• איך גורמים לסנאטורים אמריקאים לצאת מגדרם בגלל AI?
• איך אלגוריתם עלול לעורר דיון ציבורי סוער על אתיקה?
• איך כוונה טובה גוררת איבוד מהיר של אמון לקוחות?

התשובה: תמחור מוצרים דינמי מבוסס AI.

קרוגר (Kroger), אחת מרשתות הסופרמרקטים הגדולות בארה”ב, השיקה מערכת תמחור דינמי מבוססת בינה מלאכותית – לפי ביקוש, מלאי, ונתונים אישיים של כל לקוח. אולם מה שנראה כצעד חדשני, הפך עבור קרוגר במהרה לסיוט יחסי ציבור. הצרכנים זעמו, ואפילו הסנאטורים אליזבת וורן ובוב קייסי שלחו מכתב חריף למנכ”ל קרוגר תחת הכותרת: “תאוות הבצע התאגידית יצאה משליטה”. הם שיתפו את חששם מהפרה אפשרית של הפרטיות והגדלת אי השוויון.

ארבע תובנות קריטיות מהסאגה

ניתוח מקדים הוליסטי של כל יוזמה

אסור להתלהב ממקסמי הבינה המלאכותית. כל יוזמה חייבת לעבור “אבחון” שמשקלל בין היתר סיכונים, השלכות על חוויית הלקוח, סנטימנט צרכני ועוד. המהלך של קרוגר הציף סנטימנט חדש-ישן סביב רווחי חברות והשלכות אתיות של אסטרטגיות תמחור מוטות ומותאמות אישית.

פרטיות ושקיפות הן נקודות פתיחה הכרחיות

במיוחד כשמדובר ביוזמה שאינה תפעולית אלא נושקת למסע הלקוח, חובה ליישם פרקטיקות אתיות ותקשורת ברורה לבניית אמון: שקיפות האלגוריתם כתמחור הוגן לטובת הצרכן, הבטחת פרטיות המידע, ושילוב של מודלים הניתנים להסבר על החלטות התמחור.

חווית לקוח קודמת לטכנולוגיה

אסור להתאהב בטכנולוגיה עד כדי פגיעה בחוויית הלקוח ובמערכת האמונות שלו. פיילוטים מול מעגלי משתמשים, תקשור נכון, וממשק שמסביר את החסכון ונותן אפשרות לבחירה יכולים לסייע.

ניהול הקשר רחב

ניהול אמון בעידן ה-AI הוא קריטי. יוזמות כמו “תמחור דינמי” מעוררות פחדים וסנטימנט שלילי סביב חדירה לפרטיות וחמדנות תאגידית. היקף איסוף וניתוח הנתונים הדאיג את המבקרים, שטענו כי פרקטיקות כאלה פוגעות בפרטיות הצרכנים ועלולות להוביל לתמחור מפלה המבוסס על מאפיינים אישיים או כוח קנייה.

מה שקרוגר דמיינה כחדשנות, השוק ראה כניצול נתוני צרכנים רגישים למקסום רווחים, חוסר הוגנות ואף ניצול ציני.

מחקרים מצביעים על ספקנות גוברת כלפי יישומי AI בקמעונאות. על פי ברומטר האמון של אדלמן לשנת 2024, אמון הצרכנים בבינה מלאכותית ירד ברחבי העולם מ-61% ל-53% בשנים האחרונות, עם ירידה תלולה עוד יותר בארה”ב מ-50% ל-35%.

השורה התחתונה

רק אסטרטגיה שמנתחת, מסננת ומתעדפת יוזמות מעבר לחישוב “הישן” של עלות/תועלת, ומשלבת קריטריונים נוספים רחבים יותר, מאפשרת לארגון לנווט בהצלחה במסע למיצוי מיטבי של הערך הטמון בבינה מלאכותית.

אילו עוד יוזמות טכנולוגיות אך מסוכנות אתם מזהים בארגון? אני מכנה ארגון המסוגל ליצור איזון חכם בין חדשנות וטכנולוגיה לבין אסטרטגיה אחראית – “ארגון אקספוננציאלי”. מעוניינים להוביל טרנספורמציית AI תוך איזון בין תפוקה לניהול סיכונים? דברו איתנו.

הפוסט כשאלגוריתם יוצא לשופינג: הסיפור מאחורי תמחור ה-AI הכושל של רשת קרוגר הופיע ראשון בLet's AI בינה מלאכותית

מהפכת ה-AI של מורגן סטנלי – תובנות, מסקנות וטיפים למנהלים

המדריכים תמיד חינמיים, אבל אם בא לכם להתמקצע - יש גם קורס AI בינה מלאכותית למנהלים ובכירים

למידע נוסף >>

הפוסט הפיל שלמד לרקוד: מהפכת ה-AI של מורגן סטנלי ותובנות עבורנו הופיע ראשון בLet's AI בינה מלאכותית

הכל על Anthology – קרן ההשקעות של אנטרופיק

חברת אנטרופיק (“האמא” של Claude ומודל Sonnet 3.5) חוברת ל-Menlo Ventures ומשיקה קרן השקעות חדשה. מי שקרא את הכתבה הקודמת שלי, שעסקה ב”קרב על תשומת הלב של המשתמשים”, בטח שם לב שהקרן היא שלב חכם נוסף של אנטרופיק ליצירת אקוסיסטם כדי למצב את עצמה כמובילת שוק.

