זה הפוסט הראשון מתוך רבים שכנראה אכתוב בתקופה הקרובה על הכלי שממציא מחדש את עולם העיצוב ושהולך לחדור לכל אספקט בחיים שלנו. זה כבר כאן. הבינה המלאכותית הולכת לנפץ את כל מה שאנחנו מכירים ולהרכיב מחדש!
יש לי מלא מה לומר בנושא, אבל אתחיל עם סיפור אישי:
אבא שלי היה צלם – צלם אמיתי כזה 🙂 עם תיקי צילום, וסטים עם עדשות, קיטבגים עמוסי ציוד ומצלמות שמתפעלים עם היד והלב. כשנכנסו המצלמות הדיגיטליות הוא עדיין החזיק בפילם וניסה להסביר לי עד כמה הצלמים ה”חדשים” רמאים, מקצרי דרך. עצלנים. חובבנים. הוא היה שולט ידנית בחשיפה, בזום, מבצע חשיפה ארוכה או קצרה. היה מוצא דרכים טכניות ואנלוגיות לייצר אפקטים – הוא ידע איך ליצור רקע מטושטש כשהדמות שבמרכז התמונה סופר חדשה (כמו האפקט האינסטגרמי שכבש את העולם לפני מספר שנים). הוא הוא מבצע מניפולציות של אור – כאלה שהיום אנחנו קוראים להם “פילטרים”, רק שהוא היה אשכרה שם פילטר למצלמה (חתיכת פלסטיק צבעוני שקוף עד העדשה שנותנת גוונים של ספיה, או גווני כחול או מכל הבא ליד).
אבא שלי ז”ל
ואז נכנסה תוכנת הפוטושופ ולכולנו נפלה הלסת. היה לנו בבית את אחת הגרסאות הראשונות של התוכנה.
ושוב, גם פה החלו מיומנויות שנדמו כחילול קודש: ריטוש, תיקוני תאורה, תיקוני חשיפה. לאבא שלי הייתה מעבדה ליד הבית בה הוא היה יושב בחדר חושך ועושה מה שצלמים אמיתיים היו עושים פעם. מפתח תמונות, מייצר גוונים בעזרת כימיה, בורר את התמונות המוצלחות מהפילם, מעביר לשחור לבן, שולט בחשיפה ועוד ועוד…
הרץ קדימה מספר שנים בודדות: גם אבא שלי קנה מצלמה דיגיטלית מקצועית. גם הוא החל להשתמש בפוטושופ. חדר החושך נזנח אבל האומנות המשיכה. היא פשוט קיבלה כלים אחרים. הוא גילה עולם חדש. הוא למה לאהוב את הדיגיטל. הוא התמכר לציוד החדש ולעולם המדהים של אפשרויות שעמדו בפניו עכשיו. הוא נהנה מפוטושופ ומהקסם של צילום ללא הגבלה (כבר אין פילם!).
אז מה הנקודה?
לכל פיתוח טכנולוגי יש יתרונות וחסרונות. גם מחוללי התמונות החדשים כמו Midjourney או Dall-E יכולים לאפשר להדיוטות לייצר אמנות גנרית או אפילו אמנות מטמטמת אך נטולת כישרון אנושי. יצירות נטולות מחשבה אך מהממות ביופיין. אבל היא גם יכולה להיות כלי ביד אומן לייצר דברים חדשים. סגנונות, טכניקות ושיטות עבודה חדשות. המוח שלי מתפוצץ כשאני חושב על כמות הדברים שאני יכול לעשות עם דאלי ומידג’ורני. כבר עכשיו בזמן אמת הם הפכו לכלים חסרי תחליף בהם אני עושה שימוש כמעט יומיומי עם כל הלקוחות שלי. וזו רק ההתחלה…
אז גרפיקאים יקרים… מעצבים יקרים… צלמים יקרים… ציירים יקרים… מתכנתים יקרים… העתיד כבר כאן. האם אתם רוצים להיות לודיטים שצורחים על רכבות או אנשי המאה ה-21 שחושבים איך אפשר להשתמש בטכנולוגיה הזו לטובה? בסופו של יום אני שואל את עצמי רק שאלה אחת… באיזה צד של הקדמה אני רוצה להיות. כל קפיצה טכנולוגית היא עוד אביזר בארגז הכלים שלנו כאמנים, כיוצאים וכאנשי פרסום. כלי ביד היוצר (ליטרלי). פעם הסתכלו על ציור דיגיטלי כרמאות. כקיצור דרך. כאילו הם לא ציירים/אמנים אמיתיים. פעם הסתכלו על אמנים אקספרסיוניסטים שאימצו את הרגש וברחו מהתיאור הריאליסטי המדויק כאנשים חסרי חוש וחסרי יכולת. אני אישית לא חושב שהגיע סופם של המעצבים או הציירים. אבל אני בהחלט חושב שאפשר לחלק את הרגע הזה שמשנה מקצה לקצה את כל התעשייה שלנו כרגע של לפני ואחרי.
נקודה למחשבה…
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
רוצים לקבל עדכונים על כל מה שחדש ומעניין בעולם ה-AI? הרשמו לניוזלטר שלנו!
