האם אי פעם ניסיתם למצוא מחט בערימת שחת? עכשיו תארו לעצמכם שאתם צריכים למצוא זרעון בודד וכשיר בתוך מיליוני תאים פגומים. זה בדיוק האתגר שמטפלי פוריות מתמודדים איתו מדי יום – עד עכשיו. במרץ 2025, זוג שניסה להיכנס להריון במשך 18 שנים זוכה סוף סוף לחדשות שחלם עליהן: האישה בהריון. הסוד? טכנולוגיית בינה מלאכותית מהפכנית שמצאה זרעונים כשירים במקום שבו שיטות מסורתיות נכשלו למשך עשרות שנים.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
מה זה אזוספרמיה ולמה זה כל כך בעייתי?
בואו נתחיל מההתחלה. אזוספרמיה היא מצב רפואי שפוגע ב-1% מכלל הגברים וב-10-15% מהגברים הסובלים מבעיות פוריות. במילים פשוטות: אין זרעונים נראים לעין בדגימת הזרע. תארו לעצמכם אצטדיון עם 50,000 גברים – כ-5,000-7,500 מהם יסבלו מבעיות פוריות, ו-500 מתוכם יהיו אזוספרמיים. עד היום, הפתרונות עבורם היו מוגבלים ומכאיבים.
מה הן האפשרויות המסורתיות?
- ניתוח כואב לחילוץ זרעונים מהאשכים (הצלחה של 30-70% בלבד).
- חיפוש ידני במעבדה שיכול להימשך ימים שלמים.
- שימוש בזרע של תורם.
אבל עכשיו יש דרך חדשה.
הטכנולוגיה שמחפשת “כוכבים” במעבדה
ד”ר זב וויליאמס ממרכז הפוריות של אוניברסיטת קולומביה פיתח במשך חמש שנים מערכת מהפכנית בשם STAR (Sperm Track and Recovery). ההשראה? אסטרופיזיקה.
“אם אפשר להסתכל על שמיים מלאים במיליארדי כוכבים ולנסות למצוא כוכב חדש, אז אולי נוכל להשתמש באותה גישה כדי להסתכל דרך מיליארדי תאים ולמצוא את התא הספציפי שאנחנו מחפשים,” מסביר ד”ר וויליאמס.
איך STAR עובדת?
תהליך בן חמישה שלבים שנראה כמו מדע בדיוני, אבל המדע מאחוריו מבוסס על אלגוריתמים מתקדמים של ראייה ממוחשבת ולמידה עמוקה:
1. דגימת זרע מוכנסת לשבב מיקרופלואידי חד-פעמי עם תעלות דקות כמו שערת אדם.
2. מצלמה מהירה לוכדת למעלה מ-8 מיליון תמונות תוך פחות משעה.
3. אלגוריתמי AI מאומנים לזהות זרעונים מנתחים את התמונות בזמן אמת.
4. כשמזוהים זרעונים, המערכת מכוונת את החלק הרלוונטי לתעלות נפרדות.
5. מערכת רובוטית מסירה זרעונים בודדים תוך מילישניות, תוך שמירה על חיותם.
למי שרוצה להבין יותר לעומק: האלגוריתמים מאומנים על מיליוני תמונות של זרעונים ותאים אחרים, ולומדים לזהות את הדפוסים הוויזואליים הייחודיים – צורה, תנועה, גודל – שמאפיינים זרעון כשיר. זה דומה לאופן שבו רכבים אוטונומיים לומדים לזהות מכוניות מול אופניים ברחוב.
הסיפור שמאחורי הפריצה
הזוג שעשה היסטוריה התמודד עם 18 שנות כישלונות. הבעל סבל מאזוספרמיה, ולמרות 15 ניסיונות הפריה חוץ-גופית ויעוצים עם מומחים ברחבי העולם, מעולם לא נמצאו זרעונים כשירים. השיטות המסורתיות נכשלו מחדש – עובדי מעבדה בילו 48 שעות בבדיקת דגימות ללא הצלחה. ואז הגיע STAR. באותה דגימה שנבדקה ללא הצלחה במשך יומיים, מערכת STAR מצאה 44 זרעונים כשירים תוך שעה אחת. “זה שינה הכול עבור זוג שחשב שאין לו דרך קדימה,” אומר ד”ר וויליאמס.
עבור הזוג הספציפי הזה, STAR זיהתה שלושה זרעונים שהיו מספיקים להפרות ביצית האישה. כעת, האישה בחודש הרביעי להריונה, והתינוק צפוי להיוולד בדצמבר 2025. “לקח לי יומיים להאמין שאני באמת בהריון,” שיתפה האם האלמונית. “אני עדיין מתעוררת בבוקר ולא מאמינה שזה נכון עד שאני רואה את הסקירות.”
מה אומרים המומחים?
התומכים נלהבים
ד”ר רוברט ברניגן, נשיא נבחר של האגודה האמריקאית לרפואה רבייתית: “גילוי של זרעון כשיר אחד יכול לשנות חיים. זה כלי שמשפר את עבודת טכנאי המעבדה, במיוחד במקרים שהם כמו חיפוש אחר מחט בערימת שחת.” גם ד”ר אליסון רוג’רס, אנדוקרינולוגית רבייתית, נלהבת: “הייתי בהלם חיובי מהממצאים. אנחנו מניחים שעם השיטות הנוכחיות, אם זרעונים קיימים, נמצא אותם – אבל במקרה הזה, עובדי מעבדה חיפשו 48 שעות ולא מצאו כלום. אני חושבת שAI הולכת להפוך את ההפריה החוץ-גופית באופן מוחלט.”