הקרן, Anthology שמה (כן, נו, משחק מילים), נועדה להאיץ פיתוח אפליקציות ותשתיות המבוססות על מודלי השפה של אנטרופיק. הקרן מתמקדת בשלושה תחומים עיקריים: תשתיות, יישומים חדשניים, וכלי אמון ובטיחות.

בנוסף להשקעה, אנטרופיק מעניקה:

• קרדיט בשווי 25,000$ לשימוש במודלי השפה שלה.
• גישה לצוות המומחים של החברה.
• נטוורקינג עם משקיעים ומייסדים מובילים.

המדריכים תמיד חינמיים, אבל אם בא לכם להתמקצע - יש גם קורס AI בינה מלאכותית למנהלים ובכירים

למידע נוסף >>

מה אנחנו, יזמים ומקבלי החלטות, יכולים ללמוד מהמהלך?

האסטרטגיה של אנטרופיק ליצירת מובילות, דרך אקוסיסטם של משתמשים (Artifacts מישהו?!) ומפתחי פתרונות, היא מודל שכדאי לאמץ – אם לא בפועל, אז לפחות בתור מיינדסט:

• טפחו אקוסיסטם: מעבר להשקעה בסטרטאפים, אנטרופיק מטפחת מערכת שלמה סביב טכנולוגיית הבינה המלאכותית שלה. גישה שמגדילה אקספוננציאלית את חדירתה לשוק ופוטנציאל החדשנות.
• צמיחה סינרגטית: אנטרופיק מבטיחה לעצמה פידבק-לופ רציף ומהיר של שיפור ותובנות “מהשטח”.
• מעטפת הצלחה הוליסטית: אנטרופיק מציעה תמיכה הוליסטית: זיכויים בשווי 25,000$ למודלי השפה המתקדמים שלה, נגישות למומחים והזדמנויות נטוורקינג. בכך היא ממקסמת את סיכויי ההצלחה של המיזמים והעשרת האקוסיסטם.
• חדשנות ממוקדת: הקרן מתמקדת בתחומי מפתח כמו תשתיות AI, יישומים חדשניים וכלי אמון ובטיחות – היא גם ממלאת באופן אסטרטגי פערים בנוף ה-AI וגם ממצבת את עצמה כ-Gate Keeper בתחומים אלו.
• חזון ארוך טווח: במרוץ החימוש המטורף בין מודלי השפה, המהלך ממצב את אנטרופיק לא רק כספקית טכנולוגיה, אלא כסוכן שינוי מרכזי במרחב.

טיפוח תפיסת אקוסיסטם סביב הצעת הערך שלכם תעזור לכם להצעיד את העסק שלכם קדימה

שני הסנט שלי למיינדסט

• טפחו תפיסת אקוסיסטם סביב הצעת הערך שלכם: זוהי גישה מודרנית להאצת אימוץ, משוב והעשרה של המוצר, ויצירת מובילות דרך קהילת משתמשים ושותפים.
• יישום מעשי: פתחו תוכנית שותפים חדשנית, ארגנו האקתון, או הקימו קרן צנועה לתמיכה ביזמים המרחיבים את היכולות של הפתרון שלכם.
• שאלות שאתם צריכים לשאול את עצמכם: מה המשמעות של “אקוסיסטם” בחברה או בארגון שלי? כיצד הארגון שלי יכול להפיק תועלת מטיפוח אקוסיסטם משלו?

התשובות לשאלות אלו יעזרו לכם להצעיד את החברה או הארגון שלכם קדימה!

הפוסט אנטרופיק משיקה קרן השקעות של 100 מיליון דולר – שיעור מאלף בבניית אקוסיסטם! הופיע ראשון בLet's AI בינה מלאכותית

כמי שפוגש מיזמים רבים המפתחים פתרונות AI ועוקב באדיקות אחר התחום, אני רוצה לשתף אתכם שאכן ישנו גידול דרמטי בהיקף ההשקעות במיזמי AI הממוקדים בסוכנים ועוזרים ארגוניים ועסקיים חכמים.

לנוכח התחזיות המדהימות או המפחידות (סמנו את הרלוונטי) שחקנים חדשים רבים (וגם ותיקים) נחפזים להציע ולפתח פתרונות הממוקדים בשילוב סוכנים ועוזרים ארגוניים ועסקיים במארג הארגוני, החל בפיתוח פלטפורמות גנריות וכלה בסוכנים מתמחים הממוקדים בפעילות ספציפית.

למה סוכנים ארגוניים חכמים הם ידידותיים לארגון? הינה ארבע סיבות

• סוכנים ארגוניים מגשרים על הפערים שנפערים בין כלים נקודתיים ובין פתרונות ארגוניים מקיפים:
  פתרונות אלו מאכלסים את החלל הארגוני שנוצר בפער שבין כלי Chat AI based productivity tools, דוגמת ChatGPT, ובין פתרונות ארגוניים “הוליסטיים” המצריכים פיתוח, התאמה, הטמעה ובשלות ארגונית וטכנולוגית מוכחת.

• סוכנים ארגוניים משתלבים בטבעיות בזרימת העבודה:
  סוכני AI “משתלבים” בטבעיות בתהליכי העבודה שלנו  (In the flow of work), כמעט כמו עובדים אנושיים. הם משדרגים את ה־Workflow הקיים ומשפרים אותו. אפשר להתאים במהירות ובקלות רבים מה־KPI שבהם אנו משתמשים כדי למדוד את האפקטיביות, האיכות ושאר הביצועים של עובד אנושי, ולמדוד גם את התועלת של “הסוכן”.

