכון ממשי.
עבור עסקים, המשמעות היא שה-AI הופך לשירות תשתיתי, כמעט כמו חשמל. מי שמאמץ מוקדם ומטמיע בצורה חכמה עשוי ליהנות מיתרון תחרותי, אך במקביל גדל הסיכון לנעילה לספק, לעליות מחירים ולתלות בתנאי שימוש משתנים. עבור מפתחים, מדובר בשפע של כלים ויכולות, אך גם באפשרות שגישה ליכולות מתקדמות תהיה נתונה לשליטה של מספר מצומצם של שחקנים.
עבור הצרכנים, התמונה מורכבת. מצד אחד, מוצרים חכמים ונגישים יותר. מצד שני, שאלות כבדות משקל של פרטיות, הטיות ואחריות כאשר מערכות AI פועלות בקנה מידה רחב. אם הגיוס המדובר אכן יתממש, השפעתו תחרוג הרבה מעבר ל-OpenAI עצמה, ותגדיר מחדש מהו סטנדרט השירות ומי מחזיק בכוח לקבוע אותו.
בדרך כלל, כסף גדול נכנס למשחק כאשר כולם מבינים שהכללים משתנים, אך לפני שברור מי ינצח. גיוס בהיקפים שעליהם מדברים עשוי להאיץ פיתוח, להרחיב זמינות ולהעלות את רף הכניסה לכל מתחרה חדש. במקביל, הוא עשוי להפוך את ה-AI ממוצר לשכבת תשתית בסיסית, כזו שדורשת משאבים בקנה מידה של מדינות. במציאות כזו, השאלה המרכזית אינה מי בונה את המודל החכם ביותר, אלא מי מסוגל לממן, להפעיל ולשלוט בתשתית שעליה הוא נשען.
בואו ללמוד איתנו בינה מלאכותית בקורס המקיף, העשיר והמבוקש בשוק. הצטרפו לאלפים הרבים שכבר עברו את הקורסים והסדנאות שלנו. פרטים והרשמה באתר.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
רוצים לקבל עדכונים על כל מה שחדש ומעניין בעולם ה-AI? הרשמו לניוזלטר שלנו!
תוצאות נוספות...
תוצאות נוספות...
