האם חשוב לנו לדעת אם היוצר הוא אנושי או AI?

האם תשלמו אותו סכום עבור ציור שנוצר על ידי בינה מלאכותית כמו שהייתם משלמים עבור ציור שנוצר על ידי אמן אנושי? האם התחושות שלכם כלפי יצירת אמנות משתנות כשאתם יודעים שהיא נוצרה על ידי מחשב? ואיך בכלל אנחנו מגדירים “אמנות” בעידן שבו מחשבים יכולים ליצור תמונות מרהיבות בלחיצת כפתור? שאלות אלו הן במרכז מחקר מרתק שנערך לאחרונה על ידי שרית צברי ומיכל עשת, בוגרות התואר השני בטכנולוגיות למידה במכון הטכנולוגי בחולון (HIT), המציע תובנות מעניינות על היחס שלנו לאמנות שנוצרת על ידי בינה מלאכותית.

השפעת זהות היוצר על הערכת היצירה

המאמר שלפניכם מבוסס על מחקר מרתק של שרית צברי ומיכל עשת. המחקר בוצע במסגרת פרויקט הגמר שלהן לתואר M.A בטכנולוגיות למידה בשנת 2024, מהמכון הטכנולוגי חולון ובהנחייתי. במרכז המחקר עומדת שאלה פשוטה אך עמוקה: כיצד משפיעה הידיעה על זהות יוצר האמנות (אדם או בינה מלאכותית) על הערכת היצירה?

מהלך המחקר

כדי לבחון זאת יצרו החוקרות שני שאלונים זהים שהציגו שמונה יצירות אמנות בסגנון אימפרסיוניסטי. המשתתפים קיבלו תקציב דמיוני של עד 100000 ₪, והתבקשו לבחור כמה מתוכו היו משקיעים ובאיזה מהציורים שהוצגו להם. בנוסף נשאלו הנבדקים על התגובה הרגשית וההערכה שלהם לכל ציור.

אולם היה הבדל אחד חשוב בין השאלונים. באחד מהם נאמר למשתתפים שהיצירות נוצרו על ידי אמנים בשר ודם, ובשני נאמר להם שהיצירות נוצרו על ידי בינה מלאכותית. המשתתפים לא ידעו שקיים שאלון נוסף או שהמחקר בודק את ההשפעה של זהות היוצר.

הממצאים

הטוויסט המעניין? בשני השאלונים הוצגו בדיוק אותן יצירות, כאשר בפועל ארבע מהן נוצרו על ידי אמנים וארבע על ידי בינה מלאכותית.

הממצאים מרתקים:

פער בתמחור: משתתפים שחשבו שהיצירות נוצרו על ידי אמנים אנושיים היו מוכנים להשקיע סכום גבוה יותר, פער של כ-30,000 ₪ בממוצע!

הערכה דומה: למרות הפער בתמחור, לא נמצא הבדל משמעותי באופן שבו המשתתפים העריכו את היצירות מבחינת עומק, משמעות, אהבה וחיבור, בין אם חשבו שהן נוצרו על ידי אמנים או על ידי בינה מלאכותית.

אמנות אנושית מוערכת יותר: כאשר נבדקו ההערכות של היצירות לפי יוצריהן האמיתיים (ללא קשר למה שנאמר למשתתפים), התברר שיצירות שנוצרו בפועל על ידי אמנים קיבלו ציונים גבוהים יותר מאשר אלו שנוצרו על ידי בינה מלאכותית.

קשר לרקע באמנות

משתתפים עם זיקה חזקה לאמנות העריכו את היצירות בציונים גבוהים יותר באופן כללי. אבל כאן הסתתר ממצא דרמטי: אנשים עם רקע חזק באמנות (אלו שלמדו אמנות או עוסקים בה) הראו הבדל גדול בהערכותיהם – הם העריכו משמעותית גבוה יותר יצירות שחשבו שנוצרו בידי אמנים אנושיים.

לעומתם, משתתפים ללא רקע חזק באמנות (כשני שליש מהנבדקים) כמעט ולא הראו הבדל בהערכות בין “יצירות אנושיות” ל”יצירות AI”!

העדפה ליצירות אנושיות: כשהתבקשו לבחור יצירות לרכישה, 60% מהבחירות היו יצירות שנוצרו (באמת) על ידי אמנים אנושיים, אף שהמשתתפים לא ידעו מי באמת יצר כל יצירה.