• האנשה של טכנולוגיה, אימוצה המהיר והאמון הרב בה:
  הסוכנים משווים ל־AI חזות אנושית החל בכינויים ה”אנושיים” הניתנים להם (סוכן, עוזר אישי, טייס משנה וכו’), וכלה בהתנהגותו הפונקציונלית או בממשק הדמוי־אנושי שלו. זאת החזות האנושית שמאיצה את אימוץ הטכנולוגיה ואת האמון שהעובדים והארגונים נותנים לה.

• סוכנים ארגוניים “ידידותיים” למבנים ארגונים קיימים (וחדשים):
  “זפזפו איתי” מעט קדימה בציר הזמן של העסק או הארגון שלכם… בואו נקפוץ רגע לשנים 2026 – 2027. אני משער שהסוכנים החכמים יוכלו להשתלב במבנים ארגונים קיימים; אבל הם יוכלו גם לשמש כאבני בניין חכמות במבנים ארגוניים גמישים וחדשניים (היברידיים) לצד (או במקום) עובדים אנושיים. התהליכים האלה מתרחשים כבר היום וצפויים להתעצם בעתיד הקרוב.

המדריכים תמיד חינמיים, אבל אם בא לכם להתמקצע - יש גם קורס AI בינה מלאכותית למנהלים ובכירים

למידע נוסף >>

איך זה משפיע עליכם, מקבלי ההחלטות?

כל מנכ”ל, מקבל החלטות או מוביל טרנספורמציית AI צריך להכיר וללמוד את המגמה המתהווה של שילוב סוכנים חכמים ארגוניים ולשלב את התפיסה הטכנולוגית־תפעולית הזאת באסטרטגיה שלו ובמפת הדרכים שלו לאימוץ טכנולוגיות AI:

• למובילי AI: היכרות טובה עם מיזמים שגייסו סוכנים חכמים, היא מקור ידע מצוין, “בנק רעיונות לתיעדוף פיילוטים “מבית”, לאימוצם וכן לאימוץ תפיסת הפעלה עדכנית.

• למנהלי  IT: סוכנים חכמים משפיעים על גיבוש ארכיטקטורת Data-AI-IT המתאימה לארגון, בעיקר כזו המאפשרת עבודה בטוחה ומפוקחת איתם, מטייבת ומנרמלת דאטה לתפעולם ומשלבת אותם באוטומציה, ב־Workflow ועוד.

• ל־CFO/CRO/CEO: עבודה עם סוכנים חכמים משפיעה על היעדים העסקיים, על אסטרטגיית הגיוס ועל החדשנות. דמיינו מה 400 עד 3,000 סוכנים ארגוניים חכמים המשתלבים בתהליכי ליבה תפעוליים ואחרים יכולים לתרום בראייה ארגונית.

• ל־CHRO/VP HR:  סוכנים חכמים מעצבים את אסטרטגיית שדרוג הכישורים (Reskilling) המיטבית לעובדים ולמנהלים בסביבת העבודה ההיברידית. הם מיישמים מהלכי Buy-in, בונים אמון בעבודה היברידית, מעדכנים הגדרות תפקיד ועוד.

סוכנים עסקיים חכמים – המהפכה הבאה בעולם הארגוני

אז… איך “מרגיש” יישום חכם של סוכני AI עסקיים? דוגמאות להשקעות מהתקופה האחרונה

סוכנים ש”צופים” במשימות של עובדים ומייצרים אוטומציות

סוכנים אלו מסוגלים לצפות במשימות שמבצע עובד אנושי, ולגזור בעצמם אוטומציות לייעול ולחיסכון תוך כדי הסתגלות לשינויים ב־UI של האפליקציות, בדפוסי השימוש, וב־API.

דוגמאות למימוש היא Orby AI שגייסה 30M דולר בסבב A, או Standard Bots שגייסה 63M דולר בסבב B כדי לפתח סוכנים ובוטים חכמים שאפשר ללמד אותם באמצעות חיקוי המשימות שלנו.  

סוכנים המשתלבים בעבודת צוות ובתהליכים שיתופיים

סוכני AI מסוגלים להשתתף בתהליכים מורכבים בעבודה של צוותים, לנהל יחד איתם חילוץ נתונים וחיפושים סמנטיים, להטמיע שינויים ולעצב תאום צוותי איכותי. חברת Dust  שגייסה 16 מיליון דולר בסבבA  היא דוגמה טובה לכך.

עוזרי AI קוליים ב־No-Code

סוכני AI מציעים פתרונות קוליים לעסקים קטנים ובינוניים. סוכני AI נותנים שירות ותמיכה ללקוחות במבחר שפות, משתלבים בתהליכי מכירה ועוד. חברת Synthflow, שגייסה 7.4 מיליון דולר בסבב Seed, היא דוגמה טובה לכך.

סוכני AI  מפעילים תבניות התנהגות מוכנות לעסקים קטנים ובינוניים

פלטפורמות קלות ופשוטות להתאמת סוכני AI לעסקים קטנים ובינוניים מציעות ספרייה עשירה ומוכנה של תבניות התנהגות שימושיות ואינטגרציות מוכנות למבחר תעשיות ותחומים עסקיים. “ה־Monday/Wix של הסוכנים החכמים”, אם תרצו. Enso, שגייסה 6M דולר בסבב pre-seed, היא דוגמה טובה לכך.

