איך גוגל שוברת את מחסומי השפה של הבינה המלאכותית

האם אי פעם תהיתם למה ChatGPT יודע לענות על כל שאלה באנגלית, אבל כשמנסים לדבר איתו בסווהילית או בערבית קלאסית, הוא פתאום הופך לפחות חכם? זו בעיה אמיתית ומשמעותית בעולם הבינה המלאכותית. מחקר פורץ דרך שערכה גוגל יחד עם פלטפורמת Kaggle מוכיח שאפשר לשנות את המצב הזה, ושהפתרון קרוב יותר ממה שחשבנו.

כשהאינטרנט מדבר רק אנגלית

חשבו על זה רגע – מעל 50% מהמשתמשים ברשתות חברתיות מגיעים ממדינות שאינן דוברות אנגלית. אבל רוב מודלי הבינה המלאכותית? הם למעשה “חושבים” באנגלית. למה? כי רוב הנתונים שעליהם הם אומנו הם באנגלית. התוצאה? אנחנו יוצרים עולם שבו הטכנולוגיה המתקדמת ביותר פשוט לא עובדת עבור מיליארדי אנשים.

קחו לדוגמה את השפה הסווהילית – 200 מיליון דוברים ברחבי אפריקה, אבל מודלי AI מתקשים לעבוד איתה. או קחו ערבית קלאסית, שפה עשירה בהיסטוריה ובתרבות, שמודלים מודרניים בקושי מבינים.

גם בעברית אנחנו חווים בעיות דומות. על אף השיפור המשמעותי שניכר בשנה האחרונה, מודלי AI רבים מתקשים להבין ניואנסים תרבותיים, סלנג ישראלי או הקשרים היסטוריים ודתיים ספציפיים לחברה הישראלית. נסו לבקש מ-ChatGPT להסביר בדיחה של ארץ נהדרת או לכתוב במבטא של אזור או עדה מסוימת – תגלו שהוא פשוט לא “תפס” את עומק התרבות המקומית.

התחרות שמשנה את הכללים

כאן נכנסת לתמונה תחרות מרתקת של Kaggle בשם “Unlock Global Communication with Gemma”. אבל רגע – מה זה בכלל Gemma ?Gemma היא סדרת מודלי שפה גדולים של Google – בעצם “המוח” שמאחורי יכולות הבנת הטקסט וייצור תוכן. בניגוד למודלים סגורים כמו ChatGPT, גוגל שחררו את Gemma כמודל פתוח, כלומר חוקרים ומפתחים ברחבי העולם יכולים לקחת אותו, לשנות אותו ולהתאים אותו לצרכים ספציפיים.

הרעיון של התחרות היה פשוט אבל מהפכני – לקחת את מודל Gemma ולהתאים אותו לשפות שונות ברחבי העולם. לא סתם תרגום, אלא התאמה אמיתית שמבינה את ההקשר התרבותי והלשוני.

פתרונות חובקי עולם

הפרויקטים האלה עדיין בשלב מחקרי מוקדם ורוב הפתרונות לא זמינים לציבור הרחב, אבל התחרות הזו מראה את הפוטנציאל לשפר משמעותית את נגישות הבינה המלאכותית לקהילות ברחבי העולם. הנה כמה דוגמאות:

הזוכים במקום הראשון התמקדו בסווהילית ופתחו את השערים לאפריקה. הם לא רק לימדו את המודל את השפה – הם לימדו אותו להבין את התרבות האפריקאית. פתאום, 200 מיליון דוברים יכולים לגשת לטכנולוגיות AI מתקדמות בשפת האם שלהם.

פרויקט אחר התמקד בערבית – לא רק בערבית מודרנית, אלא גם בערבית קלאסית. מדובר בהישג מדהים שמאפשר להבין טקסטים היסטוריים, להפגיש בין מסורת לחדשנות ולשמר מורשת תרבותית.

הפרויקט היפני פתח כלי שעוזר לקוראים להבין קאנג’י מורכב. זה לא סתם תרגום – זו הבנה עמוקה של המבנה הייחודי של השפה היפנית.

ואולי אחד הפרויקטים המיוחדים ביותר – מודל שמסוגל להבין ולתרגם טקסטים סיניים עתיקים. זה לא רק טכנולוגיה, זה שימור דיגיטלי של מורשת אנושית.

הטכנולוגיה מאחורי הקסם

איך עושים את זה? החוקרים השתמשו בטכניקות חכמות כמו LoRA (Low-Rank Adaptation) – שיטה שמאפשרת לכוון בעדינות מודלים גדולים בעלות נמוכה יחסית. הם גם פיתחו מערכי נתונים מיוחדים שלא רק מלמדים את השפה, אלא גם את ההקשר התרבותי.

למה זה חשוב באמת?

כפי שמסביר פרופסור Sanmi Koyejo מאוניברסיטת סטנפורד: “למודלי AI יש השפעה גדלה והולכת על העולם. הם נותנים לאנשים פוטנציאל להזדמנות כלכלית, לבנות עסקים, או לפתור בעיות. אם יש לנו טכנולוגיית שפה שלא עובדת עבור אנשים בשפה שהם דוברים, הקהילות האלה לא רואות או מרגישות את הדחיפה הטכנולוגית”. זה לא רק עניין של נוחות, זה עניין של צדק חברתי. בתחום הבריאות, למשל, כלי אבחון מונחי AI שעובדים רק באנגלית יוצרים אי-שוויון חדש ומסוכן.

האתגרים שעוד מולנו

למרות ההצלחות המרשימות, הדרך עוד ארוכה. מחקרים מראים שמודלי שפה עדיין מפגינים הטיות משמעותיות. כאשר הם מתמודדים עם דיאלקטים שונים, הם עלולים לייצר תוכן סטריאוטיפי או מזלזל.

Google כבר הודיעה על Gemma 3 שתומך ביותר מ-140 שפות מראש. אבל העבודה האמיתית היא לא רק בהוספת שפות, היא בהבנת התרבויות שמאחוריהן.

התחרות הזו מוכיחה שאפשר לשנות את הכללים. אפשר לבנות טכנולוגיות AI שלא רק מדברות בשפות שונות, אלא באמת מבינות אותן. זה לא רק הישג טכני – זה צעד לעבר עולם שבו הבינה המלאכותית משרתת את כל האנושות, לא רק את החלק שמדבר אנגלית. עם יותר מ-7,000 שפות בעולם, אנחנו רק בתחילת הדרך. אבל התחרות הזו מוכיחה שכשיש רצון, יש גם דרך. והדרך הזו עוברת דרך הבנה שאמיתית של הגיוון הלשוני והתרבותי של העולם שלנו.