ב-28 באוקטובר 2025 השלימה OpenAI רפורמה מבנית דרמטית ורחבת היקף, עברה למבנה של Public Benefit Corporation והוערכה בשווי של כ-500 מיליארד דולר. הצעד, שהבשיל אחרי כמעט שנה של משא ומתן עם מיקרוסופט ודיונים עם רגולטורים בקליפורניה ובדלאוור, משנה את יחסי הכוחות בין שתי החברות ומציב תקדים חדש לתעשיית הבינה המלאכותית כולה.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
על פי דיווחי רויטרס, בלומברג ו-Politico, מיקרוסופט מחזיקה כיום בכ-27% ממניות OpenAI Group PBC, נתח בשווי מוערך של כ-135 מיליארד דולר – כמעט פי עשרה מסך השקעתה המצטברת של 13.8 מיליארד דולר. ירידת חלקה מ-32% ל-27% נובעת מהצטרפות משקיעים חדשים בעקבות הרפורמה.
במקביל התחייבה OpenAI לרכוש שירותי ענן של Azure בהיקף מצטבר של כ-250 מיליארד דולר בעשור הקרוב. מדובר בהתחייבות רכישה, לא בהכנסה מובטחת, אך היא מבטיחה זרם עבודה עצום למרכזי הנתונים של מיקרוסופט. מנגד, החברה ויתרה על זכות הסירוב הראשונית שהייתה לה להיות ספקית הענן הבלעדית, ו-OpenAI תוכל לעבוד גם עם AWS ו-Google Cloud.
ההסכם החדש מעניק למיקרוסופט זכויות שימוש נרחבות בטכנולוגיות ובמודלים של OpenAI עד 2032 – או עד שמועצה בלתי תלויה תאשר שהושגה “בינה כללית מלאכותית” (AGI), המוקדם מביניהם. בהסכם המקורי מ-2019 יכלה OpenAI להכריז בעצמה על השגת AGI ולסיים מיידית את השותפות. כעת, כל הכרזה מחייבת אישור של פאנל מומחים עצמאי, שינוי שמונע ניתוק חד-צדדי ומוסיף שכבת פיקוח בטיחותית.
העמותה ללא מטרות רווח שהקימה OpenAI ב-2015 נותרה הגוף המפקח על התאגיד למען הציבור. היא מחזיקה בכ-26% מהמניות ושומרת על הסמכות למנות את הדירקטוריון. המבנה הדו-שכבתי נשמר, אך כעת יש לחברה גמישות רבה יותר בגיוס הון, והוסרו מגבלות ההשקעה שהגבילו אותה מאז 2019.
מיקרוסופט ביססה את מעמדה כעמוד התווך של תעשיית ה-AI. גם אם החזון של OpenAI ל-AGI יתעכב, Azure נהנית מהביקוש הגובר לכוח חישוב. במקביל, ההשקעה העצומה של מיקרוסופט אינה חסרת סיכון: OpenAI מוציאה כיום כ-5 מיליארד דולר בשנה על תפעול ומחקר, וצפויה להגיע ל-20 מיליארד עד 2027. אם לא תגדיל הכנסות בהתאם, שווי ההשקעה עלול להפוך לנטל.
עם זאת, למיקרוסופט יתרון אסטרטגי ברור – גישה למודלים המתקדמים ביותר עד 2032 והצבת Azure במרכז מפת ה-AI העולמית. גם אם AGI לא תושג, מיקרוסופט מרוויחה מחוזי ענן ארוכי טווח ומחיזוק מעמדה כספקית תשתית מובילה.
עבור OpenAI, המעבר למבנה Public Benefit Corporation (PBC) היה כמעט בלתי נמנע. המודל ההיברידי הישן, חברה למטרות רווח מוגבלות תחת עמותה, הפך למחסום בפני השקעות ענק. כעת החברה יכולה לגייס הון בחופשיות, לעבוד עם ספקי ענן נוספים ולשתף פעולה עם חברות צד שלישי, כולל בפיתוח חומרה. זהו מהלך שמרחיב את חופש הפעולה שלה באופן משמעותי.
בסופו של דבר, שתי החברות חילקו ביניהן את השליטה: מיקרוסופט שומרת על גישה ארוכת טווח אך מוותרת על בלעדיות, ו-OpenAI מרוויחה חופש פעולה במחיר של התחייבויות ענן עצומות. אף אחת לא קיבלה הכול, אך שתיהן קיבלו מספיק כדי לשמור על האינטרסים שלהן ולהמשיך קדימה.
