סקר רשות החדשנות מצא שכמעט כל עובדי ההייטק משתמשים בבינה מלאכותית יוצרת

רשות החדשנות ומכון ברוקדייל בחנו את חדירת כלי הבינה המלאכותית היוצרת אל לב שגרת העבודה של ההייטק הישראלי. הסקר בדק שלושה נושאים מרכזיים: איך עובדים משתמשים בכלים האלה בפועל, איך הם תופסים את השפעתם על איכות העבודה והפרודוקטיביות, וכיצד הם מפרשים את הטכנולוגיה – כהזדמנות תעסוקתית או כאיום. חשוב להדגיש, אלו דיווחים סובייקטיביים של העובדים עצמם. הסקר בוחן את תחושת ההשפעה ולא מדידה אובייקטיבית של תפוקה בפועל.

כמעט כולם משתמשים, הצעירים מובילים

הסקר כולל 523 עובדי ועובדות הייטק, רובם בעלי השכלה אקדמית (86%) ומתגוררים במרכז הארץ (69%). הפרופיל הדמוגרפי הזה משקף היטב את הרכב כוח האדם בענף, אך חשוב לזכור שהוא אינו מייצג בהכרח את שוק העבודה הרחב בישראל.

הממצא הבולט הוא שכמעט כל עובדי ההייטק משתמשים בכלי בינה מלאכותית יוצרת. 95% מהם עושים שימוש קבוע בכלים, ו-78% משתמשים בהם מדי יום. השימוש איננו מוגבל למפתחים בלבד. קבוצת הגיל 25 עד 34 מובילה את האימוץ – 86% מבני הגיל הזה מדווחים על שימוש יומיומי – אך גם בקרב עובדים מבוגרים יותר שיעורי השימוש נותרו גבוהים. השילוב של הכלים התרחב גם לתפקידים כמו שיווק, משאבי אנוש ומוצר.

תדירות השימוש בכלי בינה יוצרת | innovationisrael.org.il

עומק השימוש מרשים לא פחות: 82% מהמשתמשים היומיומיים מפעילים את הכלים בשלושה סוגי משימות או יותר, ורבע מהם עובדים עם ששה סוגי משימות ויותר. התמונה שחוזרת לאורך הדוח ברורה – מי שמשתמש, משתמש הרבה.

ההבדלים בין תפקידי הליבה בהייטק בולטים אך אינם חוצים את קו האימוץ. עובדים טכנולוגיים נעזרים בכלים בעיקר לפיתוח קוד, איתור תקלות ותיעוד. מנגד, גם 46% מהעובדים בתפקידים לא טכנולוגיים מדווחים על שימוש בכלים לכתיבת קוד ותיעוד, לצד כתיבת תוכן מקצועי, חיפוש מידע ולמידה עצמית.

הבדלים בשימוש לפי תפקיד | innovationisrael.org.il

תרומה משמעותית לפרודוקטיביות

העובדים מדווחים על תרומה ברורה של כלי הבינה המלאכותית לעבודתם. 70% מציינים שיפור רב באיכות התוצרים, ו-50% מדווחים על קיצור משמעותי בזמן ביצוע המשימות. בתוך קבוצת המשתמשים החווים חיסכון בזמן, כ-40% מציינים שהכלים קיצרו עבורם יותר ממחצית מזמן העבודה על משימות מסוימות.

שיפור באיכות ובזמן העבודה | innovationisrael.org.il

כדי לאמוד את השפעת הכלים בצורה רחבה יותר, פותח בסקר מדד משולב הבוחן גם את השיפור באיכות וגם את החיסכון בזמן. לפי המדד הזה, כ-75% מהעובדים חווים עלייה משמעותית בפרודוקטיביות. תוצאה זו משותפת לכלל העובדים – ללא פערים משמעותיים בין תפקידים או סוגי חברות.

