כשהודעת הרכישה יצאה, המספרים סביב Manus היו הדבר הראשון שתפס את העין. Meta הודיעה על רכישת Manus, חברת אייג’נטים שנוסדה בידי צוות עם שורשים סיניים ושמרכז פעילותה כיום בסינגפור. סכום העסקה לא פורסם רשמית. לפי דיווח של רויטרס, ההערכה בשוק נעה בטווח של 2 עד 3 מיליארד דולר. הוול סטריט ג’ורנל ובלומברג מסגרו את המהלך כ”הימור של יותר מ-2 מיליארד דולר על אייג’נטים”. אבל הסיפור כאן אינו המחיר. הוא הסיבה. מטא לא קונה עוד מודל שפה. היא קונה שכבה אחרת לגמרי במערכת הבינה המלאכותית – שכבת הביצוע. לא המוח שמבין ושואל, אלא הידיים שמבצעות.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
Manus לא ממצבת את עצמה כחברת מודלים. היא מדברת על execution layer – שכבת ביצוע שמאפשרת לאייג’נטים לפעול בתוך סביבת עבודה אמיתית. לא רק לנסח תשובה, אלא לתכנן משימה, להריץ אותה, לעקוב אחריה, ולסיים אותה.
במונחים מעשיים, זה ההבדל בין מערכת שמסבירה למשתמש מה צריך לעשות, לבין מערכת שעושה זאת במקומו: גולשת ברשת, אוספת מידע, כותבת ומריצה קוד, מנהלת קבצים וממשיכה לעבוד לאורך זמן.
זה הבדל קטן בניסוח, אבל גדול מאוד במשמעות. ובדיוק שם מטא הייתה חלשה יחסית לעומת שחקנים אחרים.
לגוגל יש שליטה בדפדפן ובמערכת ההפעלה. למיקרוסופט יש את Windows ו-Office. למטא יש פלטפורמות חברתיות עצומות, אבל עד היום לא הייתה לה שכבה שמבצעת עבודה דיגיטלית מורכבת בשם המשתמש. Manus נכנסת בדיוק לוואקום הזה.
בדצמבר פרסמה Manus פוסט שבו טענה כי הגיעה ל-ARR של כ-100 מיליון דולר, וכי קצב ההכנסות הכולל שלה עבר 125 מיליון דולר. נתונים דומים הופיעו גם בדיווחים של Investing.com ובלוגים טכנולוגיים, כולם בהסתמך על דיווח עצמי של החברה.
ככה נראית הסיבה שמטא מוכנה לשלם מיליארדים
אין כאן דוחות מבוקרים, אבל יש איתות ברור. Manus מבקשת להיתפס לא כניסוי, אלא כמוצר שפועל בקנה מידה מסחרי. עבור מטא, ההבדל הזה משמעותי. רכישת טכנולוגיה שונה מרכישת מערכת שכבר פוגשת לקוחות, תהליכים והכנסות.
כאן מתחיל המתח האסטרטגי האמיתי. בשנתיים האחרונות מטא מיתגה את עצמה כמי שמקדמת קוד פתוח בעולם ה-AI, בעיקר דרך Llama. זו הייתה גם אמירה אידיאולוגית וגם כלי תחרותי מול OpenAI וגוגל. אבל שכבת ביצוע היא חיה אחרת.
אייג’נטים שמבצעים פעולות דורשים שליטה הדוקה – הרשאות, זהויות, תשלומים, ניטור ואחריות משפטית. קשה מאוד לדמיין שכבה כזו פועלת באמת כקוד פתוח בקנה מידה של מיליארדי משתמשים.
המתח כאן אינו בין “פתוח” ל”סגור”, אלא בין פתיחות ברמת המודל לבין שליטה ברמת הפעולה. רכישת Manus מרמזת שמטא מוכנה לוותר על חלק מהאידיאולוגיה הפתוחה שלה, לטובת מוצר שעובד.
המעבר מצ’אט לביצוע אינו רק שדרוג טכנולוגי. הוא קפיצת מדרגה דרמטית ברמת הסיכון. עד היום, כשעוזר מבוסס AI סיפק תשובה שגויה, הנזק הסתכם במידע מוטעה. עם אייג’נטים מבצעים, אנחנו נכנסים לעידן של הלוצינציית ביצוע.
