האמריקאים מתייעצים עם ה-AI על כסף אבל לא באמת סומכים עליו

אם אנשים לא סומכים על בינה מלאכותית בענייני כסף, למה הם בכל זאת שואלים אותה מה לעשות עם הכסף שלהם? זו השאלה שעולה מסקר חדש של גאלופ (Gallup), שנערך בשיתוף חברת השירותים הפיננסיים Edward Jones ופורסם באוגוסט 2026. לפי הסקר, 18% מהאמריקאים שחיפשו בשנה האחרונה הכוונה פיננסית השתמשו בכלי בינה מלאכותית כמו ChatGPT, קלוד או עוזרים דומים. אצל צעירים השיעור גבוה יותר, בערך אחד מכל ארבעה בני דור Z ומילניאלס בארה״ב, וכ-30% בקרב אותן קבוצות גיל בקנדה.

הפער בין שימוש לאמון

לפי גאלופ, פחות מ-30% מהמבוגרים בארה״ב ובקנדה אומרים שהם סומכים אפילו במידה מסוימת על AI כמקור להכוונה פיננסית. אמון חזק כמעט לא קיים, 3% בארה״ב ו-4% בקנדה בלבד. לעומת זאת, יועצים פיננסיים אנושיים נהנים מרמת האמון הגבוהה ביותר בסקר, עם 79% מהאמריקאים ו-76% מהקנדים שאומרים שהם סומכים על המומחיות שלהם לפחות במידה מסוימת.

AI נמצא בתחתית סולם האמון הפיננסי, הרחק מיועצים אנושיים | Gallup

זה הדיסוננס שמחזיק את הסיפור כולו. הציבור לא בהכרח מתייחס ל-AI כאל סמכות פיננסית, אלא כאל נקודת פתיחה. כלי שאפשר לשאול בלי לקבוע פגישה, בלי לשלם, בלי להיחשף ובלי להרגיש ששאלת שאלה טיפשית. במובן הזה, אנשים לא סומכים על AI כמו שהם סומכים על יועץ. הם משתמשים בו כדי לחשוב, להבין, לעשות סדר באפשרויות ולהתכונן לשיחה עם גורם מקצועי.

המקור הכי פופולרי הוא עדיין האינטרנט

הסקר מראה שהכתובת המרכזית להכוונה פיננסית היא לא יועץ אנושי וגם לא AI, אלא מחקר עצמי באינטרנט. בארה״ב, 73% ממי שחיפשו הכוונה פיננסית השתמשו במחקר עצמאי ברשת. אחר כך מגיעים בני משפחה, עם 35%, יועצים פיננסיים מקצועיים עם 32%, חדשות, מדיה או רשתות חברתיות עם 26%, וחברים עם 23%. בקנדה, מחקר עצמאי ברשת מוביל גם כן, עם 59%, אבל קנדים פונים יותר מאמריקאים ליועצים פיננסיים מקצועיים ולבני משפחה.

מחקר עצמאי באינטרנט הוא מקור ההכוונה הפיננסית הנפוץ ביותר | Gallup

ה-AI נכנס לתוך הרגל קיים, שבו אנשים מנסים להבין בעצמם לפני שהם פונים לאיש מקצוע. בעבר זה היה חיפוש בגוגל, סרטון ביוטיוב, פורום, אתר בנק או שיחה עם חבר. עכשיו נוסף עוד ממשק, כזה שמחזיר תשובה מסודרת שכתובה בשפה פשוטה.

כאן נמצא היתרון, אבל גם הסיכון. תשובה של AI יכולה לעזור להבין מהי קרן סל, מה ההבדל בין ריבית קבועה לריבית משתנה, או איזה שאלות כדאי להביא לפגישה עם יועץ. אבל אותה תשובה יכולה גם להישמע אישית מדי, גם כשהיא מבוססת על מידע חלקי מאוד. היא לא בהכרח מכירה את ההכנסות, החובות, המיסוי, הגיל, המשפחה, רמת הסיכון או התוכניות העתידיות של המשתמש.

