סקר חדש של Gallup וה-SCSP חושף שלושה פרדוקסים שמגדירים את היחס האמריקאי לבינה המלאכותית: רצון להוביל את העולם בלי אמונה שזה באמת יקרה, פחד עמוק מהתקפה זרה לצד היסוס לפתח נשק עצמאי, ואופטימיות כלכלית שמלווה בחרדת תעסוקה הולכת וגוברת. במילים אחרות, ארצות הברית מאוהבת ברעיון ההובלה הטכנולוגית, אבל חוששת מהמחיר האנושי שלה. במאמר הזה נצלול לתוך הנתונים והפרדוקסים שמאחורי הסקר, וננסה להבין מה הם חושפים על אומה שמאמינה בבינה מלאכותית, אבל עדיין לא מאמינה בעצמה.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
98% מהאמריקאים נחשפו למידע על בינה מלאכותית בשנה האחרונה – כמעט כולם. אבל מאחורי המספר המרשים הזה מסתתר פער עצום: רק 39% משתמשים ב-AI באופן קבוע, ורק 8% מגדירים את עצמם “מאוד בקיאים”. בעוד הממשל הפדרלי מעצב רגולציות חדשות לחברות הטכנולוגיה, מי שיכריע את גורל המהפכה הם דווקא האזרחים. דעת הקהל תקבע אם ארצות הברית תאמץ את הבינה המלאכותית או תירתע ממנה.
כמעט כולם שמעו אבל הרוב לא מבינים | gallup.com
מכאן צומח אחד הממצאים המרתקים ביותר בדו״ח: אמריקאים שמשתמשים בבינה המלאכותית סומכים עליה פי שניים יותר ממי שאינם משתמשים – 46% לעומת 23%. במילים אחרות, האמון אינו תוצאה של חשיפה, אלא של שימוש בפועל. מי שחווה את הטכנולוגיה מקרוב נוטה לפתח כלפיה ביטחון גבוה יותר.
חשיפה בונה אמון | gallup.com
ועדיין, רוב הציבור האמריקאי רחוק משם. לפי הסקר רק 31% מהאמריקאים סומכים על ה-AI לקבל החלטות הוגנות וחסרות פניות, בעוד 60% אינם סומכים, 40% “במידה מסוימת” ו-20% “בכלל לא”. רמת האמון הנמוכה הזו אינה שולית, היא מחלחלת לכל שיח ציבורי על הטכנולוגיה – מהחקיקה ועד המדיניות.
79% מהאמריקאים סבורים שחשוב לארצות הברית להוביל בבינה מלאכותית – זה כמעט קונצנזוס לאומי. אבל כששואלים אותם אם ארה”ב אכן תהיה המדינה המובילה בעוד עשור, רק 15% מאמינים שכן. הפער הזה בין הרצון לאמונה מזכיר את מרוץ החלל, רק הפוך. בשנות השישים הציבור האמריקאי היה בטוח בעליונותו על ברית המועצות. היום, גם כשהחדשנות האמריקאית בשיאה, הביטחון העצמי מתערער.
חוסר הביטחון הלאומי הוא בסיס הפרדוקס | gallup.com
לפי הסקר, 34% חושבים שארה”ב “שומרת על הקצב”, 32% פשוט לא יודעים, 22% סבורים שהיא נופלת מאחור, ורק 12% חושבים שהיא מתקדמת על פני יריבותיה. 85% מאמינים שהעולם נמצא במרוץ גלובלי על הטכנולוגיה המתקדמת ביותר, אך רק מיעוט קטן באמת מאמין שארה”ב תזכה בו – ביטוי לחוסר ביטחון עמוק בזהותה הטכנולוגית.
הפער בין הדורות בולט במיוחד. מבוגרים רואים בהובלה האמריקאית יעד לאומי, בעוד צעירים, שגדלו בעולם טכנולוגי, פחות משוכנעים בצורך הזה. רק 26% מבני 18-29 חושבים שחשוב מאוד שארה״ב תוביל בתחום ה-AI, לעומת 64% מבני 65 ומעלה. ורק 40% מהצעירים “מסכימים בתוקף” שמדינות אכן מתחרות על פיתוח הבינה המלאכותית, לעומת 71% מהמבוגרים.
הפער בין הדורות בולט במיוחד | gallup.com
ככל שהגיל עולה, כך גוברת תחושת הדחיפות והאמונה במרוץ הטכנולוגי. הצעירים, שראו את ה-AI הופך מחידוש לכלי יומיומי, מתייחסים אליו בפחות יראת כבוד ויותר בספקנות.
למרות תחושת התחרות, רוב האמריקאים אינם רוצים לפעול לבד. 42% מעדיפים לפתח בינה מלאכותית בשיתוף פעולה עם קואליציה רחבה של מדינות ידידותיות, לעומת 19% שמעדיפים קבוצה קטנה ו-14% בלבד שתומכים בפעולה עצמאית. הנטייה לשיתוף פעולה בולטת במיוחד בקרב מי שחושבים שארה”ב כבר נופלת מאחור – 55% מהם תומכים בברית רחבה, לעומת 42% מאלה שמאמינים שארה”ב מובילה.
