כריסטופר נולאן על AI: סוס טרויאני שכולם יודעים שהיוונים בפנים

כשהבמאי שצילם את הסרט הראשון בהיסטוריה כולו במצלמות אימקס נשאל האם הבינה המלאכותית היא מתנה מורעלת, הוא לא היסס. אבל התשובה שלו מעניינת פחות מהתופעה שהוא בחר להצביע עליה: דור שלם שדוחה טכנולוגיה חדשה עוד לפני שהספיקה להיכנס הביתה.

כריסטופר נולאן (Christopher Nolan), הבמאי זוכה האוסקר שגרסתו החדשה ל"אודיסיאה" כובשת בימים אלה את הקופות, ישב לראיון עם היוצר הצרפתי הוגו טרברס (Hugo Travers), המפורסם ביוטיוב תחת השם HugoDécrypte. השאלה שנשאל הייתה כמעט מתבקשת בהתחשב בחומר הגלם של הסרט: הסוס הטרויאני, אותה מתנה מפוארת שהסתירה בתוכה חיילים יווניים, ממלא תפקיד מרכזי בעלילה. האם ייתכן שהבינה המלאכותית היא סוס טרויאני משלנו, דבר שאנחנו מזמינים אל תוך חיי היומיום ומגלים מאוחר מדי שהוא הפך למשהו אחר, אפל יותר.

נולאן צחק והחזיר את הכדור עם ניסוח משלו. לדבריו, AI הוא סוס טרויאני שכולם כבר יודעים שהיוונים נמצאים בתוכו. הוא הרחיק לכת והוסיף שמדובר בסוס שקוף, עשוי זכוכית. במילים אחרות, אין כאן הפתעה. אין כאן תרמית מוסתרת. כל מי שרוצה לראות מה בפנים, יכול לראות.

הדחייה שהפתיעה אפילו את הספקנים

מה שבאמת סקרן את נולאן הוא לא הטכנולוגיה עצמה אלא היחס אליה. הוא תיאר את זה כתופעה שלא נתקל בה קודם לכן: טכנולוגיה שמתקדמת במהירות כזו ובכל זאת נדחית באופן כה מוחלט על ידי הציבור. לדבריו, החשדנות כלפיה קיצונית, ובמיוחד בקרב צעירים.

הוא הצביע על תופעה מוכרת לכל מי שגולל ברשתות בשנה האחרונה: התגובה לסרטוני AI מקוונים, ובני הגיל של ילדיו שממהרים לתייג אותם כ"זבל של AI", לטבוע את המונח ולסגור עליו את הדיון. עבור נולאן, זו לא בהלה חסרת שחר. זו סקפטיות בריאה. הטכנולוגיה, לדבריו, תמיד מציעה מתנות גדולות, אבל צריך להסתכל עליה בעין ביקורתית.

הנקודה הנוקבת יותר הגיעה מיד אחרי - לא רק הטכנולוגיה צריכה להיבחן בחשדנות, אמר, אלא גם המניעים של האנשים שנותנים לנו אותה. לפי נולאן, דווקא הגישה הזו היא שתאפשר להוציא את המיטב מטכנולוגיה חדשה, במקום אמונה עיוורת שהכל יהיה נפלא.

הבמאי שכמעט איבד את הפילם

קשה להפריד את עמדתו של נולאן כלפי הבינה המלאכותית מההיסטוריה שלו מול טכנולוגיות אחרות. הוא ידוע כמי שדוחה סמארטפונים, ואהבתו לצילום על פילם הפכה אותו לדמות כפולה: מצד אחד יש בו משהו מהלודיטים - מנתצי המכונות של המהפכה התעשייתית, ומצד שני הוא חלוץ שדוחף גבולות. "אודיסיאה" הוא הסרט העלילתי הראשון שצולם במלואו במצלמות ובפילם של אימקס.

כשנשאל לאחרונה האם הוא רואה בעצמו טכנופוב, נולאן תיקן את המסגור. הוא מגדיר את עצמו כטכנו-סקפטיקן, לא כמי שמפחד מטכנולוגיה. אהבתו לפילם, הסביר, נובעת מכך שהוא מייצג את הדרך שבה העין רואה את העולם טוב יותר מכל מערכת דיגיטלית שנתקל בה.

וכאן טמונה התובנה המרכזית שלו, זו שחורגת מעבר לוויכוח על פילם מול פיקסלים. נולאן טוען שהוא מאמץ טכנולוגיה חדשה כל הזמן, אבל שהיא נוטה להימכר לציבור על חשבון מערכות ישנות שעדיין עשויות להיות תקפות ושמישות. זה מה שראה בתעשייה שלו, כשלדבריו כמעט השליכו את התינוק עם מי האמבט, וכמעט איבדו את הפילם עצמו.

הרקע לזהירות של נולאן

נולאן לא נכנס לפרטים על מה בדיוק הוא רואה כאיום מצד הבינה המלאכותית, אבל ההקשר לא זר לאיש. הטכנולוגיה הפכה למקור דאגה גובר בהוליווד, והייתה במוקד שביתות התסריטאים והשחקנים של 2023. איגוד הבמאים של אמריקה, שנולאן מכהן כנשיאו, אף השיג בחוזה האחרון שלו הגנות מסוימות מפני בינה מלאכותית יוצרת.

בזמן שנולאן מדבר בשקילות על סקפטיות בריאה, אחרים מנהלים את הוויכוח בטונים אחרים לגמרי. אילון מאסק (Elon Musk), מנכ"ל ספייס-אקס (SpaceX), פרסם ברשת פוסטים זועמים נגד בחירת השחקנים הלא-לבנים והטרנסג'נדרים בסרט. ההבדל בין שני הקולות ממחיש משהו על הרגע הנוכחי: אותה טכנולוגיה מייצרת גם דיון מדוד על אמון ומניעים, וגם מלחמות תרבות סוערות.

הציוץ של אילון מאסק

יש משהו מהדהד בכך שדווקא מספר הסיפור הזה, במאי ששחזר על המסך את המיתוס העתיק ביותר על מתנה מורעלת, בוחר לתאר את הבינה המלאכותית לא כמלכודת נסתרת אלא כזכוכית שקופה. אם הסוס באמת עשוי זכוכית וכולנו רואים את החיילים בפנים, השאלה כבר איננה אם נזהה את הסכנה. השאלה היא אם נטרח להסתכל, או שנפתח את השערים בכל זאת.