בוקר רגיל במשרד ישראלי, בחברת תוכנה קטנה בהרצליה, העובדים מתיישבים לעוד יום עבודה. לפני הקפה הראשון, שלושה מהם כבר פותחים חלון של מודל שפה: אחת מנסחת מייל מורכב באנגלית, אחר בודק טיוטת קוד, והשלישי מבקש סיכום של מסמך משפטי. אף אחד מהם לא חושב על זה כעל “שימוש בבינה מלאכותית”. זו פשוט הדרך שבה עובדים עכשיו. התמונה הזו – יומיומית, כמעט מובנת מאליה – מקבלת משמעות חדשה כשמניחים לצידה את נתוני דוח מיקרוסופט למחצית השנייה של 2025. לפי הדוח, 36.1% מהישראלים בגיל העבודה משתמשים בכלים ג׳נרטיביים. אחד מכל שלושה! זה שיעור שממקם את ישראל במקום ה-12 בעולם, לפני גרמניה, קנדה ושוויץ – ובפער ניכר לפני ארצות הברית. הפער הזה, בין מי שמפתח את הטכנולוגיה לבין מי שמאמץ אותה, הוא אחד הסיפורים המרכזיים של הדוח. והוא מספר משהו עמוק יותר על האופן שבו חדשנות מתפשטת בעולם – ועל מי נשאר מאחור.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
הנתון הבולט ביותר בדוח הוא הפער המתרחב בין “הצפון הגלובלי” ל“דרום הגלובלי”. בעוד שבמדינות המפותחות שיעור האימוץ הגיע ל-24.7%, במדינות המתפתחות הוא עומד על 14.1% בלבד. בתוך חצי שנה בלבד, הפער גדל מ-9.8% ל-10.6%. המשמעות היא, שגם כשהעולם כולו מאמץ AI בקצב מהיר, לא כולם נהנים מהקפיצה הזו באותה מידה.
הפער המתרחב בין הצפון הגלובלי לדרום הגלובלי | Microsoft
הדוח מדגיש שהעלייה העולמית, מ-15.1% ל-16.3%, מרשימה כשלעצמה, במיוחד עבור טכנולוגיה שנכנסה לשימוש המוני רק לאחרונה. אבל מאחורי המספרים מסתתרת תמונה מורכבת יותר: המדינות שמובילות את האימוץ הן בדיוק אלו שהשקיעו במשך שנים בתשתיות דיגיטליות, בהכשרת כוח אדם ובהטמעת טכנולוגיות במגזר הציבורי. האמירויות, סינגפור, נורווגיה, אירלנד, צרפת וספרד ממשיכות להוביל את הרשימה, כמעט ללא שינוי.
במקביל, הדוח מצביע על כך שכל עשרת המדינות שרשמו את העלייה הגדולה ביותר באימוץ במחצית השנייה של 2025 הן מדינות עשירות. דרום קוריאה והאמירויות בולטות במיוחד, עם זינוק של יותר מ-4% – עדות לכך שהמומנטום מתרכז במדינות שכבר היו עמוק בתוך מהפכת ה-AI.
ישראל, שמדורגת במקום ה-12, מציגה שיעור אימוץ גבוה במיוחד ביחס לגודל האוכלוסייה. העלייה מ-33.9% ל-36.1% משקפת שילוב של כמה גורמים: תשתית דיגיטלית מפותחת, תרבות עבודה שמקדשת פתרונות מהירים, חשיפה מוקדמת לשירותים מערביים איכותיים ושימוש מקצועי רחב במגוון תחומים – מהייטק ועד משפט וחינוך.
ישראל במקום ה-12 בעולם | Microsoft
הדוח מתאר את ישראל כשוק “בוגר ומתוחכם”, כזה שפחות נוטה לאמץ תחליפים חינמיים או זולים דוגמת DeepSeek, משום שהשירותים המערביים כבר מושרשים היטב. זהו ממצא עקבי עם התנהגות צרכנית מוכרת בישראל – העדפה לאיכות ולכלים מתקדמים, גם אם הם כרוכים בתשלום.
חשוב לציין שגם שיקולי אבטחת מידע ופרטיות, הנפוצים בקרב ארגונים בישראל, תורמים להעדפה לכלים מערביים על פני חלופות סיניות חינמיות.
אחד הממצאים המפתיעים בדוח הוא ירידת ארה״ב מהמקום ה-23 למקום ה-24. רק 28.3% מהאמריקאים בגיל העבודה משתמשים ב-AI ג׳נרטיבי, נתון נמוך משמעותית ביחס למדינות מערביות אחרות.
