גילוי הדעת הראשון איי פעם של ועדת האתיקה הארצית של לשכת עוה”ד מסדיר שימוש ב-AI

עידן הבינה המלאכותית משנה את פני החברה ומשפיע על מקצועות רבים – עולם עריכת הדין והמשפטים אינו יוצא דופן. ועדת האתיקה הארצית פרסמה גילוי דעת מקדים (החלטה את/60/24), שמטרתו להכווין את עורכי הדין בישראל בנוגע לשימוש בטכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית בעבודתם. מדובר בגילוי הדעת הראשון מסוגו שנכתב אי פעם מטעם ועדת האתיקה הארצית של לשכת עוה”ד בישראל בנושא השימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית בתחום המשפט. המסמך נערך בידי צוות מומחים בהובלת עו”ד מנחם מושקוביץ, יו”ר ועדת האתיקה הארצית, תוך שיתוף פעולה עם ועדה מייעצת שכללה מומחים למשפט, טכנולוגיה ואתיקה מקצועית. הוא בא להתמודד עם ההתפתחויות המשמעותיות בתחום הבינה המלאכותית, לרבות הופעת פלטפורמות כמו ChatGPT ומודלים שפה גדולים (LLMs) דומים, אשר מספקים פתרונות טכנולוגיים מתקדמים אך מעלים שאלות אתיות ומשפטיות.

רקע – AI בעולם המשפט

בינה מלאכותית (AI) משנה את פני העולם המקצועי כולו, כולל את תחום עריכת הדין. שימוש בטכנולוגיות אלו מעלה את השאלה – האם עורכי דין יכולים להשתמש בטכנולוגיה זו? ואם כן – אז איך לעשות זאת בצורה מושכלת ואחראית. שאלה זו מציפה אתגרים אתיים, סיכונים ולצידם גם יתרונות רבים הנובעים משילוב בינה מלאכותית בעבודתם של עורכי דין. השימוש בבינה מלאכותית בעבודת עורכי הדין הפך לנושא חם במיוחד, בעיקר מאז כניסת כלים מבוססי AI כמו ChatGPT. טכנולוגיות אלה מסוגלות לסייע בניסוח מסמכים, מחקר משפטי ועוד, אך מעוררות חששות אתיים משמעותיים. גילוי הדעת שהוציאה ועדת האתיקה הארצית נועד לספק הנחיות ראשוניות לשימוש זהיר ומושכל בטכנולוגיה זו, תוך שמירה על עקרונות האתיקה המקצועית.

יתרונות השימוש בבינה מלאכותית בעולם המשפט

השימוש בבינה מלאכותית בעבודתם של עורכי דין מציע יתרונות רבים המקדמים יעילות, דיוק והתאמה אישית לצרכים מקצועיים. טכנולוגיה זו, המתפתחת בקצב מהיר, מאפשרת לעורכי הדין להתמודד עם עומסים מקצועיים בצורה חכמה ומתקדמת.

שיפור היעילות והדיוק

בינה מלאכותית מסוגלת לייעל את התהליכים המשפטיים בצורה חסרת תקדים. מערכות מתקדמות כמו מודלים גדולים לשפה (LLM) יכולות לבצע משימות מורכבות, כמו:

• ניסוח מסמכים משפטיים: יצירת טיוטות ראשוניות למסמכים, תוך צמצום טעויות וייעול תהליכי עבודה.
• סקירת חוזים: זיהוי סעיפים בעייתיים או חריגים בזמן קצר משמעותית, בהשוואה לקריאה ידנית.
• איתור פסיקות רלוונטיות: סריקה מהירה של מאגרי מידע משפטיים על מנת למצוא תקדימים משפטיים ותובנות רלוונטיות.

בכך, מערכות AI מאפשרות לעורכי הדין להתמקד במשימות הדורשות חשיבה משפטית מעמיקה, תוך הימנעות מבזבוז זמן על עבודות שגרתיות.

התאמה אישית לצרכים מקצועיים

שילוב של בינה מלאכותית בעבודת עורכי הדין אינו מתמקד רק בפתרונות כלליים; ניתן להתאים את הכלים לצרכים הייחודיים של משרד מסוים:

• כלים ייעודיים למשרדים: פיתוח תוכנות AI מותאמות לצרכים הפנימיים של המשרד, כמו טיפול בתיקים בתחומים מסוימים או ניהול מסמכים משפטיים.
• מערכות סגורות פנים-משרדיות: פתרונות סגורים המיועדים למשרדי עורכי דין בלבד, מציעים שכבת אבטחה נוספת, ומבטיחים שמידע רגיש יישמר בצורה בטוחה ומאובטחת.