סוכנים חכמים המשתלבים ביישומים היום־יומיים שלנו

סוכנים הפועלים בגיליונות הדאטה שלנו, מנתחים מידע מובנה ולא מובנה במגוון פורמטים וקבצים, מייעלים ניתוחים ומאיצים את קבלת התשובות. חברת Ebbia, שגייסה 130M דולר בסבב B ומפתחת מוצר בשם Matrix המאפשר בנייה של סוכנים עסקיים מבוססי נתונים מקבצים, היא דוגמה טובה לכך. גם כלי ה־CoPilot של מיקרוסופט לסביבת Office הוא דוגמה מעולה לכך.

סוכנים לניטור הציות לרגולציה ולנוהלי הארגון

סוכנים חכמים לומדים את נוהלי הארגון ואת הרגולציות החלות על הארגון, מנטרים את הציות לנהלים ולרגולציות ומתריעים בזמן אמת על אי־ציות או על הפרות. הם מסייעים לעובדים להימנע מלכתחילה מהפרה או מאי-ציות בשוגג.

לדוגמה, Norm AI גייסה 27 מיליון דולר בסבב  A לצורך ניטור הציות לרגולציה. נורם יוצרת סוכנים ארגוניים אשר מנטרים ומתריעים על אי־ציות בשירות צוותי Compliance.

סוכנים חכמים המתחברים למערכות המידע ומגבשים דרכי שיחה בהתאם לדפוסי ההתנהגות של הצרכנים

חברת Decagon גייסה 35 מיליון דולר בסבב A. דקגון מפתחת סוכני AI חכמים לשירות לקוחות ולתמיכה. סוכנים אלה מבוססים על דפוסי ההתנהגות של הצרכנים בארגונים בינוניים וגדולים.

מדובר בעוזר אישי מקומי במחשב שצופה באינטראקצייה ובתוכן המופיע על מסך המשתמש ומשלב מודלי שפה מובילים כדי לענות או למכן משימה בהלימה לתוכן של המשתמש.

דוגמה נוספת: Medal , שגייסה 13M דולר לפיתוח עוזר אישי בשם Highlight שרץ במחשב המקומי של הלקוח, צופה בתכנים שלו, ומייעל מאות את התשובות הניתנות לו ממנועי LLM דוגמת Perplexity בהלימה לתוכן שלו ולהקשר.

מבט לעתיד הקרוב

בכתבה הקודמת שלי שיתפתי בתובנה שמרוץ החימוש של ענקיות ה־AI עובר למאבק על חוויית השימוש ועל ליבו של המשתמש. הגידול ביישום פתרונות מוכווני סוכנים ארגוניים חכמים משתלב ומאיץ את המגמה הזאת. אחרי הכול, סוכנים ועוזרים אישיים מתנהגים כ”אנושיים”, משתלבים בתהליכי עבודה קיימים ומנהלים אינטראקצייה עם העובדים לצורכי מדידה, פיקוח ולרכישת אמון.

בשולי הנושא – ההכרזות על הזמינות של מודלי שפה קטנים ומהירים (כדי לצמצם Latency) וזולים (כדי לאפשר סקלביליות בעלויות סבירות) משתלבות מעולה במגמה הזו. כלים כמו GPT-4o Mini או Groq יכולים להביא בשורה אמיתית בגזרה זו כיוון שהם זולים ומהירים מאוד.

כיצד לדעתכם הסוכנים העסקיים החכמים ישתלבו במפת הדרכים שלכם לאימוץ AI בטווח הקצר והארוך? איך הם ישתלבו באסטרטגיה העסקית שלכם? האם אתם מיישמים סוכנים חכמים בארגון שלכם?

הפוסט עלייתם של הסוכנים העסקיים החכמים: המהפכה הבאה בעולם הארגוני הופיע ראשון בLet's AI בינה מלאכותית

קצת יותר בהרחבה…

בעידן הנוכחי המאופיין ב־AI, המנצחים בקרב על אימוץ הבינה המלאכותית, האמון בה, והשילוב שלה בתהליכי העבודה כנראה לא ייקבעו במעבדות המחקר ולא לפי כוח מחשוב גולמי או בזכות עוצמת מודל השפה. הם יוכרעו בחוויות היום־יומיות שלנו, ברגעי ה־Aha-moments והחסד, שבהם נשתכנע שהטכנולוגיה באמת מבינה את כוונתנו, מעצימה ומשלימה אותנו, יוצרת מכוונות מילוליות תוצאות אינטואיטיביות המשרתות את המטרה העסקית, וחוויות שימוש שלא רק מבצעות משימות אלא גם משנות את הדרך שבה אנו עובדים, חושבים, יוצרים ומקבלים החלטות. 

חווית משתמש – שדה הקרב החדש

חווית המשתמש במובנה הרחב ביותר היא שדה הקרב החדש אשר יקבע את גורלן של ענקיות הבינה המלאכותית היוצרת, אלה שיצליחו להפוך את הבינה המלאכותית לשותפה שלוב ופעיל בחיי היום־יום שלנו, לעומת האחרות שיחזיקו בתפיסה הטכנולוגיסטית אך המיושנת של: “הרגע שחררתי מודל חכם, מהיר וארוך יותר…”

• חווית המשתמש עוברת לקדמת הבמה במרוץ החימוש שבין ענקיות הבינה המלאכותית. חוקי המשחק כאן יקבעו מי יצליח ליצור חיבור רגשי ופונקציונלי עם המשתמש ולהפוך לשותף שלוב, מעצים ובלתי מורגש  (seamless) שלו לעומת אלה שידברו בשפת Smarter, Faster, Longer.

• מצ’טבוט לעוזר ומעוזר לשותף. הערך האמיתי של AI אינו רק באוטומציה של משימות אלא גם בהעצמת היכולות הקוגניטיביות שלנו בזרם העבודה או המשימה. זה לא עניין של טכנולוגיה, זה עניין של רגש ואמון.

