בעולם הטכנולוגיה יש מסורת קבועה: כל שנה מוכרזת כ”שנת ה-X”. ההצהרות נאמרות בביטחון, התחזיות נשמעות חדות, ואז מגיעה המציאות, לרוב מורכבת ופחות חד-משמעית מהכותרות. לפני שנה בדיוק, הקונצנזוס בתעשיית הבינה המלאכותית היה ברור: 2025 תהיה “שנת סוכני ה-AI”. התחזיות דיברו על קפיצה מאוטומציה חכמה למערכות שפועלות בעצמן, מקבלות החלטות ומבצעות עבודה מורכבת בקנה מידה ארגוני. עכשיו, כש-2025 כמעט מאחורינו, הגיע הזמן לבדוק מה באמת קרה, לא ברמת ההבטחות אלא ברמת האימוץ בפועל בתוך ארגונים. והשאלה הנכונה איננה האם סוכני AI הופיעו, אלא איזה סוג של סוכנים הופיעו, למי, ובאילו תנאים. כי ב-2025 אכן קרה משהו אמיתי, אבל זה לא היה הסיפור ההוליוודי של אוטונומיה מלאה.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
הטיעון החזק ביותר בעד 2025 כ”שנת הסוכנים” הוא לא שסוכני AI הפכו לעצמאיים באמת, אלא שספקיות תוכנה ארגונית התחילו להתייחס ל-AI אייג׳נטי ככיוון פלטפורמי בסיסי, ולא כתוספת נחמדה לדמו או לפיצ’ר נקודתי.
לפי סקירת סוף השנה של Futurum Group, שנת 2025 סימנה מעבר מהייפ ל-Agentic AI מוטמע ותפעולי. לא עוד יכולת שמוצגת במצגות, אלא רכיב שחי בתוך המוצר עצמו, בתוך חבילות הליבה, מודלי התמחור וזרימות העבודה היומיומיות.
זו הייתה הנקודה הראשונה שבה הלחץ האטמוספרי בתעשייה באמת השתנה.
אם מקלפים את שכבת השיווק, מגלים ש-2025 הייתה פחות שנה של קפיצה ביכולות, ויותר שנה של בנייה תשתיתית.
חברות כמו Microsoft ו-Adobe השקיעו מאמצים גדולים ביכולות של תזמור בין סוכנים. כלומר, סוכנים שמפעילים סוכנים אחרים, מחלקים משימות, ומשתפים הקשר ונתונים בין מערכות שונות. זה חשוב כי בלי תזמור, “סוכן” הוא בסך הכל צ’אט חכם עם הרשאות.
ולא רק Microsoft ו-Adobe. גם ServiceNow עם AI Agent Orchestrator, Salesforce עם Multi-Agent Orchestration ב-Agentforce, AWS עם multi-agent collaboration ב-Bedrock, ו-Google עם Vertex AI Agent Builder, כולם דוחפים את אותו כיוון – תזמור סוכנים כשכבת תשתית ארגונית.
בחצי השני של 2025, המסר המרכזי כבר לא היה “תראו מה ה-AI יודע לעשות”, אלא “איך מנהלים את זה בארגון”. רגולציה, הרשאות, ניטור, אבטחה, שליטה בעלויות ושקיפות הפכו לנושאים המרכזיים.
עצם העובדה שספקיות התחילו לדבר במונחים של Control Plane (המוח הניהולי מעל הסוכנים) לסוכנים היא הודאה בכך שהבעיה האמיתית איננה עוד יכולת טכנולוגית, אלא ניהול, אחריות וצפיות תפעולית.
יותר ויותר ארגונים הבינו שסוכן שמבוסס על מודל גנרי הוא לעיתים בעיה, לא יתרון. לכן ראינו מעבר למודלים מותאמים לארגון, לדאטה שלו, לשפה הפנימית שלו ולמותג שלו. זה פחות נוצץ, אבל הרבה יותר שימושי.
פלטפורמות כמו Agentforce של Salesforce או Copilot Studio של Microsoft אכן עברו מהבטחות להשקות רחבות. זה שינוי חשוב, משום שהוא מעיד על מעבר מפיילוטים ניסיוניים לאימוץ בפועל, ולא רק לניסויים אקדמיים או דמואים שיווקיים.
אבל כאן חשוב לדייק, האימוץ הזה עדיין איננו רחב כפי שהשיח לעיתים מציג. סקרים שפורסמו במהלך 2025 על ידי גופים כמו McKinsey ו-IBM מראים שרק מיעוט מהארגונים הגדולים פרסו סוכני AI בקנה מידה חוצה ארגון ובתהליכים עסקיים קריטיים. ברוב המקרים מדובר בהטמעות ממוקדות, בצוותים מסוימים או בתהליכים תחומים היטב.
במילים אחרות, הסוכנים כבר יצאו מהמעבדה, אבל עדיין לא השתלטו על רצפת הייצור.
וכאן מתגלה שאלה עמוקה יותר, שברוב הדיונים כמעט ואינה נשאלת: מי באמת שולט בשכבה האייג׳נטית?
ככל שסוכני AI הופכים לחלק משכבת ה-Runtime הארגונית, השליטה עוברת בהדרגה לפלטפורמות שמספקות את התזמור, ההרשאות והניטור. עבור ארגונים רבים, המעבר לפרודקשן איננו רק החלטה טכנולוגית, אלא בחירה אסטרטגית עם השלכות על תלות בספקים, גמישות עתידית ויכולת שליטה פנימית.
אפשר לראות את הפער הזה היטב בדוגמה מארגון גלובלי בתחום השירותים הפיננסיים, שתואר בכנס Ignite 2025 של Microsoft. הארגון הטמיע סוכני AI כחלק מ-Copilot Studio כדי לטפל בפניות פנים ארגוניות כמו פתיחת קריאות IT, בקשות הרשאה ושאלות תפעוליות חוזרות.