יצירת ערך מוסף מקצועי

מעבר לשיפור התהליכים הטכניים, בינה מלאכותית מספקת לעורכי הדין יתרון תחרותי:

• ייעוץ אסטרטגי מבוסס נתונים: AI מסוגל לנתח כמויות גדולות של נתונים ולזהות מגמות שיכולות להשפיע על אסטרטגיות ייצוג.
• הרחבת שירותים ללקוחות: בזכות היכולות הגבוהות של הטכנולוגיה, משרדים יכולים להציע ללקוחותיהם שירותים חדשניים, כמו ניתוח סיכונים משפטיים או המלצות לניהול הליכים מורכבים.

גמישות ויכולת התאמה עתידית

בינה מלאכותית היא טכנולוגיה דינמית הממשיכה להתפתח. כלים כמו ChatGPT ויישומים מבוססי LLM ממשיכים להשתפר, ומאפשרים לעורכי הדין להטמיע עדכונים וחידושים שיסייעו להם להתמודד עם אתגרי המחר. יתרונות השימוש בבינה מלאכותית אינם מוגבלים רק להיבטים טכניים. מדובר במנוע צמיחה אסטרטגי שמסייע לעורכי הדין להתייעל, להתפתח ולספק שירותים טובים ומדויקים יותר ללקוחותיהם.

הסוגיות האתיות הנוגעות לשימוש בפלטפורמות מבוססות בינה מלאכותית ובמודלי שפה גדולים

ועדת האתיקה מזהירה מפני מספר סוגיות אתיות מרכזיות הנוגעות לשימוש בכלים מבוססי בינה מלאכותית, במיוחד מודלי שפה גדולים (LLM). להלן פירוט של הסוגיות המרכזיות:

הסתמכות על מידע לא מהימן

מערכות בינה מלאכותית, כגון ChatGPT, נועדו לייצר טקסטים המבוססים על כמויות עצומות של מידע, אך אינן מסוגלות להבטיח את מהימנותו. מידע זה, על אף היותו לעיתים מדויק ונראה מקצועי, עלול להיות שגוי, מטעה ואף מפלה. בעיה זו מתחדדת כאשר המערכות נדרשות לספק מידע משפטי, במיוחד בעברית, שבהן רמת הדיוק נמוכה אף יותר. על פי גילוי הדעת, עורכי דין נדרשים לאמת באופן עצמאי את המידע המתקבל ממערכות אלו. הוועדה מדגישה כי שימוש במידע בלתי מהימן ללא בדיקה עלול להיחשב להפרה של חובת הנאמנות והמסירות החלה על עורך הדין – כך על פי סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ“א1961 ועל פי כלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ“ו 1986.

שקיפות באשר לשימוש במערכות AI

עורך דין המשתמש במערכת AI נדרש להצהיר על כך במסמכים המוגשים לבית המשפט. במסגרות אלו עליו לציין את המערכת שבה נעשה שימוש, סוג השאילתה שנשלחה, ואת ההקשר המשפטי של המידע שהתקבל. היעדר שקיפות זו עלול להיחשב כהטעיה אסורה ואף להוביל להפרה של חובת עורך הדין לסייע לבית המשפט לעשיית משפט (כקבוע בסעיף 54 לחוק, או אף להיחשב כהטעיה אסורה על פי כלל 34 לכללי האתיקה).

אחריות מקצועית

האחריות על דיוק ונכונות המידע המתקבל ממערכות AI מוטלת במלואה על עורך הדין. במידה ויופיעו טעויות במידע שנעשה בו שימוש, לא תוכל מערכת AI לשמש כתירוץ לפטור את עורך הדין מאחריות נזיקית או אתית. על עורכי הדין להפעיל שיקול דעת זהיר, לבצע בדיקות עומק, ולהימנע מהסתמכות עיוורת על תוצרי המערכות.

הפרת חובת הסודיות בגין דליפת מידע סודי או אישי ושימוש במידע של הלקוח

סיכוני זליגת מידע

פלטפורמות AI רבות מבוססות על מנגנון שבו כל מידע שהוזן למערכת משמש ללמידה ולשיפור האלגוריתם. תהליך זה מעלה סיכונים משמעותיים לדליפת מידע סודי או אישי של לקוחות, דבר המהווה הפרה של חובת הסודיות והגנת הפרטיות. מידע המוזן למערכות AI, בין אם מדובר בשאילתות לצורך קבלת תשובות, העלאת מסמכים לצורך עיבודם, או הזנת נתונים לצורך יצירת תכתובות משפטיות, הופך לחלק ממאגר המידע של המערכת. המערכת עושה שימוש במידע זה לצורך אימון ושיפור האלגוריתם, כך שכל מידע שהוזן אליה עלול לשמש בעתיד ליצירת תוצרים חדשים. דוגמה לכך היא מצב שבו עורך דין מזין במערכת מסמך משפטי לצורך עריכה, והמערכת משתמשת במידע זה על מנת להפיק תשובות או תוצרים עבור משתמשים אחרים. בכך, נחשף המידע החסוי לעיבוד נוסף, העלול להעמיד את הלקוח בסיכון.