הצעירים משתמשים יותר

הפער הדורי בסקר חד למדי. בארה״ב, 26% מבני דור Z ו-25% מהמילניאלס שחיפשו הכוונה פיננסית בשנה האחרונה השתמשו ב-AI. בקרב דור ה-X השיעור יורד ל-16%, ואצל בייבי בומרים ל-7% בלבד. במקביל, המבוגרים פונים הרבה יותר ליועצים פיננסיים מקצועיים, 55% מהבייבי בומרים לעומת 14% בלבד מבני דור Z.

צעירים נוטים יותר להשתמש ב-AI. מבוגרים בייעוץ אנושי | Gallup

הנתונים האלה לא אומרים שצעירים סומכים יותר על AI. הם אומרים שהם נוטים יותר להשתמש בו כחלק מתהליך החיפוש הראשוני. עבורם, AI יושב באותה סביבת שימוש כמו חיפוש באינטרנט, רשתות חברתיות ושיחה עם בני משפחה. אצל מבוגרים יותר, ההכוונה הפיננסית עדיין נשענת הרבה יותר על גורם מקצועי מזוהה.

שימוש בתנאי אי ודאות

אנשים משתמשים במקורות שהם לא סומכים עליהם לגמרי כל הזמן. הם מחפשים בגוגל תסמינים רפואיים, אבל לא בהכרח חושבים שגוגל יכול להחליף רופא. הם קוראים ביקורות לפני רכישה, גם כשהם יודעים שלא כל כותב הוא מומחה. הם מתייעצים עם חברים על משכנתה, על אף שחבר טוב אינו בהכרח יועץ משכנתאות או יועץ פיננסי.

AI נכנס לאותו מרחב ביניים. הוא לא תמיד נתפס כמקור סמכות, אלא ככלי שעוזר להתחיל לחשוב ולהבין אילו אפשרויות קיימות, לכן השאלה החשובה כאן היא לא כמה אנשים משתמשים ב-AI להכוונה פיננסית, אלא איזה תפקיד הם נותנים לו. כשהוא משמש להסבר ראשוני, הוא יכול להיות מועיל. כשהתשובה שלו נתפסת כהמלצה אישית שמחליפה בדיקה מקצועית, הסיכון כבר גדול בהרבה.

פרופ׳ Taha Choukhmane מ-MIT Sloan המליץ להשתמש ב-AI כדי להסביר ולהגדיר מושגים פיננסיים, אבל לא להסתפק בו כמקור יחיד. מומחים אחרים הזכירו נקודה חשובה לא פחות - ל-AI אין חובת נאמנות משפטית כלפי המשתמש, בניגוד ליועצים פיננסיים מוסמכים שפועלים תחת חובות מקצועיות ומשפטיות.

הרגולטורים כבר מזהירים

הבעיה היא לא עצם השימוש בצ׳אטבוטים בשיחות על פיננסים. הבעיה מתחילה כשהמערכת הופכת לשער הכניסה היחיד או המרכזי להחלטות רגישות, או כשהמשתמש מייחס לה מומחיות שלא בהכרח מחזיקה.

FINRA, הגוף שמפקח על ברוקרים וחברות ניירות ערך בארה״ב, סימן בדוח הפיקוח שלו ל-2026 כמה סיכונים של בינה מלאכותית יוצרת, כלומר מערכות שמייצרות טקסט, קוד או תוכן אחר לפי בקשה. בין הסיכונים שהוזכרו נמצאים הטיות, “הזיות” שבהן המערכת מציגה מידע שגוי בביטחון, פרטיות, רגישות מידע, היעדר ידע מקצועי מספק וקושי לעקוב אחר פעולות של סוכני AI אוטונומיים.

גם CFPB, לשכת ההגנה הפיננסית לצרכנים בארה״ב, הזהירה כבר בדוח מ-2023 שצ׳אטבוטים בשירותים פיננסיים עלולים להיכשל במצבים מורכבים, לחסום גישה למענה אנושי, להכניס לקוחות ללולאות שירות מתסכלות וליצור סיכוני פרטיות ואבטחת מידע. הדוח עסק בעיקר בשירות לקוחות פיננסי, לא בייעוץ השקעות, אבל הוא מחדד נקודה רחבה יותר. כשכסף, לחץ ומידע אישי נפגשים עם אוטומציה, החוויה הנוחה יכולה להפוך מהר מאוד לבעיה ממשית.