• כלכלת הקשב בעידן ה־AI. כלכלת הקשב מתמקדת ביכולת ללכוד, לכוון ולעצב את תשומת הלב האנושית בצורה יעילה וחדשנית תוך כדי יצירה, ביצוע משימות וקבלת החלטות. המהפכה מתרחשת לנגד עינינו, במסכים שלנו, ובאינטראקצייה היום־יומית שלנו, ויוצרת חוויה חדשה ועוצמתית שלא הכרנו בעבר.

• Trust your Interface. ככל שה־AI משתלב בתהליך קבלת ההחלטות ובהשלמת המשימות, הצורך בהמחשה עשירה ואינטראקטיבית של תוצרים ומידע באופן נגיש ופשוט ייעשה מהותי בתהליך בניית האמון והאימוץ הנרחב של המשתמשים.

המדריכים תמיד חינמיים, אבל אם בא לכם להתמקצע - יש גם קורס AI בינה מלאכותית למנהלים ובכירים

למידע נוסף >>

מעבר לביצועים ולאלגוריתמיקה: המאבק על הלב והאמון

עולם הבינה המלאכותית מתאפיין במה שמרגיש כמרוץ חימוש של מודלי השפה:  כולם מדברים על (או מדרגים את) עוצמת המודלים, את היקף חוות השרתים ואת צבא המעבדים, את גודל חלון הקונטקסט, את מהירות התגובה, את יכולת יצירת הקוד, את העומק המולטי־מודאלי, את יכולת השליפה המדויקת ממסמכים, ועוד. כן, Smarter, Faster, Larger הם תנאי הכרחי. אולם מתברר שהם לא תנאי מספק (תרתי משמע).

מסתמן שהקרב המרכזי עובר לזירה אחרת – הקרב על תשומת הלב שלנו; הקרב על החוויה. זהו סיפורו של המאבק הסמוי (שנעשה גלוי) המעצב מחדש את הדרך שבה אנו חווים את הבינה המופלאה והזמינה הזאת ומתקשרים איתה. זה לא עניין של ‘מי יפתור משוואות מהר יותר’, אלא ‘מי יצליח להפוך את הבינה המלאכותית לחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו’.

מצ’אטבוט לשותף למשימה שמבין ומגשים

זוכרים את הימים הראשונים שבהם הממשק הפשוט והמינימליסטי של ChatGPT פרץ אל האקרנים וריגש את כולנו ביכולת שלו לנהל שיחה כמעט אנושית? ובכן, זה היה משחק מקדים. היום זה כבר מרגיש כמו היסטוריה עתיקה וחד־ממדית.

ברוכים הבאים למרוץ ה־AI הממוקד במשתמש: User-centric AI, המקום שבו טכנולוגיה ורגש נפגשים ליצירת חוויות משמעותיות.

בעוד ענקיות הטכנולוגיה דוגמת OpenAI ו־Google מתהדרות ביכולת של המודל שלהם ליצור קוד טוב יותר, לפתור משוואות דיפרנציאליות בקלילות ולכתוב סיפור מרגש בסגנון שייקספירי, חברות כמו Anthropic, Perplexity ו־Microsoft  מותחות את גבולות המעטפת של מה ש־AI יכול לעשות עבורנו. הן הופכות את הבינה המלאכותית למשהו הרבה יותר משמעותי – לשותף אמיתי ליצירה, לעבודה ולחשיבה.

חברת Anthropic, לדוגמה, השיקה לאחרונה את Claude 3.5 Sonnet המאופיין ביכולת חדשה המכונה “Artifacts“. במבט ראשון Artifacts עשוי להיראות כמו עדכון תכנה נחמד. תחשבו שוב.

היכולת החדשה הזו, Artifacts, היא מעין חלל יצירה והמחשה ייעודי שיושב לצד ממשק הצ’אט המסורתי של קלוד ומאפשר למשתמש לדמיין בזמן אמת איך נראה תוצר סופי של “יצירה” שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית, לשחק אתו, לשכלל אותו ולהתאים אותו. בעיניי, התוספת הפונקציונלית לכאורה הזאת מייצגת את יריית הפתיחה (מבחינת אנטרופיק) למה שעשוי להפוך לשדה הקרב החשוב ביותר של הבינה המלאכותית בשנים הקרובות: מלחמת הממשקים והחוויה.

זוהי תפיסה חדשה לגמרי את האינטראקצייה בין האדם למכונה. Artifacts מאפשר למשתמשים ליצור, לשפר איטרטיבית ולהפיח חיים דיגיטליים ביצירות בזמן אמת; ליצור משחקים וחוויות אינטראקטיביות, להחיות נתונים יבשים מקובץ PDF לדאשבורד אינטראקטיבי גרפי, ליצור ממשקי משתמש חיים, להמיר נוסחאות פיזיקליות לסימולציה גרפית מדהימה ועוד 5,901 חוויות aha-moments מרגשות ומעצימות.

והכמות העצומה של שימושים ויישומים, הנעים בין אולטרה־שימושיים לאזוטריים־קריפיים, שנולדה ממוחם הקודח של משתמשים בתוך שעות וימים מרגע ההכרזה, ממחישה שמדובר בהגדרה מחדש של היחסים בינינו ובין המכונות. משתמשים משתפים שזה מרגיש (ומרגש) כמו שותף היפר־אינטליגנטי, בלתי נלאה, שתמיד שמח לסיעור מוחות וליצירה של “דברים חיים שעובדים” מהסברים והנחיות פשוטות שלנו.

