ב-6 בנובמבר 2025 הכריזה מיקרוסופט על הקמת צוות חדש בשם MAI Superintelligence Team, בראשות מוסטפא סולימאן (Mustafa Suleyman), מנכ”ל חטיבת Microsoft AI. מטרת הצוות היא לפתח Humanist Superintelligence (HSI) – בינה על-אנושית ממוקדת-דומיין, שנועדה לשרת את האנושות ולפתור בעיות ממשיות, תוך דחייה מפורשת של “המרוץ ל-AGI”. המהלך מגיע זמן קצר לאחר שמיקרוסופט עדכנה את הסכם השותפות שלה עם OpenAI (אוקטובר 2025). ההסכם החדש מאפשר לה לפתח מערכות AGI באופן עצמאי, כל עוד אינה משתמשת בקניין הרוחני של OpenAI, ומעגן החזקה של כ-27% במניות OpenAI.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
סולימן מגדיר את הגישה שלהם כ-“Humanist Superintelligence” (HSI) – בינה מלאכותית שמתמקדת בפתרון בעיות אנושיות ספציפיות, לא להתחרות עם בני אדם בכל תחום אפשרי. זו בחירה מכוונת לנסות לענות על השאלה המרכזית והיא איך מבטיחים שמערכת שהופכת חכמה יותר כל הזמן, תישאר תחת שליטה אנושית?
התשובה של מיקרוסופט היא שבמקום לבנות מערכת אחת כל-יכולה ואוטונומית, הם יפתחו מערכות ממוקדות בתחומים ספציפיים – רפואה, חינוך, אנרגיה. כל מערכת תיבנה עם מגבלות ברורות ושליטה אנושית. “אנחנו לא בונים superintelligence בכל מחיר, או בלי מגבלות,” כתב סולימן בפוסט בבלוג החברה. “אנחנו בונים טכנולוגיה מעשית שתוכננה במפורש לשרת את האנושות בלבד.”
מיקרוסופט מבטיחה שכל אדם שירצה יקבל עוזר AI אישי וזול שיסייע בלימוד, פרודוקטיביות ותמיכה רגשית. בתחום החינוך, הכוונה היא ליצור תוכנית לימודים מותאמת אישית לכל תלמיד, שתעבוד לצד המורים ותתאים את שיטות ההוראה לחוזקות והחולשות של כל תלמיד.
כאן מיקרוסופט כבר מציגה תוצאות קונקרטיות. מערכת MAI-DxO שפיתחו הצליחה לאבחן נכון 85% מהמקרים הרפואיים המורכבים של New England Journal of Medicine – מגזין רפואי מוביל שמפרסם מקרים מאתגרים במיוחד. רופאים אנושיים הצליחו באותם מקרים רק ב-20% מהפעמים.
יותר מזה, המערכת לא רק אבחנה טוב יותר, היא גם עשתה זאת בעלות נמוכה ב-20% בממוצע מהרופאים. איך? על ידי בחירה חכמה יותר של הבדיקות הנדרשות. במקרה אחד שהוצג במחקר, מודל GPT-4 הזמין בדיקות הדמיה יקרות בעלות של 3,431 דולר והגיע לאבחנה שגויה. MAI-DxO לעומתו, זיהה את הצורך לבדוק חשיפה לרעלנים בתוך בית החולים, שאל על צריכת חומר חיטוי ידיים, ואישר את האבחנה בבדיקות ממוקדות בעלות של 795 דולר בלבד.
חשוב לציין: המערכת עדיין במחקר ולא אושרה לשימוש קליני. מיקרוסופט עובדת עם ארגוני בריאות לבחינת בטיחות, אמינות ושילוב מעשי במערכות קיימות.
סולימן מנבא שעד 2040 יהיה לנו ייצור ואחסון אנרגיה מתחדשת זול ובשפע, עם תפקיד מרכזי ל-AI. השימושים כוללים תכנון חומרים שליליים פחמן, סוללות קלות וזולות יותר, ניהול יעיל יותר של תשתיות חשמל ומים, ואפילו קידום פריצות דרך באנרגיית פיוז’ן.
סולימן, בן 41, הצטרף למיקרוסופט במרץ 2024 לאחר שהיה שותף מייסד של Inflection AI – חברת AI שמיקרוסופט רכשה את הטכנולוגיה והקניין הרוחני שלה.
לפני כן, סולימן היה שותף מייסד של Google DeepMind. כמדען ראשי של הצוות החדש משמש קארן סימוניאן (Karen Simonyan), שהגיע למיקרוסופט באותה עסקה. הצוות כולל גם חוקרים שמיקרוסופט גייסה מ-Google, DeepMind, Meta, OpenAI ו-Anthropic.
