האם ניתן להחליף שותף אנושי בצוות – באלגוריתם? זו כבר לא שאלה פילוסופית, אלא אתגר ארגוני ממשי. בעידן שבו בינה מלאכותית גנרטיבית נכנסת לעומקם של תהליכי עבודה, מתח חדש נולד: במקום שבו עבדו בעבר צוותים של בני אדם, מתחילים להופיע שותפים מסוג אחר – מודלים לשוניים מתקדמים. מה זה עושה לדינמיקה הקבוצתית, לאיכות הפתרונות, ולהרגשה של העובדים עצמם? מחקר שדה מקיף שנערך בחברת פרוקטר אנד גמבל מספק לראשונה תשובות אמפיריות לשאלות הללו – והתשובות הללו עשויות לשנות את הדרך שבה אנו תופסים צוותים, מומחיות, ואינטראקציה מקצועית.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
המאמר שפורסם תחת השם “The Cybernetic Teammate” מתאר ניסוי שדה בהיקף יוצא דופן, שבחן כיצד בינה מלאכותית גנרטיבית משנה את דפוסי העבודה בצוותים של עובדי ידע. את המחקר הובילו חוקרים ממספר מוסדות יוקרתיים, בהם הרווארד (Harvard), וורטון (Wharton), ו-ESSEC, בשיתוף פעולה הדוק עם חברת פרוקטר אנד גמבל – אחת החברות הגלובליות המובילות בתחום מוצרי הצריכה.
עבודת צוות נחשבת לאבן יסוד בארגונים מבוססי ידע. בין אם מדובר ביצירת מוצרים חדשים, פתרון בעיות מורכבות או תכנון אסטרטגי – שיתוף הפעולה האנושי נתפס כדרך היחידה להתמודד עם משימות הדורשות גיוון מחשבתי, שילוב בין תחומים, והנעה רגשית. אך מה קורה כשמכניסים לתוך המערכת הזו שותף מלאכותי, שמסוגל ליצור, לנתח ולהציע פתרונות – לעיתים ברמה שלא נופלת מזו של בני אדם? המחקר ביקש לבחון שלוש שאלות מרכזיות:
כדי לענות על השאלות הללו, החוקרים תכננו ניסוי שדה ייחודי, שכלל 776 עובדים מחברת פרוקטר אנד גמבל. הניסוי התקיים כחלק מתהליך אמיתי של פיתוח מוצרים חדשים בחברה, כך שכל משתתף עסק באתגרים רלוונטיים לתחום התמחותו ולקו המוצרים שבו הוא עוסק ביום-יום.
המשתתפים חולקו באופן אקראי לארבע קבוצות, בהתאם למבנה ניסוי של 2×2:
הגרף הבא מציג את מבנה הניסוי שערכו החוקרים. שיטת המחקר הזו אפשרה לבודד ולבחון את ההשפעה של AI באופן ברור ומדויק, תוך השוואה בין ביצועי המשתתפים בכל אחד מהמצבים. כך ניתן היה לבחון גם את ההשפעה של עבודת צוות מול עבודה לבד, וגם את ההשפעה של שימוש ב-AI מול עבודה אנושית בלבד:
הכלי שבו השתמשו המשתתפים היה גרסה מבוססת GPT-4 של OpenAI, שהוטמעה במערכות Azure של מייקרוסופט. כל משתתף בקבוצות שהשתמשו בבינה מלאכותית קיבל הדרכה מסודרת לשימוש בכלי – כולל הנחיות כתובות ודוגמאות לשאילתות רלוונטיות. במהלך הניסוי, נדרשו המשתתפים להציע פתרונות חדשניים למגוון אתגרי פיתוח אמיתיים, כמו רעיונות למוצרים, חידושי אריזה, דרכי תקשורת שיווקית, או אסטרטגיות להפצה קמעונאית. כל צוות הורכב מאיש שיווק ואיש מחקר ופיתוח, כך שהשאלות של שיתוף מומחיות ועבודת צוות בין-תחומית עמדו בלב התהליך.
אז מה קורה כשמכניסים מודל שפה לצוות של אנשי שיווק ומו”פ? מסתבר שלא מעט. לא רק ש-AI מצליח להשתלב בשולחן העבודה, אלא שהוא גם מתפקד כשותף אמיתי – כזה שאפשר לסמוך עליו, להיעזר בו ולפעמים אפילו להעדיף אותו על פני שותף בשר ודם.
