אם נביט רגע קדימה, אפשר לדמיין כיתה שבה ליד כל ילד יושב עוזר אישי פרטי. לא כתחליף למורה, אלא כהרחבה של היכולת הפדגוגית שלו להיות נוכח באמת. התמונה הזו כבר אינה עתיד רחוק. מורים ותלמידים כבר פוגשים היום בינה מלאכותית בכיתה: צ’אטים שמסבירים, בוטים שמלווים, כלים שמייצרים משימות ובודקים תשובות. גם בכנסי חדשנות חינוכית אפשר לראות הדגמות מרשימות של “עוזרים פדגוגיים”.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
אז מה בעצם חדש?
כדי להבין את השינוי שמתרחש עכשיו, חשוב לדייק: לא מדובר בקפיצה טכנולוגית, אלא בשינוי שלב פדגוגי. אפשר להסתכל על התפתחות הבינה המלאכותית בחינוך דרך שלושה שלבים ברורים.
שלב ראשון: בינה שיוצרת תכנים – סיכומים, שאלות והסברים. שלב חשוב, ששינה את הדרך שבה עובדים עם מידע, אך כזה שמתמקד בתוצר ולא בתהליך הלמידה.
שלב שני: בינה שמלווה תלמידים בזמן משימה – בוטים וצ’אטים שמסבירים, מכוונים ועוזרים “להיתקע פחות”. רוב המערכות כיום נמצאות כאן, או שואפות להגיע לשלב הזה. זהו שלב משמעותי, אך הליווי בו לרוב נקודתי וקצר טווח.
שלב שלישי: בינה שמאבחנת למידה ומייעצת פדגוגית לאורך זמן. זהו השלב הבא, שכבר מתבקש: לא תגובה לשאלה בודדת, אלא הבנה מצטברת של הלומד ושל הכיתה – גישה שמערכות כמו Textly נבנו ליישם בפועל.
בכיתה שבה מתממש השלב הזה, לכל תלמיד יש משימה לימודית שמותאמת לרמתו ולדרך שבה הוא לומד, ולצידה ליווי אישי שמתרחש בתוך המשימה עצמה – שואל, מכוון, מאתגר כשצריך ומסייע כשקשה. לא פתרון מהיר, אלא נוכחות פדגוגית מתמשכת, בדומה למורה פרטי שיושב ליד התלמיד לאורך הדרך. עבור המורה, המשמעות היא שינוי עומק באופן שבו השיעור מתנהל.
במקום לתכנן מראש ריבוי משימות ורמות, המורה מגדיר משימה כללית אחת – סביב נושא, טקסט או מטרה לימודית – והמערכת דואגת שכל תלמיד יקבל גרסה מותאמת של אותה משימה, בהתאם לרמתו, לקצב שלו ולאופן שבו הוא ניגש ללמידה בפועל.
במהלך השיעור עצמו, לכל תלמיד יש מרחב לגיטימי לשאול, להתייעץ ולהיתקע. דרך עוזר אישי בצ’אט הוא מקבל מענה לשאלות הפדגוגיות השכיחות: איך ניגשים לשאלה, מה מחפשים בטקסט, למה השאלה מתכוונת ואיך מפרקים בעיה מורכבת לשלבים.
וכאן מתרחש השינוי השקט אך המהותי: ככל שיותר אינטראקציות פדגוגיות מתרחשות בתוך המערכת, כך מתפנה המורה לעסוק בדברים שלא ניתן לאוטומציה – זיהוי קשיים עמוקים, ליווי רגשי והתערבות פדגוגית משמעותית במקום שבו היא באמת נדרשת. המערכת אינה מחליפה את המורה – היא מאפשרת לו לממש את תפקידו באופן מדויק, עמוק ונוכח יותר, גם בכיתה גדולה.
בינה מלאכותית כבר כאן – אבל הלמידה מורכבת יותר
הבינה המלאכותית הבטיחה לרגע לאפשר נוכחות אישית לכל תלמיד, אך ככל שנכנסה לשימוש יומיומי, התברר שלמידה דורשת הרבה יותר מפתרונות מהירים. מערכות מבוססות מודלי שפה הפכו במהירות לכלי עבודה נפוץ: הן מייצרות טקסטים, מסכמות מידע, מנסחות שאלות ומספקות הסברים מהירים. תלמידים נעזרים בהן כדי להבין חומר, מורים משתמשים בהן לתכנון, והורים פונים אליהן לקבלת הכוונה. אלו יכולות חשובות, והן כבר חלק בלתי נפרד מהשגרה החינוכית.