מיקרוסופט לא לבד במרוץ. מטא הקימה את Meta Superintelligence Labs מוקדם יותר השנה. איליה סוצקבר, המדען הראשי לשעבר של OpenAI, הקים ב-2024 את Safe Superintelligence Inc – חברת מחקר עצמאית שגם מתמקדת בפיתוח superintelligence בטוח. גם Anthropic מפעילה צוות ייעודי למחקר על איך לשלוט ב-superintelligence עתידי.
ההבדל בגישה של מיקרוסופט, על פי סולימן, הוא שהם “דוחים את הנרטיב של מרוץ ל-AGI”. במקום זאת, הוא רואה זאת כ”מאמץ אנושי עמוק לשיפור החיים והעתיד שלנו”. סולימן דוחה את הנרטיב של ‘או ש-AI יציל אותנו או שיהרוג אותנו’. במקום זאת, ‘אנחנו כאן לטווח ארוך, כדי להנגיש יתרונות מוחשיים למיליארדי אנשים.’
MAI-DxO עובדת בצורה שונה ממערכות AI רפואיות אחרות. במקום לנתח מידע רפואי שלם בבת אחת, המערכת עוקבת אחרי תהליך רציף. היא מתחילה עם מידע מוגבל על המטופל, שואלת שאלות ממוקדות, מזמינה בדיקות ספציפיות, ובונה בהדרגה את הדרך לאבחנה – בדיוק כמו שרופא אמיתי עושה.
המערכת פועלת כ”פאנל וירטואלי של רופאים” – חמישה סוכני AI, כל אחד מדמה מומחה רפואי בתפקיד אחר: בחירת בדיקות, הצעת השערות, אימות הסבר. הגישה הזו נקראת “chain of debate” – שרשרת ויכוח שמובילה לחשיבה שלב-אחר-שלב.
למרות התוצאות המרשימות, יש מגבלות ברורות שמיקרוסופט עצמה מציינת. אחת המגבלות היא שהרופאים בניסוי עבדו ללא כלים – 21 הרופאים שהשתתפו במחקר לא יכלו להשתמש בספרים, לשאול עמיתים או להיעזר בכלי AI – משאבים שרופאים משתמשים בהם בפועל. זה עשוי לגרום לתוצאה שמוטה לטובת ה-AI.
הבדיקה התמקדה במקרים מורכבים ונדירים מ-NEJM (New England Journal of Medicine), לא במצבים שגרתיים שרופאים נתקלים בהם יום-יום. לא ברור איך המערכת תתפקד עם מצבים רפואיים נפוצים.
MAI-DxO היא טכנולוגיה מחקרית בלבד. לפני שימוש ממשי במטופלים, היא תזדקק לאישורים רגולטוריים מקיפים ובדיקות נוספות בסביבה קלינית אמיתית.
מיקרוסופט מדגישה ש”תפקידם הקליני של רופאים הרבה יותר רחב מאשר פשוט לבצע אבחנה. הם צריכים לנווט באי-ודאות ולבנות אמון עם מטופלים ומשפחותיהם בצורה שAI לא מוכן לעשות.”
השאלה המרכזית שסולימן מעלה היא לא טכנולוגית, היא פילוסופית. איזה סוג של AI העולם באמת רוצה? הוא טוען שהתעשייה צריכה לשאול שוב ושוב: איך אנחנו יודעים בוודאות שהטכנולוגיה הזו תעשה הרבה יותר טוב מנזק?
הניסיון של מיקרוסופט להציע “superintelligence הומניסטי” הוא אחת התשובות האפשריות. האם זו תשובה מספיקה? זה תלוי בשאלה הנוספת: מי באמת מחליט מה “שירות לאנושות” אומר, ואיך מבטיחים שהגדרה זו לא תשתנה ברגע שהמערכות יהיו מתקדמות מכדי לעצור?
נכון לעכשיו, מיקרוסופט מציעה תשובה – לא מערכת אחת כל-יכולה, אלא מערכות רבות וממוקדות. לא אוטונומיה מלאה, אלא שליטה אנושית קבועה. לא מרוץ טכנולוגי עיוור, אלא פיתוח מודרג עם מגבלות ברורות. האם זו הגישה הנכונה? מוקדם מדי לדעת. מה שברור הוא שמיקרוסופט שמה את השאלות הנכונות על השולחן – גם אם התשובות עדיין חלקיות.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
רוצים לקבל עדכונים על כל מה שחדש ומעניין בעולם ה-AI? הרשמו לניוזלטר שלנו!
תוצאות נוספות...
תוצאות נוספות...
כתיבת תגובה