אגב, רבים כלל לא מודעים לעובדה שאפשר לכבות את אפשרות אימון המודלים של ChatGPT ואף להשבית את אפשרות הזיכרון, המסייעת למודל לשמור מידע ופרטים שהזין המשתמש). עם זאת, פעולה זו אינה פותרת עו”ד מאחריות.

סיכון לזיהוי עקיף

גם כאשר עורכי הדין “מלבינים מסמכים” ומסירים פרטים מזהים, כגון שמות, כתובות או מספרי זיהוי, המערכת עשויה לקשר בין פרטים שוליים במסמך לבין זהות הלקוח. לדוגמה:

• מסמך רפואי המוזן למערכת עשוי להכיל פרטים כגון שם בית החולים, מיקום גיאוגרפי, ותיאור מפורט של מצבו הרפואי של הלקוח. פרטים אלה יכולים לשמש את המערכת לצורך זיהוי זהות הלקוח.
• הסרת שם הלקוח אך השארת מידע ייחודי אחר, כמו תיאור טכנולוגי או עסקי, עלולה ליצור זיקה בין המידע לבין זהות הלקוח בתוצרים המופקים על ידי המערכת.

הנחיות הוועדה למניעת דליפת מידע

ועדת האתיקה הארצית מודעת היטב לסיכונים הכרוכים בשימוש במערכות AI וממליצה לנקוט במספר צעדים למזעור הסיכון לדליפת מידע:

• הימנעות מהזנת מידע רגיש: הוועדה ממליצה שלא להזין למערכות פתוחות כל מידע אישי, סודי או פרטים העלולים לזהות את הלקוח. יש להשתמש במערכות אלו רק לצרכים כלליים ותיאורטיים, ולא לטיפול במסמכים רגישים.
  לדוגמה, כאשר עורך הדין נדרש לנסח מכתב, עליו לתאר למערכת בקווים כלליים את הנושא מבלי להזין מידע פרטני הנוגע למקרה של הלקוח.
• מניעת שימוש במידע חוזר: כדי לצמצם את סיכון הזליגה, יש להפעיל שיקול דעת מקצועי בעת הזנת נתונים למערכת. מומלץ להימנע מהזנת פרטים מזהים “מהמעגל השני”, כמו מודלים עסקיים ייחודיים או טכנולוגיות חדשניות, שעלולים לשמש את המערכת לחיזוק זיהוי עקיף של הלקוח.
• שימוש במערכות מאובטחות בלבד: במקרים בהם אין ברירה אלא להשתמש בכלים מבוססי AI, יש להעדיף מערכות סגורות המיועדות לשימוש פנים-משרדי בלבד. מערכות אלו מפחיתות את הסיכון לחשיפת מידע לגורמי צד ג’.
• הצורך בשקול דעת: עורך דין נדרש לשקול את הסיכונים הפוטנציאליים בכל הזנת מידע למערכת בינה מלאכותית. יש להפעיל עקרונות של מזעור נתונים – שימוש במינימום מידע נדרש לצורך ביצוע המשימה – ומחיקת מידע מיותר לאחר השימוש.
• עמידה בכללי האתיקה: הוועדה מזכירה כי כל שימוש במידע אישי של לקוח חייב להיות בכפוף לכללי האתיקה, המחייבים שמירה על סודיות מוחלטת, אלא אם ניתנה הסכמה מפורשת מצד הלקוח. כמו כן, כל עיבוד של מידע אישי במערכות AI מחייב עמידה בדרישות חוק הגנת הפרטיות.
• הגבלת שימוש בתוצרים: הוועדה ממליצה להתייחס לתוצרים המופקים על ידי מערכות AI כטיוטות בלבד, שיש לערוך ולעדכן בהתאם לשיקול דעת מקצועי. אין להסתמך על התוצרים כפתרון סופי או מהימן לחלוטין.

באמצעות הקפדה על הנחיות אלו, יוכלו עורכי הדין להגן על פרטיות לקוחותיהם ולמזער את הסיכונים הכרוכים בשימוש בטכנולוגיות מתקדמות אלו.

שימוש במערכות סגורות פנים משרדיות מבוססות AI

אחת החלופות הבטוחות יותר לשימוש במערכות AI היא שימוש במערכות סגורות המיועדות לצרכים פנים-משרדיים בלבד. מערכות אלו מאפשרות שליטה רבה יותר על אבטחת המידע ומצמצמות את הסיכון לזליגת מידע לגורמי צד ג’.