אבל רובן עדיין מכוונות להאיץ את המשתמש אל התשובה, ולא להחזיק את התהליך שבו מתרחשת למידה. למידה, לעומת זאת, אינה תמיד מהירה. ולעיתים, ההתקדמות האמיתית מתרחשת דווקא כאשר לא הכול ברור מיד.
מייצור תוצרים – לניהול של תהליך
למידה אינה מסתכמת בהגעה לתשובה נכונה. היא תהליך שכולל התלבטות, ניסוי וטעייה, חזרה לאחור ולעיתים גם שהייה באזור של אי-ודאות. זהו המרחב שבו מתרחשת צמיחה אמיתית – בין אתגר לתסכול, בין קלות יתר לאיבוד עניין. מרחב כזה דורש ליווי, רגישות והיכרות עם הלומד, לא רק יכולת לייצר תוכן. כאן נמצא החידוש הפדגוגי של הדור הבא של הבינה המלאכותית בחינוך: לא עוד מערכות שמייצרות תוצרים או סיכומים, אלא מערכות שמנהלות תהליך למידה חי ומתמשך.
כשהצ’אט הוא רק הקצה הגלוי
בשיח על AI בחינוך, “צ’אט פדגוגי” הפך כמעט לסטנדרט. אך בשלב השלישי של האבולוציה, כמו ביישום הצאט של Textly ,הצ’אט אינו הלמידה עצמה – אלא הממשק.
מאחוריו פועלת מערכת שמלווה את התלמיד לאורך זמן: משאלה בודדת, דרך משימה שלמה ועד רצף מתמשך של למידה. כל אינטראקציה – הצלחה, בלבול או היתקעות – מזינה תהליך אבחון דינמי שמאפשר התאמה מדויקת של רמת האתגר, סוג המשימה ואופי הליווי. אותו עיקרון פועל גם בצד המורה.
וגם למורה: עוזר אישי אמיתי
גם עבודת המורה עוברת אבולוציה. אחרי שלב יצירת המשימות ושלב הדשבורדים והדוחות, מגיע שלב חדש: בינה שמכירה את הכיתה לעומק ויודעת לייעץ.
בשלב הזה, Texly מציעה צ’אט למורה שגם הוא שוב רק קצה הקרחון. מאחוריו עומדת מערכת שמכירה תלמידים, קבוצות וכיתה שלמה לאורך זמן, ומאפשרת למורה להתייעץ איתה באופן טבעי: להבין מה קורה עכשיו, לזהות מוקדי קושי או חוזק, ולהפיק המלצות פדגוגיות מדויקות לצעדים הבאים. זהו מעבר מבינה שמסייעת להכין הוראה, לבינה שמלווה קבלת החלטות פדגוגיות בזמן אמת.
כיצד ניתן לאפשר הוראה פרטנית לכל ילד בכיתה – גם בכיתה גדולה?
בעקבות החלטת עיריית באר יעקב להמשיך את השימוש במערכת בבתי הספר בעיר, נפתחת האפשרות להצטרף לסבב פיילוטים נוסף.
🔹 מנהלי אגפי חינוך ורשויות מקומיות המעוניינים ביישום הוראה מותאמת בקנה מידה עירוני.
🔹 מנהלי בתי ספר ומובילי חדשנות המבקשים להעניק מענה אישי לכל תלמיד.
🔹 מורים וצוותי חינוך המעוניינים בליווי פדגוגי מתמשך ובהתאמת משימות בזמן אמת.
🔹 הורים המבקשים לאפשר המשך עבודה פרטנית ומודרכת גם בבית.
בעידן שבו בינה מלאכותית כבר נוכחת בכיתה, השאלה כבר אינה אם להשתמש בה – אלא איזה תפקיד אנחנו נותנים לה. האם היא מסתפקת בייצור תשובות, או שהיא הופכת לתשתית שמאפשרת למידה והוראה כפי שתמיד ידענו שהן צריכות להיות. המעבר מבינה יוצרת לליווי פדגוגי אמיתי כבר בעיצומו.