ההשפעה הנתפסת של כלי GenAI על פרודוקטיביות, איכות התוצרים וקיצור זמני העבודה | innovationisrael.org.il

כלים כלליים בכל התפקידים, כלי קוד בעיקר אצל המפתחים

כלי GenAI רב תכליתיים – כמו ChatGPT, Claude ו-Gemini – הפכו לחלק משגרת העבודה של כמעט כל העובדים בענף. יותר מ-94% מדווחים שהם משתמשים בהם, ללא הבדל מהותי בין תפקידים טכנולוגיים ולא-טכנולוגיים.

התמונה משתנה כשמדובר בכלים ייעודיים לפיתוח קוד. כלים כמו GitHub Copilot ו-Cursor נפוצים משמעותית יותר בקרב עובדים טכנולוגיים: 67% מהם משתמשים בהם, לעומת 43% בלבד מהעובדים שאינם בתפקידי פיתוח.

פער בולט נוסף מופיע בתוך קבוצת העובדים הטכנולוגיים עצמם. שיעורי השימוש בכלי קוד גבוהים במיוחד בקרב ג’וניורים – 74% מהם משתמשים בכלים כאלה, לעומת 48% בלבד מבכירי ההנהלה. הנתון הזה מדגיש מגמה עקבית בסקר: עובדים צעירים ונמוכי דרג מאמצים את הכלים מהר יותר ובאופן אינטנסיבי יותר.

שימוש בכלי GenAI לפי תפקיד | innovationisrael.org.il

סטארטאפים מאמצים לאט יותר את כלי הקוד

אחד הפערים הבולטים בסקר מופיע בין סוגי החברות. בעוד שמרכזי מו”פ בינלאומיים וחברות שירותים מציגים אימוץ גבוה של כלי AI לכתיבת קוד – 77% מהעובדים הטכנולוגיים משתמשים בהם – שיעור השימוש בסטארטאפים נמוך משמעותית ועומד על 64% בלבד.

שיעור השימוש בכלי GenAI לקוד | innovationisrael.org.il

הפער הזה מרמז על דפוס זהיר יותר בחברות צעירות. סטארטאפים, שפועלים לעיתים על קוד ייחודי ורגיש, נוטים לשמור על שליטה הדוקה בתהליך הפיתוח ולהימנע משילוב מהיר של כלים שעלולים להשפיע על נכס הליבה שלהם. הדוח אינו מספק הסבר ישיר לתופעה, אך הנתונים משאירים מקום לפרשנות זו.

הזדמנות או איום? זה תלוי איפה אתם נמצאים בהייטק

רוב עובדי ההייטק רואים בבינה המלאכותית הזדמנות: 68% מהמשיבים תופסים את GenAI כמנוע לצמיחה מקצועית, ורק 27% רואים בה איום ממשי על עתידם התעסוקתי. הנתונים הללו מציבים תמונה אופטימית במבט ראשון, אך כשמעמיקים פנימה מתגלים פערים ברורים בין קבוצות שונות בענף.

הזדמנות משמעותית להתפתחות מקצועית | innovationisrael.org.il

עובדים בתפקידים לא טכנולוגיים נוטים לראות בבינה המלאכותית בעיקר הזדמנות – 76% מהם מצהירים כך, לעומת 65% מהעובדים בתפקידי פיתוח. במקביל, תחושת האיום פוגעת יותר בעובדים טכנולוגיים: 31% מהם חשים מאוימים, בהשוואה ל-14% בלבד בקרב עובדים שאינם בתפקידי פיתוח.

הפער הזה מתיישב עם מגמה רחבה בדוח: מי שעובד קרוב יותר לקוד חושש יותר מהשפעה ישירה על תחום מומחיותו, בעוד שעובדים מתחומי שיווק, מוצר, משאבי אנוש ושירות נוטים לראות בכלים מנוע שמרחיב יכולות ולא מחליף אותן.