פתאום קלוד אהובנו הופך לשותף פעיל בתהליך היצירה והפיתוח – הוא מציע שיפורים, מתקן בעיות, מציג ושואל אם לזה שהתכוונו, מנהל גרסאות וטיוטות שונות של היצירה ואינו רק פולט תוכן, תמונה, או קטעי קוד ושולח אותנו לחפש את הריגוש בכלים זרים.

משיחה שהתמקדה בתוכן, בקוד ובתוצר הגולמי, מחייך אלינו כעת עוזר אישי ידידותי ואנרגטי שמפיח חיים ויזואליים ואינטראקטיביים בגחמות שלנו. והוא יצירתי, צבעוני, מגשים ומנכיח אפליקציות, ממשקי משתמש, ניתוחי דטה, גרפיקות והנפשות ובעצם כל דבר שאפשר להדגים ‘טרי, חי, על רטוב’ במקום פלט יבש.

המדריכים תמיד חינמיים, אבל אם בא לכם להתמקצע - יש גם קורס מודלי שפה גדולים (LLM) – “קלוד”, ChatGPT ודאלי3

לפרטים נוספים לחצו כאן >>

מעבר לנוחות, מדובר ביתרון תחרותי אסטרטגי

למי שיביט לרגע מעבר למאות אלפי היצירות שיוצרים משתמשים, יבחין ב־Aha-Moment האמיתי: זה לא עניין של טכנולוגיה ושכל, מדובר בפסיכולוגיה, בחוויה, ובתשומת הלב. Anthropic הבינה משהו עמוק על הנפש האנושית – אנחנו לא רוצים רק כלי חכם, אנחנו רוצים שותף, חבר לצוות העבודה. לכן, לדעתי, יכולת ה־Artifacts של Anthropic עשויה להתברר כפריצת הדרך המשמעותית ביותר בתחום הבינה המלאכותית היוצרת שהוכרזה השנה. Anthropic ‘שוברת ימינה’ את מרוץ החימוש של Smarter, Faster, Longer, Omnier. היא רוצה להגדיר מחדש את השאלה הכי בסיסית: איך הופכים את הבינה המלאכותית מצ’טבוט חכם לשותף אמיתי. היא מציעה חווית שימוש “משבשת” , סביבת עבודה אלגנטית, ידידותית, חווייתית.

עוד מודל שפה או חבר חכם שעונה תשובות? סיפורו של Perplexity

למען הדיוק ההיסטורי, Anthropic הוא אולי הנסיך החדש בשכונה. אבל ודאי לא החלוץ בתחום המיקוד באסטרטגיה של ממשק וחווית משתמש תחילה. קדם לו שחקן נוסף שהוכיח שממשק המשתמש משמעותי אף יותר מעוצמת מודל השפה . שמו “פרפלקסיטי” (Perplexity).

פרפלקסיטי, כלי שאהוב עליי במיוחד (“העוזר השלישי הראשון שלי”), הוא מעין ‘מנוע תשובות’ מבוסס AI המשלב חיפוש חכם ועוצמתי עם מודל AI שמתכלל את כל מקורות המידע הכי אמינים ועדכניים כדי לתת תשובה מקיפה, מתוקפת ומובנית. הממשק של פרפלקסיטי מעולה למשימות מחקר שוק, לניתוח התחרות, לכתיבת תכנים תקפים, לקבלת תשובות לשאלות המבוססות על מסמכים ומחקרים ועוד.

פרפלקסיטי לקחה את עיצוב חווית המשתמש צעד קדימה והשקיעה ביצירת “מסע תשובות” ייעודי וייחודי המשנה את הדרך שבה שואלים ומקבלים תשובות אמינות בעזרת הבינה המלאכותית.

המנכ”ל של פרפלקסיטי – אדם מרתק בזכות עצמו – טוען שחווית קבלת התשובה היא מהפכנית ושלמעשה, אף על פי שאימנו בעצמם מודל יעיל מאד המבוסס על קוד פתוח, פרפלקסיטי ב־DNA שלו הוא אגנוסטי למודל השפה שרץ ‘בבטן’. בגרסת ה־PRO של פרפלקסיטי, לדוגמה, תוכלו לבחור באיזה מודל תרצו להשתמש כדי לענות על שאלה – ChatGPT 4o, Sonnet 3.5 ועוד – או לבחור במודל הבית שלהם שמציע ביצועים מהירים, ואופטימיזציה בתשובות ובמקורות מידע.

פרפלקסיטי הגדילה לעשות ובסוף מאי 2024 השיקה את “פייג’ז”. Pages, מאפשר לארוז תשובות ושיחות לתוכן מרהיב ומקיף מבחינה חזותית. בין שאתה יוצר מאמרים מעמיקים או דוחות מפורטים ובין שאתה יוצר מדריכים אינפורמטיביים, Pages מייעלים את התהליך כדי שתוכל להתמקד בדבר החשוב ביותר – שיתוף הידע שלך עם העולם. Pages מאפשר לכל אחד ליצור, לארגן ולשתף מידע ללא מאמץ. חפש בכל נושא וקבל מייד מאמר מובנה היטב ומעוצב להפליא. פרסם את עבודתך בספרייה ההולכת וגדלה שמונה מאות אלפי דפים של תוכן שנוצר בידי משתמשים ושתף אותה ישירות עם הקהל שלך בלחיצה אחת.