הקמת “פאנל אימות AGI” היא אחד השינויים המשמעותיים בהסכם. אם בעבר יכלה OpenAI להכריז לבדה על השגת AGI, כעת היא חייבת אישור של פאנל מומחים בלתי תלוי. מדובר בצעד שמאזן בין אחריות ציבורית להגנה עסקית: הוא מונע הכרזה מוקדמת מדי שתאפשר ל-OpenAI לנתק את השותפות עם מיקרוסופט באופן חד-צדדי, אך גם מוסיף מנגנון אתי חדש לתעשייה.
עם זאת, שאלות רבות נותרו פתוחות – מי ימנה את המומחים? מהם הקריטריונים לקביעת AGI? האם יתקיימו ביקורות חיצוניות? ללא תשובות ברורות, קשה לדעת אם מדובר במנגנון פיקוח אמיתי או רק בנייר משפטי.
במובנים רבים, זה ניסוי חדשני – רגולציה שמוטמעת בתוך חוזה פרטי במקום להיקבע על ידי ממשלות. במילים אחרות, הקוד המשפטי הופך לחלק מארכיטקטורת המוצר עצמו – מנגנון שמסנכרן את לוח הזמנים העסקי עם זה האתי.
גם סוגיית ה-PBC מדגישה את המתח בין רווחיות לאחריות. אמנם החוק מחייב את הדירקטוריון להתחשב בתועלת הציבורית, אך בפועל מדובר במסגרת גמישה מאוד. OpenAI כבר פעלה שנים במבנה דומה, וזה לא מנע ממנה לסגור מודלים, להעלות מחירים או לעבור משברי ממשל. השאלה האמיתית היא כיצד תוגדר “תועלת ציבורית” ומי יאכוף אותה כשהיא תתנגש באינטרסים עסקיים.
מאחורי ההצלחה התאגידית מסתתרת שאלה עמוקה יותר – האם ריכוז כזה של כוח בידי שתי חברות מערער את הרעיון המקורי של בינה מלאכותית פתוחה? הגישה של OpenAI, שהחלה כניסוי קהילתי פתוח, התגלגלה למודל תאגידי סגור ומרוכז. ההסכם החדש רק מחזק מגמה זו, גם אם הוא עטוף בשפה של “אחריות ציבורית”.
עם זאת, התמונה מורכבת יותר. במקביל מתפתחת תנועת קוד פתוח חזקה: Meta משחררת את סדרת Llama באופן פתוח, Mistral הצרפתית מפתחת מודלים זמינים בחופשיות, ו-DeepSeek הסינית חושפת מודלים בחינם. המתח בין הגישה הסגורה-מסחרית של OpenAI ו-Anthropic לבין הגישה הפתוחה של Meta ו-Mistral מגדיר כיום את אחד הדיונים המרכזיים בתעשייה.
גם בזירה העסקית, ההסכם אינו מציב מחסום אמיתי בפני מתחרות גדולות. גוגל מפתחת את Gemini על תשתית הענן שלה, אמזון השקיעה 8 מיליארד דולר ב-Anthropic ומריצה את Claude על AWS, שהוא מוביל שוק הענן עם כ-32% נתח שוק לעומת 23% של Azure. המחסום האמיתי הוא לשחקנים קטנים יותר, שאין להם תשתית ענן או הון בהיקפים כאלה.
הדינמיקה הזו כבר מעוררת תשומת לב רגולטורית. רשות התחרות הבריטית (CMA) חקרה את ההסכם, והאיחוד האירופי בוחן אם מדובר במיזוג בפועל. השאלה המרכזית: האם שליטה משולבת בענן ובמודלים פוגעת בתחרות? התשובות לכך עדיין בבדיקה.
ההסדר בין מיקרוסופט ל-OpenAI אינו ניצחון חד של צד אחד. OpenAI קיבלה חופש לגייס הון, לעבוד עם ספקי ענן נוספים ולפתח טכנולוגיות עצמאיות. מיקרוסופט שמרה על גישה למודלים המתקדמים עד 2032 ועל נתח של 27%, אך ויתרה על בלעדיות ועל חלק מהשליטה.
השאלה המרכזית כעת אינה מי שולט, אלא האם המודל החדש באמת מצליח לאזן בין חדשנות לאחריות, או שמדובר במסגרת משפטית שמאפשרת ריכוז כוח תחת דגל “תועלת ציבורית”.
המבחן האמיתי יגיע כשאינטרסים עסקיים יתנגשו בהבטחות הציבוריות – האם OpenAI תעדיף רווח על פני פתיחות? האם מיקרוסופט תציב שיקולי אתיקה מעל תחרות ענן? רק אז נדע אם מדובר בחזון אמיתי או בעסקה חכמה שנארזה היטב.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
רוצים לקבל עדכונים על כל מה שחדש ומעניין בעולם ה-AI? הרשמו לניוזלטר שלנו!
תוצאות נוספות...
תוצאות נוספות...
כתיבת תגובה