מי חושש יותר? הפערים החברתיים שנחשפים בסקר

הנתונים על תפיסת האיום מציגים פערים חברתיים ברורים בין קבוצות שונות בענף ההייטק. אף שהרוב רואים בבינה המלאכותית הזדמנות, יש קבוצות שחשות מאוימות במידה רבה יותר – והדוח ממפה אותן באופן מדויק.

גיל ודרג מקצועי: צעירים וסניורים מודאגים יותר

החשש מהשפעת הבינה המלאכותית אינו ליניארי. דווקא העובדים הצעירים יחסית, בני 25-34, מדווחים על רמות איום גבוהות יותר לעומת קבוצות גיל מבוגרות מהם. לצד זאת, גם עובדים בדרגים בכירים – סניורים בתפקידי פיתוח – מביעים רמת חשש גבוהה: 37% מהם רואים ב-GenAI איום משמעותי על עתידם המקצועי. עובדים מבוגרים יותר, בני 45-64, מדווחים על חשש נמוך בהרבה.

מיקום גיאוגרפי והשכלה: פריפריה וללא תואר חוששים יותר

פער חד נוסף מופיע בין תושבי המרכז לפריפריה. 40% מעובדי ההייטק שמתגוררים בפריפריה חשים מאוימים מהטכנולוגיה, לעומת 24% בלבד מתושבי המרכז. הבדל דומה נמצא בין עובדים בעלי תואר אקדמי לבין כאלה ללא תואר: 39% מהעובדים ללא השכלה אקדמית מודאגים מהשפעת הבינה המלאכותית על עתידם התעסוקתי, מול 26.5% בלבד מבעלי תואר.

הפערים הללו מציירים תמונה ברורה: החשש אינו מחולק שווה בשווה. הוא מרוכז יותר בקרב צעירים, סניורים טכנולוגיים, תושבי הפריפריה ועובדים ללא השכלה אקדמית – קבוצות שחשות שהשינוי עשוי לערער את מעמדן בשוק העבודה.

מה מלמד אותנו הסקר הזה על עתיד העבודה בהייטק?

הנתונים מציירים תמונה מורכבת. מצד אחד, כלי הבינה המלאכותית היוצרת כבר הפכו לחלק מרכזי משגרת העבודה של כמעט כל עובדי ההייטק, והם נתפסים כמשפרים משמעותית את איכות העבודה ואת מהירות הביצוע. מצד שני, הסקר חושף כיסי חשש מובהקים – בעיקר בקרב עובדים צעירים, סניורים טכנולוגיים, תושבי הפריפריה ועובדים ללא תואר אקדמי – קבוצות שמרגישות שהשינוי הטכנולוגי עשוי להשפיע על מעמדן המקצועי.

דרור בין, מנכ”ל רשות החדשנות, מסכם את המשמעות הרחבה של ממצאי הסקר: “כמעט כל עובדי הענף כבר משתמשים בה – זו איננה תחזית עתידית אלא מציאות עכשווית שמעצבת מחדש את תעסוקת ההייטק.” לצד זאת הוא מדגיש כי האתגר כעת הוא ניהולי ולא רק טכנולוגי: כיצד לאזן בין פריון וצמיחה לבין ההשפעה על שוק העבודה. “על מנת למנוע פערים עוד יותר גדולים בין ההייטק לשאר הכלכלה הישראלית, נכון לוודא שבינה מלאכותית מאומצת בצורה נרחבת בכל ענפי הכלכלה.”

בסופו של דבר, הסקר מראה שכלי הבינה המלאכותית אינם עוד תוספת נקודתית, אלא מרכיב קבוע בפרודוקטיביות של עובדי ההייטק – מכל תפקיד, דרג וסוג חברה. אך הוא גם מציב משימה ברורה למדינה ולמעסיקים – להשקיע בהנגשת הכלים ובהכשרות ייעודיות לקבוצות שנמצאות בעמדת חולשה, כדי שהמהפכה לא תיצור פערים עמוקים יותר בשוק העבודה.

לסקר המלא עם כל התובנות, כנסו כאן.