אבל נשוב לרגע ל־Anthropic. עוד לא יבש הדיו מההתלהבות מ־Artifacts, וזו שחררה לאחרונה את Claude Projects למשתמשים בתוכניות בתשלום שלהם (Pro ו־Team). זהו מעין שילוב של GPT מותאמים אישית של OpenAI, שיתוף שיחות בצ’אט ועבודה צוותית. תוכלו לכלול הן הוראות מותאמות אישית והן קבצים בפרויקט משלכם, והם יתאימו את תגובותיו של קלוד לידע ולסגנון של החברה שלכם. פרויקטים יכולים לכלול גם Artifacts, וכך אתם יכולים ליצור לעצמכם סביבה עוצמתית שכוללת שיחות, תכנים, קטעי קוד, דיאגרמות, אתרי אינטרנט ועוד ועוד.

חוויית משתמש בעולם ה-AI

דרכה של מיקרוסופט לשלב חווית משתמש בערוצי ההפצה שלה…

ובואו נדבר גם על אסטרטגיית ה־CoPilot של חברת Microsoft. קופיילוט מבטיח להיות “עוזר AI יום־יומי”. בדרכה, מיקרוסופט מיישמת Vertical Integration (שילוב אנכי) חכם ואסרטיבי במערכת ההפעלה וביישומים העסקיים והארגוניים שלה בצורת עוזר AI יום־יומי (או קרוב ל־100 טייסי משנה שכאלו). מיקרוסופט משחקת “משחק כפול” – היא מציגה את ה־AI כמשהו לא מאיים, כטייס משנה לעבודה שלכם בתוך הסביבה המוכרת והיום־יומית שלכם במינימום חינוך שוק ובמקסימום שימור אמון עם טוויסט של AI.

אסטרטגית ה־CoPilot שמיקרוסופט מיישמת, נותנת לה יתרון משמעותי בקרב על חווית המשתמש (הארגוני בעיקר) אך במתכונת שונה הממנפת את השליטה המוחלטת שלה בסביבה הארגונית, החל בסביבת Windows, דרך Office 365, הדפדפן, וכלה בעשרות מערכות מידע וכלים עסקיים וארגוניים.

האסטרטגיה של “טייס משנה לכל יישום” היא הרבה מעבר לייעול ולמיכון של משימות שגרתיות; מדובר בשינוי יסודי בגישה שלנו לפתרון בעיות וליצירתיות במקום העבודה. הארגונים שיצליחו לרתום את “טייסי המשנה” הללו ביעילות, יזכו ביתרון משמעותי, בחדשנות, ביעילות ובגמישות.

גם Apple, כמו Apple…

גם אפל, בדרכה הייחודית, מצטרפת למרוץ החימוש על חוויית המשתמש עם אינטגרציה ורטיקלית אינטימית וחכמה של יכולות הבינה המלאכותית בתוך מערכת ההפעלה, האפליקציות, והעוזרים האישיים.

אפרופו ההכרזות האחרונות של אפל, היו כאלו שניתחו והשוו את עוצמות ה־LLM שלהם למודלים מובילים. לכל מי שקורא את המאמר הזה, כבר אמור להיות ברור שאלו המבקרים לא רק נובחים מתחת לעץ הלא נכון אלא גם לא מבינים את שטח היער ואת המפה שבה אפל מנווטת. השאיפה של אפל היא לרתום את ערוץ ההפצה המטורף שלה (בסיס המשתמשים העצום והמסור ביותר שלה) ולהעניק למאות מיליוני המשתמשים הנאמנים חווית משתמש עוצמתית, אחראית, משלימה ואינטואיטיבית בסביבה הטבעית שלהם.

הקרב על תשומת הלב: היתרון התחרותי האמיתי באימוץ ארגוני ומקצועי של בינה מלאכותית

ההשלכות על שוק ה־AI הארגוני הן עמוקות ומשמעותיות עד כי הן משנות את הדרך שבה ארגונים מתקשרים עם טכנולוגיות חדשות ויוצרים יתרון תחרותי. אם וכאשר תפיסת החוויה והממשק שמייצגת Artifacts, או ממשק משתמש דוגמת Perplexity לקבלת תשובות מתוקפות, יתפתחו, יאומצו ויבשילו, הם עשויים להוות איום ישיר לקונספט החתונה הקתולית של “מודל ה־LLM שלי עם הצ’אטבוט שלי”. זהו הבדל אידיאולוגי ותפיסתי של מה חשוב יותר לעובד הידע הארגוני.

מיותר לציין שהפוטנציאל המלא של יכולות דוגמת Artifacts או הממשק של Perplexity טרם הובן, וסביר להניח ששאר השחקנים לא יעמדו מנגד. אנו יכולים לצפות למבול של חדשנות בגזרת חווית המשתמש וסביבת העבודה השלובה שלו כאשר חברות AI אחרות יפנימו את החשיבות הארכימדית של חשיבה מחודשת על ממשק וחוויית המשתמש.

למנהלים ולמקבלי החלטות המשמעויות של מרוץ החימוש בקרב על חוויית המשתמש דרמטיות. בלי קשר לכך שהאינטליגנצייה של הבינה המלאכותית תבשיל ותשתפר בכל ציר התקדמות אפשרי, היכולת לשלב אותה עמוק יותר ויותר בזרימת העבודה שלנו (In the Flow of Work) כדי להגביר ולהעצים את יעילותו, חוכמתו ויצירתיותו של האדם היא בעלת ערך עצום וחיונית לא פחות. אנו פוסעים ואף טסים לתקופה שבה בינה מלאכותית היא הרבה יותר מחדשנות טכנולוגית או כלי לפרודוקטיביות. אנחנו נכנסים לעולם שבו הבינה המלאכותית היא שותף לחשיבה ולשיקול הדעת, המסוגל לא רק לבצע משימות אלא גם להגביר ולהעצים את תהליכי החשיבה ואת יכולתנו לקבל החלטות.