הסוכנים קיצרו זמני טיפול בצורה משמעותית והפחיתו עומס מצוותי התמיכה. אבל כשהארגון ניסה להרחיב את השימוש לתהליכים חוצי מחלקות, כמו תיאום בין כספים, רכש ומשאבי אנוש, הוא נתקל במהירות במגבלות: הרשאות מורכבות, דאטה לא אחיד, וצורך בפיקוח אנושי צמוד.
זה לא כישלון, זו תזכורת לכך שגם כשסוכנים עובדים, הם עובדים בתוך גבולות ברורים מאוד.
הביקורת המרכזית על 2025 היא לא ש”לא קרה כלום”, אלא שמה שקרה בפועל לא תאם את גודל ההבטחות שניתנו בתחילת השנה.
1. רוב הסוכנים עדיין לא באמת אוטונומיים: בפועל, חלק גדול ממה שהושק נראה יותר כמו קופיילוטים מתקדמים, אוטומציות מונחות וזרימות עבודה מתוזמרות, ופחות כמו מערכות שמבצעות עבודה מורכבת מקצה לקצה ללא התערבות אנושית מתמשכת.
גם Futurum Group מודה שהפער בין הנרטיב האייג׳נטי לבין המציאות התפעולית עדיין משמעותי, ושמעבר אמיתי לאוטונומיה עקבית רחוק מלהיות פתור.
2. הסיפור עבר מיכולות לשליטה, עלות ואינטגרציה: אם 2024 הייתה שנת “תראו איזה מדהים זה”, אז 2025 הייתה שנת “רגע, איך זה עובד בארגון אמיתי”. המעבר הזה איננו מקרי. הוא משקף מציאות שבה היכולות קיימות, אך האתגרים האמיתיים נמצאים בשכבות אחרות: חיבור למערכות קיימות, ניהול הרשאות, שליטה בעלויות והבטחת פעולה צפויה ובטוחה לאורך זמן.
במונחים של Futurum, זה פחות התלהבות מ״מה ה-AI מסוגל לעשות״, ויותר עיסוק בשאלה ״איך מחזיקים את זה בשליטה״.
3. הלקוחות התעייפו מהבטחות בלי הוכחות: לקראת סוף השנה, המסרים של הספקיות התחילו להישמע דומים מדי. כולם “ייחודיים”, כולם “ארגוניים”, וכולם “מהפכניים”. אבל בשלב הזה, הדיון כבר לא עסק בדמואים מרשימים אלא בשאלה קשה יותר: איפה המספרים?
החזר השקעה ברור, שיפור מדיד בפרודוקטיביות או השפעה מוכחת על השורה התחתונה עדיין הופיעו במעט מאוד מקרים בקנה מידה רחב. זה אולי הסימן החזק ביותר לכך שב-2025 נוצרה תשתית ומומנטום, אך לא עדיין הוכחה חד משמעית שמצדיקה את גובה הציפיות.
אז האם 2025 הייתה שנת סוכני ה-AI? התשובה שלי: כן, אבל לא כמו שחשבו.
זו הייתה השנה שבה התעשייה התחייבה ברצינות לסוכנים כשכבה ארגונית. לא כהבטחה עתידית ולא כגימיק מוצרי, אלא כתשתית ממשית הכוללת Runtime, תזמור, מנגנוני שליטה ודאטה. במובן הזה, מדובר בנקודת מפנה אמיתית.
אבל אם “שנת הסוכנים” אמורה להיות שנה שבה מערכות מבצעות עבודה מורכבת, עסקית וקריטית מקצה לקצה, באופן עקבי ועם מינימום פיקוח אנושי, אז 2025 עדיין לא שם.
במונחים של מזג אוויר – זו לא הייתה שנה של שמש בהירה. זו הייתה השנה שבה האקלים השתנה.
מי שרוצה להתנהל חכם ב-2026 צריך לשנות את נקודת המבט. פחות לשאול מה הסוכנים מסוגלים לעשות, ויותר לשאול מה הארגון באמת מסוגל להפעיל, למדוד ולשלוט בו.
בפועל, שלושה דברים יבדילו בין ארגונים שימנפו Agentic AI לבין כאלה שיתאכזבו ממנו:
1. תוצאות עסקיות מדידות, לא הדגמות יפות: הצלחה לא תימדד בכמה משימות סוכן יודע לבצע, אלא בשאלה אם הוא מייצר ערך עסקי ברור, חוזר ומוכח.
2. שליטה וניהול כברירת מחדל, לא כתוספת: מי שלא בונה מנגנוני בקרה, הרשאות וניטור מהיום הראשון, יגלה מהר מאוד שהבעיה איננה ה-AI, אלא חוסר היכולת לנהל אותו.
3. דאטה ואינטגרציה לפני חוכמה: סוכנים חכמים לא מפצים על דאטה מפוזר, תהליכים שבורים או מערכות שלא מדברות זו עם זו.
אז הסוכנים כבר כאן. אבל מי שימשיך להתייחס אליהם כמו קסם, יגלה מהר מאוד שמדובר בתשתית תפעולית לכל דבר, כזו שדורשת משמעת, אחריות והרבה פחות הייפ. במובן הזה, 2026 לא תהיה “שנת הסוכנים”, אלא שנת ההבחנה הברורה בין ארגונים שיודעים להפעיל תשתיות מורכבות לאורך זמן, לבין כאלה שעדיין מחפשים קיצורי דרך.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
רוצים לקבל עדכונים על כל מה שחדש ומעניין בעולם ה-AI? הרשמו לניוזלטר שלנו!
תוצאות נוספות...
תוצאות נוספות...