יתרונות המערכות הסגורות

• בקרת גישה: המערכות מאפשרות הגבלה של גישה למידע, בהתאם להרשאות ברורות בתוך המשרד.
• צמצום חשיפה חיצונית: מידע רגיש נשמר באופן מקומי או מאובטח במערכת שאינה נגישה לציבור הרחב.

מגבלות וזהירות

למרות היתרונות, מערכות סגורות אינן חסינות לחלוטין. יש לנקוט באמצעי זהירות נוספים, כגון:

1. בדיקה יסודית של ספקי המערכת והטמעת מנגנוני אבטחת מידע.
2. הגבלת גישה לעובדים בעלי הרשאה בלבד.
3. בחינת ההשפעה של “אימון” המערכת על פרטי מידע שעשויים לזלוג פנימה או החוצה.

קבלת הסכמת הלקוח מראש לשימוש בתוכנות AI פתוחות

הוועדה מדגישה כי עורך דין המעוניין להשתמש במערכות AI פתוחות מחויב לקבל את הסכמתו המפורשת של הלקוח לפני השימוש.

מרכיבי ההסכמה

• פירוט הסיכונים: עורך הדין נדרש להסביר ללקוח את הסיכונים האפשריים הקשורים בזליגת מידע ואת אמצעי ההגנה שיופעלו.
• היקף השימוש: יש לפרט את סוג המידע שיוזן למערכת ואת מטרות השימוש.
• ביטול הסכמה: הלקוח רשאי לבטל את הסכמתו בכל עת.

שילוב בהסכם ההתקשרות

הוועדה ממליצה לכלול סעיף ייעודי הנוגע לשימוש במערכות AI במסמכי ההתקשרות הראשוניים, תוך הבהרה כי מדובר בתנאי מחייב לשירות המשפטי.

בינה מלאכותית בעולמות המשפט – חרב פיפיות!

גילוי הדעת של ועדת האתיקה הארצית מהווה מסמך מכונן בניהול המעבר של מקצוע עריכת הדין לעידן הבינה המלאכותית. מדובר בצעד חיוני שמאפשר לעורכי הדין למנף את יתרונות הטכנולוגיה לטובת יעילות מקצועית ושיפור איכות השירות ללקוחותיהם. בינה מלאכותית מציעה פוטנציאל עצום לשיפור תהליכים מקצועיים – היא מאפשרת ניתוח מהיר של כמויות גדולות של נתונים, סיוע בניסוח מסמכים, איתור פסקי דין רלוונטיים ואף יצירת אסטרטגיות משפטיות מתקדמות.

עם זאת, השימוש בטכנולוגיה זו מלווה בסיכונים משמעותיים. המרכזי שבהם הוא פגיעה אפשרית בפרטיות ובסודיות המידע של הלקוח – שני עקרונות יסוד בעולם המשפט. מערכות AI מבוססות על עיבוד כמויות עצומות של מידע, ולעיתים הן עושות שימוש במידע המוזן אליהן לצורכי אימון המערכת. כך, גם כאשר המידע אינו מזוהה באופן ישיר, הוא עלול לחשוף פרטים רגישים באמצעות הצלבות מידע. סיכון זה מדגיש את הצורך בהפעלת שיקול דעת קפדני בכל הנוגע להזנת מידע אישי וסודי לפלטפורמות אלו.

אחריות עורך הדין אינה פוחתת בעידן הבינה המלאכותית, אלא להפך – היא מתרחבת. עורך דין המשתמש בטכנולוגיה זו נושא באחריות מלאה לנכונות התוצרים ולשמירה על פרטיות לקוחותיו. האחריות אינה רק משפטית, אלא גם אתית ומקצועית. עליו להפעיל בקרה, לוודא את דיוק המידע ולשמור על שקיפות מול הלקוחות ובית המשפט. הוועדה מדגישה כי מערכות בינה מלאכותית הן כלי עזר בלבד, ולא תחליף לשיקול הדעת המקצועי של עורך הדין.

לצד האתגרים, גילוי הדעת גם מצביע על כיווני שיפור והזדמנויות לעתיד. שילוב מושכל של בינה מלאכותית בעבודת עורכי הדין יכול להוביל לייעול המערכת המשפטית כולה, להגברת הנגישות לצדק ולשיפור איכות השירות המשפטי. עם זאת, הצלחת השילוב תלויה במידה רבה במודעות, באחריות ובהקפדה על כללי האתיקה המקצועית.

באמצעות אימוץ גישה שקולה ומאוזנת, יוכלו עורכי הדין לשלב את הטכנולוגיה המתקדמת הזו בעבודתם, להעצים את יכולותיהם המקצועיות ולהבטיח שהם מספקים ללקוחותיהם שירות איכותי, אמין ומאובטח בעידן הטכנולוגי החדש.