התוצאה הבולטת ביותר בניסוי הייתה זו שגרמה להרבה גבות להתרומם – ובצדק. בודדים שעבדו עם GenAI הפיקו פתרונות שהיו לא פחות טובים (ולפעמים טובים יותר) מאלה של צוותים אנושיים שפעלו ללא AI. רגע, נקרא את זה שוב לאט: אדם אחד עם בינה מלאכותית – הצליח כמו שני בני אדם יחד. המשמעות? מודל שפה, עם קוד רץ ומטריצה של מיליארדי פרמטרים, יכול להחליף שותף אנושי באפקטיביות מרשימה. זו לא תיאוריה – אלה נתונים אמפיריים. ואם זה לא מספיק, השימוש ב-AI גם חסך בזמן. פחות עבודה, יותר תוצאה. אוקיי, זה כבר נשמע כמו התחלה של משבר זהות עבור צוותי חדשנות.
הגרף הבא ממחיש בצורה ברורה עד כמה שילוב של AI משפיע על יעילות העבודה. ניתן לראות בבירור כיצד משתתפים שעבדו לבד או בצוות עם AI חסכו זמן משמעותי בהשוואה לאלו שלא השתמשו ב-AI. המסקנה ברורה: שימוש מושכל ב-AI יכול לקצר משמעותית את משך העבודה ולהשאיר יותר זמן למשימות החשובות באמת:
אם בעבר אנשי שיווק נטו להציע רעיונות שיווקים, ואנשי R&D להיצמד לפתרונות טכנולוגיים – הבינה המלאכותית שיבשה את המודל הזה בצורה מרהיבה. המשתתפים שנעזרו ב-AI הפיקו רעיונות שהיו פחות “צבועים” בצבעי המקצוע שלהם ויותר מאוזנים, רחבים ורב-תחומיים. כמו מגשר שמחבר בין שני קצוות, ה-AI אפשר לרעיונות לזלוג בין המחלקות ולפרוץ את גבולות התפקיד. ולא מדובר רק באיזון אסתטי. כשאיש שיווק מעלה רעיון שמבוסס על היגיון טכנולוגי, או מהנדס חושב על בידול שיווקי – נוצרת חוויה של שילוב מוחי שלא מצריכה עוד שיחה עם קולגה. בקיצור, AI הפך למעין “מתאם בין-מחלקתי” בתוך הראש של כל עובד.
רבים מאתנו רגילים לחשוב על טכנולוגיה כמשהו יבש, קר, כזה ש”עושה את העבודה” אבל לא מוסיף לה צבע. המחקר הזה מפריך גם את זה. משתתפים שעבדו עם GenAI דיווחו על רמות גבוהות יותר של התלהבות, אנרגיה ותחושת מעורבות – ועל פחות תסכול, חרדה ומתח. המסר? זה לא רק שה-AI עוזר – הוא גם עושה את זה בנועם. אולי זה נובע מהאינטראקציה השוטפת, אולי מהתגובות המהירות, ואולי מהתחושה ש”יש עם מי לדבר” גם כשעובדים לבד. כך או כך, אם פעם אמרנו ש”צוות טוב הוא גם צוות שנעים לעבוד בו”, אז מסתבר שגם אלגוריתם יכול להיות כזה.
הגרף הבא ממחיש את השיפור ברגשות החיוביים של המשתתפים במהלך המשימה. כפי שניתן לראות, שימוש ב-AI, במיוחד בצוותים, העלה באופן ניכר את רמות ההתלהבות, האנרגיה והתחושות הטובות בהשוואה לעבודה ללא AI. זהו בהחלט נתון משמעותי שמדגיש כי AI יכול לתרום לא רק לתוצאות, אלא גם לחוויית עבודה מהנה ומספקת יותר:
שיפור ברגשות החיוביים. Credit: papers.ssrn.com
אם יש משהו שהמנהלים אוהבים לראות זה לא רק “עבודה טובה” – אלא הברקות. אותם רעיונות חריגים, יצירתיים, שעושים הבדל אמיתי. ובכן, גם כאן ה-AI הפגין תעוזה. צוותים שעבדו בשיתוף פעולה עם GenAI היו בעלי סיכוי גבוה משמעותית להניב פתרונות שהגיעו לעשירון העליון – כלומר, לא רק טובים, אלא מצוינים ממש. למה זה מעניין? כי זה מרמז שהשילוב בין בני אדם לאלגוריתמים לא רק משפר ממוצעים – אלא פותח שער לפתרונות פורצי דרך. לא עוד רק “עזרה עם ניסוח” או “תיקון שגיאות כתיב”, אלא טריגר לחשיבה אחרת, גמישה, כזו ששוברת את התבנית.
ומנגד, בדיוק כאן גם צץ הפרדוקס. המשתמשים שעבדו עם AI אמנם סיפקו תוצרים איכותיים יותר – אבל הרגישו פחות בטוחים בעצמם. פחות העריכו את מה שהוציאו מתחת לידיהם. ייתכן שזה נובע מתחושת “לא באמת אני עשיתי את זה” או מחוסר היכרות עם המדדים האובייקטיביים. כך או כך, יש פה לקח חשוב: גם אם האלגוריתם עושה עבודה מצוינת – התחושה הסובייקטיבית שלנו, בני האדם, עדיין דורשת תשומת לב.
