במאי 2024 לאונרדו החליפו את הממשק של מחולל התמונות שלהם והציגו את Image Generation V2 שנועד למשתמשים מתחילים. הממשק החדש נוח ואינטואיטיבי יותר, אך הממשק הישן – Legacy Mode – מציע יותר אפשרויות ומתאים יותר למשתמשים מנוסים או מקצועיים. חשוב לציין – עדיין אפשר לעבוד עם הממשק הישן בלחיצה על כפתור Legacy Mode שנמצא בחלק העליון של המסך. הינה כל מה שצריך לדעת על הממשק החדש.
שיעור מצולם
מיד עם השקת הממשק החדש, קיימנו וובינר חינמי, בו סקרנו את השינויים הרבים ואת החידושים – לצפייה בהקלטה של השיעור לחצו פה (וגללו מעט למטה).
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
פיצ’רים חדשים ושינויים
לאונרדו הוא אחד ממחוללי התמונות הטובים, הוורסטיליים והמוצלחים שיש בשוק. הוא לגמרי נותן פייט למידג’רני ונמצא איתו באותה ליגה. אבל רבים חשו שהוא מסורבל ומורכב מדי. הוא היה גדוש בפיצ’רים, ולמרות העיצוב הנוח, המרהיב והאינטואיטיבי, רבים מהמשתמשים פשוט “הלכו לאיבוד” בגודש ההיצע והאפשרויות. במאי 2024 חל שינוי דרסטי בממשק של הכלי, שמטרתו להקל את תהליך יצירת התמונות ולעשות אותו אינטואיטיבי יותר.
החידושים הבולטים כוללים שינויים מבניים וריכוז של רוב האפשרויות במסך אחד. ההגדרות בממשק החדש נעשו פשוטות יותר עם כיוונון אוטומטי של הרזולוציה בהתאם לדגם הנבחר. פיצ’ר ה”קונטרול נט” (Image Guidance) נעשה אינטואיטיבי יותר ועכשיו מרכז אפשרויות רבות כמו Style Reference, Content Reference ו־Character Reference (יצירת דמות עקבית או סגנון עקבי). אפשר לבחור בהן בקלות ישירות מתיבת הפרומפטים (בלחיצה על אייקון התמונה). נוסף לכך, אפשר לעבור בקלות בין מצבי מהירות (Fast) ואיכות (Quality, לשעבר Alchemy).
שינוי נוסף הוא היכולת להחיל רפרנסים מרובים לסגנון (multi-style reference) ועוד, כלומר בחירה מרובה בכמה אפשרויות רפרנס כמו Character Reference (יצירת דמות עקבית) בשילוב עם סטייל רפרנס ואפילו הוספה של אלמנטים. הכול בלחיצת כפתור. חשוב לציין שאפשרויות אלו היו זמינות גם בממשק הישן, אולם הן היו מפוזרות במקומות שונים במסך. הממשק החדש מבקש לעשות סדר בעין ומכאן גם סדר בראש.
האם עדיין אפשר להשתמש בממשק הישן?
למי שמעדיף את הממשק הישן, עדיין אפשר לעבור ל־Legacy Mode באמצעות כפתור חדש שנמצא בפינה הימנית העליונה של המסך. גילוי נאות – אני עדיין מעדיף את הגרסה הישנה וארחיב על הסיבות בהמשך. אבל לפני כן, בואו נבין מה נשתנה.
שינויים בתפריט הצידי
מודלים:
משום שלאונרדו הוא מחולל תמונות שמבוסס על סטייבל דיפיוז’ן, האינפוט הראשון במעלה שמשפיע על הנראות של התמונה הוא המודל שבו משתמשים. ממש כפי שבמידג’רני נמצא מודלים או גרסאות, בסטייבל נמצא אותם גם כן, אך פה זה דרמטי ומשמעותי בהרבה. מדובר בעצם ב’מוח’ של מחולל התמונות, אשר אומן על כמות עצומה של תמונות עם סגנון מסוים, כך למשל אפשר לבנות או לאמן מודל (Finetuned Model) רק על תמונות בסגנון Anime (אנימציה יפנית), וזה מה שהוא ‘יכיר’. אם נשתמש במודל כזה, נקבל תמונות בסגנון מסוים. לעומת זאת, אם נאמן את המודל רק על תמונות סטוק (של צלמים מקצועיים) ברזולוציה מאוד גבוהה, הוא יהיה ממש טוב בג’ינרוט תמונות פוטו ריאליסטיות.