משמעות הממצאים ליחסי אדם ו-AI

הממצאים מציעים תובנות מרתקות שחורגות הרבה מעבר לעולם האמנות גרידא:

השפעה על תפיסת האמנות

ההבדל הדרמטי בין אנשי אמנות לכלל הציבור מעלה שאלה מעניינת: האם אנחנו עומדים בפתחו של שינוי תודעתי ביחס לתפיסת האמנות והיצירה? רוב האנשים, אלה שאינם שקועים בעולם האמנות, כבר מתחילים לאבד את הרגישות להבחנה בין יצירה אנושית ליצירת מכונה. עבורם, חוויית האמנות נמדדת בתוצאה, לא בתהליך או בזהות היוצר.

זהו שינוי תפיסתי מרחיק לכת. במשך אלפי שנים, ערכנו הבחנה מוחלטת בין מעשה ידי אדם ליצירי הטבע או המכונה. עתה, לראשונה בהיסטוריה האנושית, הגבול הזה מתמוסס.

תפקידם של אנשי האמנות

מנגד, אנשי האמנות, אותו מיעוט שעדיין מקדש את היצירה האנושית, ממלאים תפקיד חברתי קריטי כ”שומרי החומות” של הייחודיות האנושית. ההערכה הגבוהה שהם מעניקים ליצירות שהם מאמינים שנוצרו בידי אדם מייצגת אינסטינקט אנושי עמוק – הצורך לשמר את תחושת הייחודיות שלנו בעולם.

ממצא זה מתקשר באופן מרתק לתיאוריית Theory of Mind (TOM) בפסיכולוגיה קוגניטיבית, המתייחסת ליכולת שלנו לייחס לאחרים מצבים מנטליים, מחשבות, כוונות ורגשות. כשאנחנו מתבוננים ביצירת אמנות שנוצרה בידי אדם, איננו רואים רק צבעים וצורות – אנחנו מחפשים את התודעה שמאחוריהם. אנחנו מנסים “לקרוא” את המחשבות, הרגשות והכוונות של האמן, שאליהם אנחנו יכולים להתחבר כבני אדם.

תחזית לעתיד

שינויים בתפיסת האמנות

ממצאי המחקר מאפשרים לנו לשרטט תחזית חברתית מרתקת: ככל שהבינה המלאכותית תשתפר, כך גם עשוי להתרחב הפער בתפיסת האמנות בין אנשים, כשיותר ויותר אנשים שאינם בעלי רקע אמנותי יתייחסו לתוצר עצמו, בלי לחפש בו את הקשר עם התודעה של היוצר. הדור הבא עשוי לגדול בעולם שבו ההבחנה בין יצירה אנושית לממוחשבת תהפוך לשולית, ואולי אף לא רלוונטית, או לחילופין שיצירה אנושית תהפוך להיות “בוטיקית” עבור קהל ייחודי המעוניין בה.

האם בעתיד, המעטים שעדיין יבחינו, ויעריכו, את ההבדל בין יצירה אנושית לממוחשבת יהיו כמו אותם מעטים שכיום מעריכים תקליטי ויניל בעידן הסטרימינג הדיגיטלי? זן הולך ונכחד של מעריצי האותנטיות האנושית? ואולי אצל כל אחד מאיתנו תיווצר החלוקה הזו, כמו שקיימת היום בין ייצוגים ויזואליים מסחריים לייצוגים ויזואליים אמנותיים – אנחנו נצרוך “פרסום”, “בידור”, “אסתטיקה” ו”אמנות” בקטגוריות נפרדות, ופעמיים בשנה נלך למוזיאון הייחודי המתמקד ביצירה אנושית?

השפעת המדיה החברתית והבינה המלאכותית

תופעה נוספת שתפסה תאוצה עם התפתחות המדיה החברתית, והבינה המלאכותית מחזקת עוד יותר, היא היצירה וההבעה העצמית. היכולת של אדם להשתמש בבינה מלאכותית כדי לחולל תוצרים ויזואליים (או סיפוריים) ברמה גבוהה מאי פעם, על סף (או מעבר לסף) של איכות מקצועית. אם אני יכול להשתמש במכונה כדי ליצור את “האמנות” של עצמי, שמהדהדת את הרגשות, המחשבות והרעיונות שלי, האם אני עדיין אעריך באותה מידה את השער אל התודעה של יוצר אחר?

השאלות שעומדות בפנינו

ייתכן ששאלה זו אינה רלוונטית רק לגבי אמנות, אלא לגבי מה שמייחד אותנו כבני אדם: האם הייחודיות האנושית תישאר בעלת ערך בעולם שבו מכונות יכולות לייצר כמעט כל דבר שאנחנו רוצים? עד מתי הידיעה שמאחורי יצירה עומד אדם עם כוונות, תשוקות, וחוויות חיים תהיה מה שמעניק לה ערך מוסף?