לקראת עתיד שבו AI הוא לא רק כלי אלא גם שותף

לסיכום: הקרב על המובילות בעידן ה־AI לא יוכרע במעבדות או בחוות השרתים האין־סופיות. הוא יוכרע ברגעים הקטנים של חוויות היום־יום שבהם נרגיש שהטכנולוגיה לא רק עונה על שאלות אלא ממש מבינה אותנו. האם אנחנו מוכנים לעתיד שבו ה־AI הוא שותף אמיתי לעבודה, לחשיבה, ליצירה ולקבלת ההחלטות? האם המנהלים והארגונים מבינים את ההשלכות העמוקות של שינוי זה ויודעים ואיך להכין את עצמם לעידן שבו חוויית המשתמש היא המלכה החדשה?

הפוסט העולם שמעבר לאלגוריתם: הקרב הסמוי של ענקיות ה־AI על לב המשתמש הופיע ראשון בLet's AI בינה מלאכותית

אבל לפני הכל – הישארו מעודכנים! הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ולא תפספסו שום עדכון, חידוש או מידע על כלי חדש שיוצא…

פרטי ובטוח = יקר

ארגונים או צוותי עבודה רבים נמנעים מלעשות שימוש בסביבת ChatGPT, לא עקב העלות הכספית דווקא, אלא עקב מגבלות אבטחת המידע – החשש שמידע קנייני, או בעל סודיות מסחרית ישמש לאימון המודל, או חלילה, יזלוג. עבור לקוחות רבים שלי – מארגוני ענק חובקי עולם ועד סטארטאפים, זהו אחד מחסמי האימוץ המשמעותיים ביותר.

עד כה, אלו שכן בחרו להשתמש – נאלצו להקים סביבת Virtual Private Cloud יקרה, להתחייב למסלול Enterprise יקר, להתקין גרסה ייעודית “מאובטחת” ששוכנת בתוך ה-Teams או ה-Slack  שלהם (לעתים תוך “סירוס” חלק מהיכולות המובנות ב-ChatGPT Plus), או במקרים קיצוניים, להריץ עותק מקומי שאינו מחובר כלל לאינטרנט/לרשת.

לקוחות רבים שלי (ארגונים, מנהלים, יזמים) מוצאים עצמם מתוסכלים מהפער בין הפוטנציאל העצום שגלום בכלי Generative AI לבין החסמים והחששות הרבים שעולים בבואם לעשות שימוש עסקי “רציני” שכולל מידע קנייני או בעל סודיות מסחרית (שלהם או של לקוחותיהם).

מהיום פרטי ובטוח = זמין ונוח

ובכן, יש לי חדשות משמחות. OpenAI השיקה ממש לאחרונה מסלול רישוי חדש בשם Team.

בפשטות, OpenAI מציעה מודל רישוי שהנו גם זול (25$ למשתמש לחודש בהתחייבות שנתית) וגם בטוח.

וההבטחה של OpenAI?

שהנתונים שמוזנים על ידי המשתמשים במסלול זה לא ישמשו לאימון המודל והשימוש יהיה בטוח (באופן יחסי לשימוש בשירות ענן).

והעלות?

• 25$ לחודש למשתמש בהתחייבות שנתית.
• מינימום של 2 משתמשים.
• הפרש של 5$ לחודש למשתמש בהשוואה למנוי Plus של החברה.

למי זה שימושי?

• לכל עסק/ארגון שמונה יותר מ-2 משתמשים שרוצה לרתום את ChatGPT המלא (זה המאפשר ג’ינרוט תמונות, טעינת קבצים, יצירת GPTs, ניתוח נתונים, פלאגינים ועוד) לשימוש עסקי רציני, ללא החשש של שיתוף מידע קנייני שלו או של לקוחותיו.

• לארגונים גדולים שמעוניינים להקנות לעובדיהם שימוש בטוח התואם למדיניות אבטחת המידע וניהול הסיכונים של הארגון.

• בינינו? גם למשתמש יחיד (עצמאי, מרצה, פרילנסר וכו’) שרוצה ליהנות מיכולות אבטחת המידע המוגברות ומוכן “לשלם” עבור 2 משתמשים…

חכו, יש עוד!

המשתמשים במסלול זה, גם ייהנו ממכסת הודעות גדולה יותר, יכולת לשתף GPTs (סוכני ג’פטו ייעודיים, להם ניתן לעשות קסטומיזציה מלאה ולהתאים אותם לצרכים/שימושים ספציפיים) ב-Workspace שלהם, דאשבורד סקסי לניהול סביבת העבודה הצוותית והשימוש השוטף, וכמובן, פרטיות מלאה (!) בסביבת ענן בטוחה.

ובכל זאת, מילה של זהירות.

בהקשר ארגוני, חיוני לבדוק מול אבטחת מידע של ה Corporate (או איש ה-IT) לאיזו רמת סודיות מסמכים תנאי הרישיון של מסלול Team מתאים, אולם זו התקדמות בכיוון הנכון עבורנו, כמשתמשים ארגוניים.

איפה נרשמים?

קישור למידע נוסף באתר החברה.

הפוסט Open AI משיקה מסלול רשיונות חדש ואטרקטיבי לארגונים ולצוותי עבודה הופיע ראשון בLet's AI בינה מלאכותית