ופה מגיע השינוי המרכזי. לאונרדו כבר אימנו המון מודלים מראש (חלקם מודלים מוכרים מסטייבל, ואחרים הם מודלים שהחברה בנתה). ראוי גם לציין שמשתמשים יכולים לבנות מודלים בעצמם (כלי עוצמתי מאוד), אבל כל העושר הטכני הזה עשה לאנשים ‘בלגן בעיניים’. רשימת המודלים האין־סופית בממשק הישן (Legacy Mode) צומצמה ועכשיו מופיעה תחת כפתור שנמצא בצד השמאלי העליון של המסך. גם המבחר הצטמצם לז’אנרים מרכזיים כמו אנימה, עיצוב גרפי, פורטרטים וצילום.
פריסטים:
מתחת למודלים, שכאמור הממשק שלהם עבר פישוט, תמצאו כפתור של פריסטים. מדובר בשכבה נוספת של אינפוטים המאפשרת לדייק את השפה הגרפית. אפשר להיעזר במונחים כמו “צילום סינמטי”, “צילום אופנה”, “צילומי אוכל”, “קלוז אפ” ועוד מבחר רב של פריסטים. לא מדובר פה במודלים אלא בהגדרות שעוזרות למחולל התמונות לדייק את התוצר הסופי ולהבין יותר טוב מה התוצאה הסופית שאליה אתם מכוונים. נסו לחשוב עליהם כמו מילות מפתח שבעבר היינו שותלים בפרומפטים, רק שהפעם מישהו אימן או תכנת את המחולל מראש כדי להגיע לתוצאה שכזו.
איכות או מהירות:
לתפריט הצידי נוספו כפתורים השולטים ב’איכות’ על חשבון ‘מהירות’. בחירה בכפתור ‘איכות’ שוות ערך לפיצ’ר Alchemy V2 (פייפליין שמופיע בגרסה הישנה).
ממדי התמונה:
גם פה תפריט ה־Aspect Ratio נראה ברור ונוח יותר עם אפשרות לפלטר בין 1:1 / 16:9 וכן הלאה. ויש גם אפשרות לבחור גודלי פיקסלים ספציפיים (בניגוד לממשק הישן שבו היו סליידרים שאפשרו לבחור ידנית את גודל וממדי התמונה בפיקסלים או ביחסי גדלים). כמו כן, בממשק החדש יש פילטור לפי סוגי תכנים, למשל: עיצוב לפייסבוק, עיצוב לאינסטגרם, עיצוב לטיק טוק וכן הלאה.
יצירת דמות עקבית עם Character Reference
פיצ’ר חדש שיצא בלאונרדו הוא יצירת דמות עקבית עם Character Reference. בדומה למה שהופיע במידג’רני גם בלאונרדו אפשר עכשיו להשתמש בתמונה ליצירת דמות עקבית בכל התמונות שנוצרות. כי אם אפשר לקחת את תמונותיו האיקוניות של ברוס לי ולהפוך אותו לג’דיי או סית’ לורד ממלחמת הכוכבים, אז למה לא בעצם?! ואם כבר אנחנו בשוונג, אז למה לא להפוך אותו לסגנון אנימה, או לסגנון משחקי מחשב… ואם אנחנו כבר ממש מתפרעים – למה לא לעשות גרסה של ברוס לי בסגנון הסימפסונס או חוברת צביעה לילדים עם אליל הנוער מהסבנטיז?!