בתרחיש כזה, אייג’נט לא רק טועה בהבנה, אלא מפרש פקודה באופן שגוי ומבצע פעולה ממשית ובלתי הפיכה כמו רכישה שגויה, מחיקת נתונים, או חשיפה של מידע רגיש. זה שינוי מהותי באופי הסיכון, כזה שמעביר את הבעיה מתחום הדיוק הלשוני אל תחום האחריות המעשית.
כאן טמון האתגר הגדול ביותר של מטא. כדי שאייג’נטים כמו של Manus יהיו אפקטיביים בתוך וואטסאפ או אינסטגרם, המשתמשים יצטרכו להעניק להם הרשאות עמוקות: גישה לדפדפן, לחשבונות פיננסיים, ולמידע אישי. עבור חברה שעדיין מתמודדת עם משקעים של משברי אמון מהעבר, זהו מחסום פסיכולוגי לא פחות מטכנולוגי.
אם מטא לא תצליח לבנות סביב שכבת הביצוע הזו מנגנוני בידוד, בקרת הרשאות ושקיפות ברמה חסרת תקדים, ההימור על אייג’נטים עלול להפוך לחרב פיפיות. בעולם כזה, האמון אינו תכונה נלווית למוצר. הוא המוצר עצמו.
שאלה נוספת מרחפת מעל העסקה והיא עד כמה Manus באמת ייחודית.
יכולות של שליטה בדפדפן, הרצת קוד ושימוש בכלים קיימות היום גם בחברות אחרות, ובמיזמי Open Source. לכן אפשר להסתכל על העסקה גם מזווית אחרת: ייתכן שמטא לא קנתה פתרון סופי, אלא קנתה זמן.
זמן שבו OpenAI וגוגל לא סוגרות את הפער. זמן שבו צוות מגובש עם ניסיון מעשי לא מגיע לידי מתחרה. במובן הזה, ייתכן שמדובר לא רק ברכישת טכנולוגיה, אלא ב-Acqui-hire יקר שמטרתו לנעול כישרון בשלב קריטי של השוק.
לפי דיווחים, Manus, שנוסדה בידי צוות עם שורשים סיניים, העבירה בהמשך את מרכז פעילותה לסינגפור, על רקע מתיחות גוברת בין ארה”ב לסין. מטא, לפי Business Insider, התחייבה לנתק קשרי פעילות ובעלות בסין וליישם הפרדות גישה ברורות.
אין כאן בהכרח חסם רגולטורי מיידי, אבל יש שכבת רגישות נוספת. בעולם שבו אייג’נטים פועלים בשם המשתמש, שאלות של אמון, ריבונות נתונים ואחריות משפטית הופכות לקריטיות.
ההשוואה המתבקשת היא לרכישת Oculus ב-2014, אז שילמה פייסבוק כ-2 מיליארד דולר על מה שנתפס כהימור על פלטפורמת מחשוב עתידית. גם אז זו לא הייתה רכישה של מוצר בשל, אלא של שכבה אסטרטגית.
לא כל ההימורים של מטא הצליחו, אבל הדפוס ברור – החברה מוכנה לשלם מחיר גבוה כדי לקנות לעצמה עמדה מוקדמת בשכבת מחשוב שהיא מאמינה שתהפוך מרכזית.
הקרב הבא בעולם ה-AI לא יוכרע רק בשאלה מי עונה הכי טוב, אלא מי עובד הכי טוב. אייג’נטים מבצעים מבטיחים יעילות חסרת תקדים, אבל גם מעלים את רף האחריות, הסיכון והאמון.
המבחן של צוקרברג אינו טכנולוגי בלבד, הוא אנושי. האם משתמשים יהיו מוכנים לתת ל-AI של מטא גישה לחשבון הבנק שלהם, לקבצים שלהם, ולזהות הדיגיטלית שלהם.
אם התשובה תהיה כן, העסקה הזו תיראה בדיעבד כצעד מבריק. אם לא, שכבת הביצוע שנקנתה במיליארדים עלולה להפוך לנקודת החיכוך הבאה בין מטא לציבור.
בשורה התחתונה, עבור מי שבונה היום מוצרים עם AI, המסר ברור: בחירת מודל חשובה. בניית שכבת ביצוע אמינה היא ההבדל בין הדגמה למוצר אמיתי.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
רוצים לקבל עדכונים על כל מה שחדש ומעניין בעולם ה-AI? הרשמו לניוזלטר שלנו!
תוצאות נוספות...
תוצאות נוספות...
