הקרב הגדול של הסופרים נגד אנטרופיק מגיע לבית המשפט

ביום שני שעבר בסן-פרנסיסקו, שופט פדרלי בשם וויליאם אלסאפ (William Alsup) עצר את מה שנחשב להסדר הפיצוי הגדול בהיסטוריה של זכויות יוצרים בארה”ב – 1.5 מיליארד דולר. לא מדובר בדחייה סופית, אלא בעצירה משמעותית שמעלה שאלות לא רק על גורל מאות אלפי ספרים שנעשה בהם שימוש, אלא גם על העתיד של יחסי AI וזכויות יוצרים. אז מה קרה כאן, ולמה זה סיפור שכל מי שמתעניין בטכנולוגיה, משפט ותרבות חייב להכיר?

איך נולד ההסדר

חברת Anthropic, מפתחת המודל Claude, הואשמה שאימנה את הבינה המלאכותית שלה על מיליוני ספרים שהורדו מאתרים פיראטים כמו Library Genesis ו־Books3. בתביעה ייצוגית דרשו בעלי הזכויות פיצוי, וההסדר שהוגש לבית המשפט דיבר על סכום עתק של 1.5 מיליארד דולר, כ־3,000 דולר לכל ספר שהפרתו הוכחה. לכאורה, הישג דרמטי לסופרים. בפועל, השופט עצר את החגיגה.

למה השופט בלם את ההסכם

אלסאפ לא הסתפק במספרים. הוא דרש שקיפות ורשימה מלאה של הספרים הכלולים, טפסי תביעות והוכחה שכל בעלי הזכויות יקבלו הודעה אמיתית על זכותם להצטרף או לפרוש. הוא הזהיר מפני מצב שבו “ההסכם נדחף לגרון הכותבים” בלי שניתנה להם בחירה אמיתית. בקיצור, בלי פרטים מלאים – אין אישור.

מי נשאר מחוץ למשחק

ביקורת מרכזית נגעה לכך שההסדר חל רק על ספרים שנרשמו בזמן במשרד זכויות היוצרים האמריקני. המשמעות היא שסופרים עצמאיים רבים, במיוחד כאלה שמחוץ לארה”ב, ימצאו עצמם מחוץ למעגל הפיצוי, גם אם הספרים שלהם שימשו לאימון המודלים.

מה מונח על הכף

ההסדר היה אמור לסיים את הפרשה עוד לפני המשפט שנקבע לדצמבר. אם יידחה סופית, Anthropic עלולה לעמוד בפני תביעות שמאפשרות פיצוי של עד 150 אלף דולר לכל ספר. גם אם לא ייפסק סכום המקסימום, מדובר בסכומי ענק שעלולים לעלות לחברה עשרות מיליארדי דולרים.

חשוב להדגיש, ביוני כבר פסק בית המשפט שאימון מודל על ספרים שנרכשו כדין נחשב “שימוש הוגן”. אבל שימוש בעותקים פיראטיים – זה סיפור אחר. כאן, ההגנה של “חדשנות” או “מחקר” לא תקפה. במילים פשוטות – המקור קובע.

מה ההסדר לא פותר

גם אם ההסדר יאושר, הוא לא מתייחס לשאלה הגדולה והנפיצה של “פלטים מפרים” (infringing outputs), כלומר, מקרים שבהם המודל מייצר טקסטים שדומים מדי למקור מוגן בזכויות יוצרים. סוגיה זו נשארת פתוחה ותמשיך להעסיק את בתי המשפט והמחוקקים.

המדריכים תמיד חינמיים, אבל אם בא לכם להתמקצע - יש גם קורס AI לעורכי דין ומשפטנים

לפרטים נוספים לחצו כאן >>

המשמעות הרחבה

מעבר לסכומים, זהו תקדים משפטי:

• פרובננס (Provenance) – חברות AI יצטרכו להוכיח שמקורות הדאטה שלהן חוקיים, כלומר, תיעוד המקור והמסלול של הדאטה, מאיפה הוא הגיע ואיך נאסף.

• תקן מחיר – 3,000 דולר לספר הופך לבנצ’מרק אפשרי להסדרים עתידיים.

• לא סוף פסוק – ההסדר, גם אם יאושר, לא מגן על החברה מהפרות עתידיות.

מה השלב הבא?

ב־15 וב־22 בספטמבר Anthropic ועורכי הדין מחויבים להגיש לבית המשפט את המסמכים החסרים, וב־25 בספטמבר יתקיים דיון נוסף. הסיפור הזה מדגיש שלא מספיק לשאול מה ה־AI יודע, אלא גם לשאול מאיפה הגיע המידע שאימן אותו. הוא גם מדגיש פער עמוק בין בעלי זכויות מוכרים ומרשמים לבין סופרים עצמאיים שנותרים מאחור. ובשורה אחת שמזקקת את המחלוקת: בינה מלאכותית – כן. פיראטיות – לא.