הדוח אינו מספק הסבר חד-משמעי, אך מצביע על כמה גורמים אפשריים: שוק ענק ומגוון שקשה לייצר בו אימוץ אחיד, פערים דיגיטליים בין אזורים עירוניים וכפריים, ורמת אמון ציבורית נמוכה במיוחד – רק 32% מהאמריקאים מביעים אמון ב-AI, לעומת 67% באמירויות.
האמירויות מובילות את העולם עם שיעור אימוץ של 64%. הדוח מציג תמונה ברורה שמראה שזה לא זינוק מקרי, אלא תוצאה של מדיניות עקבית שנבנתה במשך שנים. כבר ב-2017 מונה שר ייעודי לענייני AI, והמדינה השיקה אסטרטגיה לאומית מקיפה שכללה תשתיות, רגולציה, הכשרת כוח אדם ומסלולי ויזה ייעודיים.
דרום קוריאה היא סיפור הצלחה יוצא דופן. בתוך שלושה חודשים בלבד היא זינקה מהמקום ה-25 למקום ה-18, עם עלייה של 4.8%. הדוח מייחס את הזינוק לשלושה גורמים מרכזיים: מדיניות ממשלתית אקטיבית, שיפור דרמטי בביצועי המודלים בשפה הקוריאנית, ותופעה תרבותית ויראלית שהציתה גל אימוץ.
המדיניות כללה הקמת ועדה לאומית חדשה לאסטרטגיית AI וחוק חדש שמאזן בין חדשנות לבין רגולציה. במקביל, שדרוגי המודלים, GP‑4o ולאחריו GPT‑5, הפכו את השימוש בקוריאנית לא רק אפשרי, אלא איכותי ומדויק באופן שמותאם לשפה ולתרבות המקומית. השילוב הזה יצר סביבה שבה הציבור כבר היה פתוח לטכנולוגיה, והמודלים סוף-סוף דיברו באותה שפה.
פערי אימוץ בין אנגלית לקוריאנית מצטמצמים במהירות | Microsoft
על הרקע הזה הגיע גם הרגע הוויראלי: גל של תמונות “סטייל ג׳יבלי” שנוצרו ב‑ChatGPT והציפו את הרשתות החברתיות. מה שהתחיל כטרנד קליל הפך במהירות לשער כניסה למיליוני משתמשים חדשים – רבים מהם כאלה שלא התנסו קודם בכלים ג׳נרטיביים, אבל מצאו לפתע חוויה פשוטה, מהנה ונגישה. הוויראליות לא הייתה הסיבה היחידה לזינוק, אבל היא הייתה הזרז שהפך מגמות קיימות לאימוץ המוני.
צמיחה באימוץ AI בדרום קוריאה | Microsoft
אחד הסיפורים המפתיעים בדוח הוא עלייתו של DeepSeek – מודל סיני חינמי לשימוש עם גרסת API בתשלום, שמציג חדירה גבוהה במדינות שבהן שירותים מערביים מוגבלים או יקרים. השילוב בין מודל פתוח, אפליקציה חינמית לחלוטין וקידום אגרסיבי בשווקים מתפתחים הפך אותו לכלי משמעותי במיוחד באפריקה, רוסיה, איראן, קובה ובלארוס.
שיעור החדירה של DeepSeek לפי מדינה | Microsoft
הדוח מציין כי במדינות שבהן כבר קיימת תשתית של שירותים מערביים איכותיים, כמו ישראל ודרום קוריאה, השפעתו של DeepSeek כמעט ואינה מורגשת. אבל במקומות שבהם חסמי עלות, תשתית או רגולציה מגבילים את הגישה למודלים מערביים, הוא הפך לאלטרנטיבה זמינה ומשפיעה.
הדוח מציג תמונה מורכבת – טכנולוגיה שמתקדמת במהירות, אך מתפשטת באופן לא שוויוני. ישראל נמצאת בצד המאמץ של הגרף – מדינה קטנה שמאמצת מהר, אולי מהר מדי, אולי פשוט מהר מספיק. אבל השאלה הגדולה היא לא מי במקום הראשון או ה-12. השאלה היא מה יקרה כשהפערים יעמיקו עוד יותר: האם בינה מלאכותית תהפוך לכלי שמצמצם פערים – או למנוע שמגדיל אותם? זו כבר לא שאלה טכנולוגית. זו שאלה חברתית.
למי שרוצה להעמיק, הדוח המלא כאן.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
רוצים לקבל עדכונים על כל מה שחדש ומעניין בעולם ה-AI? הרשמו לניוזלטר שלנו!
תוצאות נוספות...
תוצאות נוספות...