כשמסתכלים על עולמות הכוח, 77% רואים בכוח כלכלי גורם מרכזי בסדר העולמי, 75% בכוח טכנולוגי ו-67% בכוח צבאי. אבל כששואלים על תפקידה של הבינה המלאכותית בעתיד האמריקאי, נקודת המבט משתנה: 39% רואים בה מרכיב חשוב לביטחון הלאומי, 35% לחוזקה הצבאית ורק 28% לצמיחה הכלכלית. במילים אחרות, האמריקאים תופסים את ה-AI קודם כל כנשק אסטרטגי, לא כמנוע צמיחה.
ארה״ב רואה AI דרך עדשת הביטחון, לא הכלכלה | gallup.com
87% מהאמריקאים מאמינים שממשלות זרות ישתמשו בעתיד בבינה מלאכותית כדי לתקוף את ארצות הברית. 43% רואים בכך תרחיש “סביר מאוד”. רק 4% חושבים שזה “לא סביר בכלל”. הפחד הזה חוצה גבולות פוליטיים, מגדריים ודוריים – צעירים ומבוגרים, דמוקרטים ורפובליקנים, משתמשי AI ואלה שלא משתמשים. זה חשש כמעט אוניברסלי.
היקף הפחד | gallup.com
אבל כאן מגיע הפרדוקס, כי למרות תחושת האיום, רק 39% תומכים בפיתוח נשק אוטונומי מבוסס AI לשימוש צבאי, ו-48% מתנגדים. הציבור האמריקאי מפחד מהטכנולוגיה כשהיא אצל אחרים, ומפחד ממנה גם כשהיא בידיים שלו.
ברגע שמציגים תרחיש הרתעתי, התמונה מתהפכת. כאשר השאלה מנוסחת כך: “ומה אם מדינות אחרות, כולל יריבות שאינן בעלות ברית, יפתחו נשק אוטונומי קודם?” – התמיכה מזנקת ל-53%, וההתנגדות יורדת ל-32%. פי שניים יותר אמריקאים “תומכים בתוקף” – מ-12% ל-25%. זו תגובה אינסטינקטיבית של הגנה עצמית, ביטוי לחשיבה הרתעתית קלאסית – האמריקאים לא רוצים להיות הראשונים, אבל גם לא האחרונים.
הפער בין “לא רוצים להתחיל” ל“כן נגיב” | gallup.com
גם כשהשאלה כללית יותר, הציבור מפולג כמעט שווה בשווה: 41% חושבים שהבינה המלאכותית תחמיר את סיכוני הביטחון הלאומי, 36% מאמינים שתשפר אותם.
פילוח מגדרי, גילאי ופוליטי של אמונה ש-AI ישפר או יחמיר את הביטחון הלאומי | gallup.com
ההבדלים ברורים: גברים, מבוגרים, רפובליקנים ומשתמשי AI נוטים לראות את ההשפעה כחיובית; נשים, צעירים, דמוקרטים ולא-משתמשים – פסימיים יותר. ועדיין, יש תחומים שבהם שוררת אופטימיות זהירה: פי שניים יותר אמריקאים מאמינים ש-AI ישפר את איכות המודיעין הלאומי (38%) מאשר יפגע בו (20%), ופי שלושה יותר חושבים שיחזק את היכולת לזהות איומים צבאיים (41% לעומת 14%).
הציבור האמריקאי שולח מסר ברור: AI כן – אבל להגנה, לא לתקיפה.
62% מהאמריקאים מאמינים שהבינה המלאכותית תשפר את הפרודוקטיביות בעבודה, ו-53% בטוחים שהיא תקדם את הצמיחה הכלכלית. האמונה הזו חזקה במיוחד בקרב בעלי השכלה גבוהה ובעלי הכנסה גבוהה – אלה שמרגישים בטוחים יותר מול השינוי. אבל לצד האופטימיות הזו נרשמת פסימיות קיומית: כמעט מחצית (47%) חושבים שה-AI יהרוס יותר עסקים מאשר ייצור כאלה, ו-61% חושבים שיעלים יותר מקומות עבודה מאשר יפתח הזדמנויות.
אופטימיות כלכלית לצד חרדת תעסוקה | gallup.com
איך אפשר לדבר על צמיחה כשאנשים חוששים לאבד את מקור פרנסתם? זו הסתירה המרכזית בתודעה האמריקאית – אמונה שהכלכלה תגדל, יחד עם תחושת בטן שהאדם עצמו יישאר מאחור.
כששואלים על עובדים שייפגעו מהמהפכה, האמריקאים מציגים אופטימיות מתונה: רובם (51%) סבורים שחלק מהעובדים יצליחו ללמוד מיומנויות חדשות ולעבור לתעשיות אחרות, 24% חושבים שרק מעטים יצליחו, ו-20% מאמינים שרובם ימצאו עבודה חדשה. קצה הסקאלה כמעט ריק: רק 3% מאמינים שכולם יצליחו, ורק 2% סבורים שאף אחד לא יצליח.