הספקנים מזהירים
ד”ר ג’אנפיירו פאלרמו, המומחה שחולל את הפריצה בהזרקת זרעון בודד לביצית, מזהיר: “אתם מושכים מטופלים שנאמר להם שאין להם זרעונים ומציעים מה שעלול להתברר כתקווה שווא.” ד”ר ברניגן מדגיש: “על פניו זה נראה מבטיח, אבל כמו בכל טכנולוגיה חדשה ברפואה, במיוחד בטיפולי פוריות, אנחנו צריכים לעקוב אחר הנתונים ולחקור את זה יותר.”
העלויות והזמינות
מבחינת עלויות, ההבדל דרמטי: בעוד שטכנולוגיית STAR עולה כ-3,000 דולר (ללא ההפריה עצמה), ניתוח מסורתי יכול להגיע ל-15,000-45,000 דולר. אבל יש בעיה – הטכנולוגיה זמינה כרגע רק במרכז הפוריות של אוניברסיטת קולומביה במנהטן ובוואיט פליינס שבניו יורק (White Plains, New York), והמערכת עדיין אינה מאושרת על ידי ה-FDA ופועלת כבדיקה שפותחה במעבדה.
פריצת דרך עם סימן שאלה
ד”ר וויליאמס מתכנן להרחיב את השימוש בטכנולוגיה למקרים נוספים כמו חיפוש אחר הזרעונים הבריאים ביותר בדגימה והערכת בריאות ביציות ועוברים במקרי אי פוריות נשית. “זה פותח דלת עבור אנשים שלא היה להם שום סיכוי,” אומר ד”ר וויליאמס. “זה אחד מהרגעים ברפואה שבהם אתה מבין שאתה רואה משהו שתמיד היה שם אבל מעולם לא ניתן היה למצוא אותו.”
זו פריצת דרך אמיתית שיכולה לשנות חיים, אבל אסור לנו להתרגש יתר על המידה. מצד אחד, התוצאות ראשוניות מרשימות באופן דרמטי, הטכנולוגיה פותרת בעיה ממשית במיליוני בתים, והעלות נמוכה יחסית לחלופות הקיימות. מצד שני, זה רק מקרה אחד ואנחנו צריכים יותר נתונים, ציפיות גבוהות יכולות להביא לאכזבות כבדות, והטכנולוגיה זמינה רק במקום אחד בעולם.
שילוב AI ברפואה נותן תקווה
אם אתם זוג שמתמודד עם אזוספרמיה, זה בהחלט שווה מעקב – אבל חשוב לזכור שאנחנו עדיין בשלבים המוקדמים. המדע מבטיח, אבל הזמן יגיד אם זה באמת יהפוך לפתרון סטנדרטי. מה שבטוח הוא שהדרך שבה AI משתלבת ברפואת הפוריות מראה לנו שהטכנולוגיה יכולה לפתור אתגרים אנושיים עתיקים. עבור אלפי זוגות ברחבי העולם שמחפשים דרך להגשים את החלום על הורות ביולוגית, STAR מציעה משהו יקר ערך: תקווה מחודשת.
למעוניינים להעמיק
למי מכם שמעוניין להעמיק, המחקר המלא על טכנולוגיית STAR עדיין לא פורסם בכתבי עת מדעיים עם ביקורת עמיתים, אך פותח ונבדק קלינית על ידי ד”ר זב וויליאמס וצוותו במרכז הפוריות של אוניברסיטת קולומביה. למי שמחפש מידע מדעי נוסף, תוכלו לעיין באתר הרשמי של מרכז הפוריות של קולומביה תחת Advanced Reproductive Technologies, שבו מופיע מידע על טכנולוגיית STAR ועל שירותי איתור זרע מותאמים למקרי אזוספרמיה חמורים.
מומלץ לחפש במאגר PubMed באמצעות מונחים כמו “AI sperm detection”, “deep learning male infertility”, או “Microfluidic sperm isolation”. אמנם אין עדיין מאמר ספציפי על STAR שפורסם שם, אך מחקרים עכשוויים של Zev Williams et al ובהם שיטות מיקרופלואידיות ובינה מלאכותית לאבחון פוריות זמינים תחת שמו.
לניתוח רחב יותר של בינה מלאכותית ברפואת הפוריות, ניתן לקרוא מאמרים שפורסמו לאחרונה בכתבי העת Human Reproduction Update ו־Journal of Assisted Reproduction and Genetics. חיפוש מילות מפתח כגון “AI in IVF” או “AI embryo selection” יניב מאמרים מובילים בתחום.
בנוסף, סיקורים עיתונאיים מקצועיים הכוללים ראיונות עם ד”ר וויליאמס פורסמו לאחרונה בכלי תקשורת כגון CNN Health ו-The Washington Post, וכוללים מידע רב על הפיתוח ויישומיו הראשונים.