פיצ’ר ה”קונטרול נט” של לאונרדו – Image Guidance
פיצ’ר ה”קונטרול נט” של לאונרדו, “Image Guidance”, עכשיו זמין בלחיצת כפתור. פשוט לחצו על האייקון של התמונה בצד תיבת הפרומפט כדי לגשת לאפשרויות כמו יצירת סגנון עקבי (Style Reference) ויצירת דמות עקבית (Character Reference).
בגרסה הישנה ממשק זה נמצא תחת לשונית Image Guidance. ראו דוגמה מטה:
אלמנטים (Elements)
לצד Image Guidance מופיעים גם האלמנטים, שגם הם זמינים בלחיצה על אייקון התמונה. לחיצה על View More תציג מצבים נוספים בכל אחד מהפיצ’רים. ה־Elements בלאונרדו הם מעין ‘מרקמים’ או ‘חומרים’. אפשר להתייחס אליהם כטקסטורות או כסוגי גימורים שיחולו על התמונות שלנו, למשל: עץ, מתכת או זכוכית. עם זאת, תמצאו שם גם אלמנטים כמו איור ידני (דפי צביעה לילדים) ועוד. האלמנטים (Elements) בלאונרדו מאפשרים למשתמשים לכוונן את הסגנון והפרטים של התמונות באמצעות שילוב והתאמה של מודיפיירים דינמיים לסגנון. אפשר לבחור מספר אלמנטים במקביל ואף לשלב אותם עם פיצ’רים אחרים כמו סטייל רפרנס וכן הלאה. כך אפשר ליצור תמונות ייחודיות ומותאמות אישית עם מגוון כמעט אין־סופי של אפשרויות.
יצירת סגנון עקבי עם Style Reference
רוצים לחקות סגנון אומנותי או ‘להשאיל’ שפה גרפית מתמונה אחרת? עכשיו זה קל מתמיד עם “סטייל רפרנס”. תכונה זו, שכבר זמינה במחוללי תמונות אחרים כמו מידג’רני ופיירפליי, מאפשרת לשלב את האסתטיות והסגנון האומנותי של תמונה קיימת בתהליך יצירת תמונות חדשות. כך תוכלו להשיג עקביות ויזואלית ולשמור על קו עיצובי אחיד בפרויקטים שלמים תוך כדי שימוש בהשראה מתמונות קיימות.
מה זה סטייל רפרנס?
סטייל רפרנס (Style Reference) הוא כלי ייחודי המאפשר לשלב את האסתטיות של תמונה נבחרת בתהליך יצירת תמונות חדשות. בשילוב של הוראות טקסט עם סטייל רפרנס תוכלו לקבל תמונה חדשה שלא רק מתאימה להנחיות שלכם אלא גם תופסת את ה־DNA האסתטי של התמונה המקורית. זוהי דרך מצוינת להשיג עקביות ויזואלית בתחומים שונים. בפועל, הפיצ’ר השימושי הזה מאפשר לכם לחקות סגנון או שפה גרפית מתמונה שאתם מעלים ללאונרדו.
- איך להשתמש ב־Style Reference
בממשק החדש של לאונרדו – Image Generation V2: לחצו על הכפתור בצד שמאל של תיבת הקלט ובחרו “Style Reference” מהתפריט הנפתח. לאחר העלאת התמונה תוכלו לכוון את עוצמת הרפרנס וללחוץ על “Generate”. - בממשק הישן – Legacy Mode: גשו ללשונית Image Guidance, העלו תמונה ובחרו “Style Reference” מהתפריט הנפתח. כוונו את העוצמה ולחצו על “Generate”.
- בממשק הישן אפשר להוסיף עד 6 Style References (עדכון תמיכה ל־6 Style References בממשק החדש יגיע בקרוב).
תמיכה בפיצ’רים על ידי מודלים שונים
יש לציין שלא כל כלי ה־Image Guidance זמינים לכל המודלים הבסיסיים. הכלים שאי אפשר להשתמש בהם יהיו אפורים ויופיעו עם הוראות מתאימות לשינויים הנדרשים להפעלתם. בטבלה הבאה אפשר לראות אילו פיצ’רים של ControlNet תואמים לאיזו גרסה של Stable Diffusion, ואילו מהם זמינים רק למנויים בתשלום ולא זמינים בחבילה החינמית (חשוב לציין שהמצב משתנה כל הזמן – מודלים חדשים מיוצרים ועם הזמן אחרים נעשים זמינים גם בחבילה החינמית).