זה מבט מפוכח, כמעט סטואי. הציבור האמריקאי מתבונן בבינה המלאכותית בצורה ריאליסטית, מתונה, עם מודעות לגודל הסיכון אבל בלי היסטריה. יש הבנה שיש כאן כוח אדיר שצריך ללמוד לחיות איתו, לא להילחם בו ולא להאדיר אותו. הציבור לא מצפה לנס, אלא למאבק מתמשך שבו חלק יסתגלו וחלק ייפלטו. וכאן טמון הפרדוקס האחרון – אמונה בצמיחה של המדינה, לצד פחד שהצמיחה הזו תתרחש בלעדיהם.
בסקר כולו נמצא קונצנזוס אחד בלבד – ההכרח ביצירת תוכניות הכשרה והדרכה שיכינו עובדים לעידן הבינה המלאכותית. 72% מהאמריקאים תומכים ביוזמה הזו – שליש “בתוקף”, ו-41% “במידה מסוימת”. זו כמעט המדיניות היחידה שמאחדת את כל הקשת הפוליטית: דמוקרטים, רפובליקנים ובלתי-תלויים.
האם זה “הפתרון” לכל הפחדים והפרדוקסים? | gallup.com
המסר ברור: האמריקאים לא מבקשים פחות רגולציה, אלא יותר ביטחון תעסוקתי.
בהשוואה, שאר ההצעות מקבלות תמיכה חלשה בהרבה: 56% תומכים בהגדלת מימון ממשלתי למחקר בינה מלאכותית, 55% במימון מחקר באוניברסיטאות לגיוס חוקרים מובילים, 49% במתן גישה לחברות ולאוניברסיטאות למשאבים ממשלתיים, 31% בלבד בתמריצי מס לחברות, ורק 23% תומכים בהפחתת רגולציה על פיתוח AI. האמריקאים מסמנים כיוון מובהק ורוצים מדיניות שמחזקת אנשים, לא חברות.
הדו״ח המרתק של Gallup ו-SCSP מספק לא רק תמונת מצב, אלא גם שלוש הנחיות פעולה ברורות למי שמעצב את מדיניות ה-AI של ארצות הברית.
1. חשיפה בונה אמון
אמריקאים שמשתמשים ב-AI סומכים עליה פי שניים יותר ממי שאינם משתמשים. המשמעות ברורה – ככל שהמפגש עם הטכנולוגיה הופך יומיומי, כך גדל האמון בה. מדיניות מושכלת צריכה לעודד שימוש שקוף, מבוקר ומנוהל ב-AI בבתי-הספר, במקומות העבודה ובשירותים הציבוריים כדי להפוך חשש להבנה, ומשם לאמון.
2. הגנה והרתעה, לא תוקפנות
הציבור רוצה ביטחון, לא מירוץ חימוש. מדיניות שתשקף עקרונות של הגנה, זיהוי איומים ושיתוף פעולה עם בעלות ברית תיהנה מתמיכה רחבה בהרבה ממדיניות התקפית.
3. בלי הגנה על עובדים אין אמון ציבורי
הציבור האמריקאי מדבר בקול אחד ותומך בתוכניות הכשרה והדרכה לעובדים. זו המדיניות היחידה שמאחדת את המפה הפוליטית כולה. אם הממשלה תתעלם מהמרכיב האנושי, האופטימיות הכלכלית תהפוך במהרה לחרדת תעסוקה. כל אסטרטגיית AI שלא תשקיע בהגנה על עובדים ובחינוך עתידי, תיכשל פוליטית וחברתית גם יחד.
הסקר של Gallup ו-SCSP מצייר דיוקן של אומה שעדיין מגבשת את דעתה על הבינה המלאכותית. הפרדוקסים האלה אינם רק נתונים סטטיסטיים, אלא שיקוף של זהות אמריקאית ברגע של מבחן – מדינה שמאמינה בכוח החדשנות שלה, אך חוששת מהמחיר האנושי שלה. כל עוד האמריקאים לא מאמינים שהם יובילו, קשה יהיה להוביל. דעת הקהל יכולה להניע מדיניות, אבל גם לשתק אותה. וכמו שהדו״ח מזכיר בעדינות – ההתקדמות הטכנולוגית תדרוש גם התקדמות מוסרית, עם שיח חדש על הגינות, אחריות, חינוך והגנה על עובדים.
דווקא כשהציבור חושש, נפתחת הזדמנות. אם מקבלי ההחלטות יבינו שהאמון הציבורי נבנה דרך שקיפות, למידה והגנה אנושית, הפער בין הרצון להוביל ליכולת להוביל יתחיל סוף-סוף להיסגר.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
רוצים לקבל עדכונים על כל מה שחדש ומעניין בעולם ה-AI? הרשמו לניוזלטר שלנו!
תוצאות נוספות...
תוצאות נוספות...
כתיבת תגובה