גם יועצים פיננסיים משתמשים ב-AI

התמונה לא חד-צדדית. AI לא נמצא רק אצל המשתמשים שמנסים לעקוף יועץ יקר או להבין מושג לבד. הוא נכנס גם למשרדים של היועצים עצמם.

מחקר אחר של Edward Jones ו-Morning Consult, שפורסם ביולי 2026, מצא כי 82% מהיועצים הפיננסיים שנשאלו כבר משתמשים בכלי AI בעבודתם. לפי המחקר, השימושים המרכזיים הם משימות כמו הכנת פגישות, תזמון, ניהול יומן וניסוח מיילים שגרתיים.

68% מהיועצים אמרו שבנייה ושימור של אמון ארוך טווח עדיין דורשים מגע אנושי. אמנם מדובר במחקר מטעם חברה שמעסיקה יועצים פיננסיים, אבל הם מתיישבים עם כיוון רחב יותר, AI נכנס לשכבת העבודה שמסביב לייעוץ לפני שהוא מחליף את שיקול הדעת האנושי.

במקרים רבים הערך של AI בתחום הפיננסי עשוי להיות דווקא מאחורי הקלעים, לא ברגע שבו הוא אומר למשתמש מה לעשות. הוא יכול לעזור לארגן מידע, להכין שאלות, לסכם מסמכים, להשוות תרחישים ולהפחית עבודה טכנית. אבל ההחלטה עצמה עדיין דורשת הקשר, אחריות ושיחה שמבינה את האדם, לא רק את השאלה שהוקלדה.

המדריכים תמיד חינמיים, אבל אם בא לכם להתמקצע - יש גם קורס ניתוח נתונים עם AI

לפרטים נוספים לחצו כאן >>

אנשים משתמשים ב-AI כי הוא זמין

הסקר של גאלופ משתלב בתמונה רחבה יותר של יחס אמביוולנטי ל-AI. ב-2025 מצא Pew Research Center כי 50% מהאמריקאים מרגישים יותר מודאגים מנרגשים מהשימוש הגובר ב-AI בחיי היומיום, ורק 10% מרגישים יותר נרגשים ממודאגים. באותו זמן, כמעט שלושה מתוך ארבעה נשאלים אמרו שיהיו מוכנים לתת ל-AI לסייע לפחות במידה מסוימת במשימות יומיומיות.

זה בדיוק המתח שמופיע גם בכסף. אנשים רוצים להיעזר בטכנולוגיה, אבל לא למסור לה שליטה. הם פתוחים לסיוע, אבל מבקשים גבולות. הם מוכנים לקבל הסבר, אבל לא בהכרח הכרעה.

לכן הנתון של גאלופ לא רק מספר סיפור על חוסר אמון. הוא מספר סיפור על שימוש מפוכח, חלקי ולעיתים מבולבל. אנשים משתמשים ב-AI כי הוא זמין. הם לא סומכים עליו עד הסוף כי הם מבינים, גם אם אינטואיטיבית, שכסף הוא תחום שבו טעות יכולה לעלות ביוקר (תרתי משמע).

מה כדאי לקחת מכאן

הלקח המעשי מהסקר הוא לא שצריך להפסיק לשאול AI שאלות פיננסיות. הוא גם לא ש-AI מוכן להחליף יועץ פיננסי. המסקנה הסבירה יותר נמצאת באמצע.

הדיסוננס שהסקר חושף הוא לא שאנשים מתנהגים בחוסר היגיון. להפך. הם עושים עם AI את מה שהם עושים עם הרבה מקורות מידע אחרים, משתמשים בו בלי להאמין לו לגמרי. ההבדל הוא ש-AI נשמע הרבה יותר בטוח מרוב המקורות האלה.

AI יכול להיות כלי טוב לשלב הראשון של למידה. אפשר לבקש ממנו להסביר מושג, להכין רשימת שאלות לפגישה, לסכם מסמך, להציג יתרונות וחסרונות כלליים או לעזור להבין איפה חסר מידע. אבל ככל שהשאלה מתקרבת להחלטה אישית, השקעה, חוב, פרישה, מס, ביטוח או שינוי משמעותי בחיים, צריך להאט. שם כבר לא מספיק לקבל תשובה שנשמעת נכונה. צריך מקור שאפשר לבדוק, אחריות מקצועית והיכרות עם התמונה האישית-פיננסית המלאה של המשתמש.