הגרף הבא ממחיש כיצד איכות הפתרונות משתפרת משמעותית כאשר נעזרים ב-AI, בין אם באופן פרטני או בעבודת צוות. במיוחד בולטת ההשפעה החיובית על צוותים שמשתמשים ב-AI, אשר השיגו את האיכות הגבוהה ביותר. התמונה ברורה: שילוב AI בתהליכי העבודה לא רק חוסך זמן אלא גם מוביל לתוצרים איכותיים ויצירתיים יותר:
עוד נדבך מרתק במחקר עסק בשאלה: איך בעצם משתמשים ב-AI? האם כולם פשוט שואלים שאלה ומעתיקים את התשובה כמו שהיא? התשובה מורכבת יותר – וטוב שכך. יש מי ששמרו כמעט את כל מה שהמודל הציע. לפעמים כי זה היה פשוט מדויק, לפעמים כי לא היה להם מה להוסיף. לעומתם, אחרים התייחסו ל-AI כשותף סיעור מוחות: קיבלו רעיונות, התלבטו, חשבו איתו בקול, ואז כתבו הכל בעצמם. בין לבין, היו גם כאלה ששילבו – מעט מכאן, קצת משם.
המסקנה? לא מדובר בכניעה טכנולוגית, אלא בדינמיקה חדשה של שיתוף פעולה. ה-AI לא מחליף את האדם, אלא משתלב איתו במשחק אינטראקטיבי. הוא לא מתכנת במקום מהנדס, לא כותב במקום משווק – אלא מציע, מתווך, מדייק, ומאפשר. העבודה הופכת לפחות “אני או הוא” ויותר “ביחד, נגיע רחוק יותר”.
בואו נעצור רגע ונביט בתמונה הגדולה. אם אדם בודד, חמוש בבינה מלאכותית, מצליח לייצר תוצרים באיכות של צוות שלם – מה זה אומר על המבנה הארגוני שאנחנו רגילים אליו? האם באמת נדרשים שלושה אנשי צוות, ישיבת זום, תיאום יומנים ושרשור מיילים אינסופי – כשאפשר להשיג תוצאה דומה (או טובה יותר) בשיחה אחת עם אלגוריתם?
התשובה, כמובן, מורכבת יותר. לא מדובר כאן בקריאה לבטל צוותים או לסגור מחלקות, אלא בהזמנה לבחון מחדש את הקונספט של שותפות מקצועית. ייתכן שצוותים קטנים יותר, עם שילוב חכם של AI, יניבו תוצרים מהירים, מדויקים ומגוונים יותר. אולי בכלל נתחיל לראות תפקידים חדשים – כמו “מאמן AI לצוותים” או “מתווך אלגוריתמי”.
ומה לגבי השילוב בין אדם לאדם, יחד עם AI? כאן מצאנו את נקודת האיזון המושלמת. התוצרים האיכותיים ביותר נולדו דווקא כשהצוותים לא ויתרו על האנושי, אבל גם לא נרתעו מהמלאכותי. זו לא תחרות – אלא קומבינציה. AI שלא פועל לבד, אלא יחד עם שניים שמבינים גם זה את זו, וגם אותו.
והנה נקודת המפנה: לא מדובר בשדרוג קטן של האופן שבו אנחנו עובדים – אלא בהזזה של הפרדיגמה. ה-AI כבר לא יושב מאחורי הקלעים כעוד כלי תומך. הוא עולה לבמה, משתתף אקטיבי, מחליף תפקידים, מרכך פערים, ולעיתים אף גונב את ההצגה. השאלה היא לא אם זה יקרה – אלא איך אנחנו כארגונים ואנשים נבחר להתמודד עם זה.
בסופו של דבר, קשה להתעלם מהשינוי התודעתי שמביאה איתה הבינה המלאכותית הגנרטיבית: היא לא רק עוזרת לנו לעבוד – היא משנה את מהות העבודה עצמה. היא לא מחליפה שותפים, אלא מאלצת אותנו לשאול מחדש מה זה בכלל “שותף”. מחקר כמו זה שנערך בפרוקטר אנד גמבל מדגים עד כמה עמוק השינוי הזה חודר – לביצועים, למומחיות, לרגש האנושי. זהו לא עוד כלי עבודה, אלא קול בצוות. וייתכן שבעתיד הקרוב, בישיבת הצוות הבאה, תצטרכו לא רק לחבר את הלפטופ – אלא גם להפעיל את ה-AI, כי הוא כבר לא בגדר תוספת. הוא חלק מהשולחן.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
רוצים לקבל עדכונים על כל מה שחדש ומעניין בעולם ה-AI? הרשמו לניוזלטר שלנו!
תוצאות נוספות...
תוצאות נוספות...