אז מה אני חושב על הממשק החדש, ולמי הוא מתאים?
לסיכום, מדובר בשדרוג מבורך. הממשק החדש בהחלט עושה סדר בעיניים וסדר בראש. הוא ברור יותר, נגיש יותר ונקי יותר. באחד השיעורים שהעברתי צחקתי עם המשתתפים וסיפרתי להם שזה מרגיש כאילו לאונרדו עשו לממשק שלהם דיפוזיה (תהליך ‘הסרת רעש’ שבאמצעותו מג’נרטים תמונות). וזה באמת כך – החברה ניקתה את הממשק, הסירה פיצ’רים שבלבלו את המשתמשים, ריכזה ופישטה פיצ’רים חשובים במקומות ייעודיים, וזה בהחלט כיף ופשוט יותר.
עם זאת, יש דברים שאין בממשק. מי שעובד עם לאונרדו כבר שנים, מכיר את רשימת המודלים הענפה שיש לכלי המדהים הזה. בגרסה החדשה תיאלצו להסתפק במספר מצומצם ביותר של מודלים. כמו כן, הרבה פחות שליטה והרבה פחות אפשרויות בממשק החדש (לעומק ממשק ה־Legacy Mode). וזה מוביל אותי למסקנה הסופית – הממשק החדש מעולה למשתמשים חדשים, למתחילים ולמי שרוצה לייצר תמונות מהר, בקלות ובלי הרבה כאב ראש. קלות השימוש באה על חשבון החופש הרב והשליטה שיש בגרסה הישנה. בשל כך אני חושב שהממשק הישן מתאים יותר למשתמשים מנוסים שמכירים כבר את הכלי ולא מפחדים מהעושר הוויזואלי והטכני שיש ללאונרדו להציע. ריבוי הכלים, השכבות, הסליידרים והכפתורים – זה מה שקסם לי בכלי הזה בתחילת הדרך. אני לגמרי יכול להבין איך זה יכול להרתיע אנשים אחרים, אבל כמשתמש מנוסה זה הכיף שלי – לשחק עם הפרמטרים והאפשרויות הרבות וכך לדייק את התוצר הסופי שבו אני חפץ.
לזכות לאונרדו ייאמר – הקלות שבה אפשר לעבור מהגרסה החדשה לישנה ולהפך מקל מאוד על הלבטים. אפשר ליהנות משני העולמות ולהשתמש בשתיהן. ההמלצה שלי – התחילה בגרסה החדשה, ואם אתם מרגישים שאתם צריכים יותר שליטה או יותר דיוק, עברו ל־Legacy Mode ותיהנו מעוד אפשרויות. ופה זה גם המקום לומר כל הכבוד ולפרגן לחברה המדהימה הזו. אני בקשר ישיר ואישי עם נציגי החברה באירופה ובישראל וכיף לראות חברה שכל כך קשובה למשתמשים שלה ושבאמת פועלת לייצר חווית שימוש ולא רק מענה טכני לצרכים. תמיד אמרתי ואמשיך לומר – לאונרדו הוא אחד ממחוללי התמונות הטובים בעולם כיום, והוא משמש כארגז כלים רב־תכליתי. תמצאו בו כל כך הרבה כלים ופיצ’רים: אפסקיילר מובנה, בניית מודלים, ג’ינרוט וידאו, קנבס לאינפיינטינג ואאוטפיינטינג, ג’ינרוט בזמן אמת עם SDXL Turbo, ועוד כל כך הרבה דברים…
אם עדיין לא התנסיתם – רוצו והירשמו לכלי. יש לו חבילה חינמית נדיבה (150 קרדיטים בכל יום), והוא פשוט כלי כיפי ועוצמתי במיוחד!