תעשיית הבינה המלאכותית, שעד לאחרונה נהנתה מצמיחה מטאורית ומהשקעות חסרות תקדים, מתמודדת כעת עם “סערה מושלמת” שמאיימת לשנות את מסלולה. מתחילת חודש אפריל, שני אירועים דרמטיים התלכדו ויצרו זעזוע חסר תקדים בענף – הטלת מכסים נרחבים על-ידי ממשל טראמפ והתרסקות חדה במניות חברות הטכנולוגיה. המכסים החדשים, שכוללים תעריף בסיסי של 10% על רוב היבוא לארה”ב ותעריפים גבוהים יותר על מדינות כמו סין, טייוואן ודרום קוריאה, מאיימים להגדיל משמעותית את עלויות הקמת מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית ולשבש את שרשראות האספקה הגלובליות. בזמן שענקיות הטכנולוגיה תכננו להשקיע יחד מעל 270 מיליארד דולר במרכזי נתונים השנה, המכסים והמשבר בשוק ההון מעמידים בספק את המשך ההשקעות בקצב הנוכחי, ומציבים את תעשיית הבינה המלאכותית בצומת דרכים קריטי.
רוצים לקבל עדכונים בלייב? רוצים מקום בו אתם יכולים להתייעץ עם מומחי AI, לשאול שאלות ולקבל תשובות? רוצים לשמוע על מבצעים והטבות לכלי ה-AI שמשנים את העולם? הצטרפו לקהילות ה-AI שלנו.
אפשר גם להרשם לניוזלטר שלנו
מדיניות המכסים של טראמפ
הכרזת החירום הלאומית
ב-2 באפריל 2025, הנשיא טראמפ הכריז על מצב חירום לאומי בטקס בגן הוורדים של הבית הלבן, בהתייחסו למה שהוא כינה “יום השחרור” ו”גירעון מסחרי גדול ומתמשך” המהווה “איום לאומי המסכן את הביטחון ואת אורח החיים האמריקאי”. באמצעות הפעלת סמכויות מיוחדות תחת חוק IEEPA (חוק סמכויות כלכליות בשעת חירום בינלאומית), טראמפ הטיל מכס בסיסי של 10% על כל היבוא לארה”ב, שנכנס לתוקף ב-5 באפריל 2025.
מכסים גורפים
בנוסף למכס הבסיסי, הממשל הטיל מכסים “הדדיים” גבוהים יותר על מדינות שונות, שנכנסו לתוקף ב-9 באפריל בחצות. טראמפ הציג בגאווה טבלה עם רשימת מדינות והמכסים החדשים שיוטלו עליהן, כשהוא מסביר שהוא גובה “בערך חצי ממה שהן גובות מאיתנו” במה שהוא כינה “מכס הדדי מתחשב”. להלן טבלה מסכמת של המכסים שהטיל נשיא ארה”ב דונלד טראמפ על מדינות נבחרות במסגרת תוכנית המכסים:
פטור לשבבים ומוליכים למחצה
בעוד שמרבית המוצרים הוכפפו למכסים החדשים, שבבים מוליכים למחצה קיבלו פטור זמני. עם זאת, פטור זה חל רק על יבוא ישיר של שבבים, ולא על מוצרים מוגמרים המכילים שבבים. כתוצאה מכך, מוצרי בינה מלאכותית שלמים, כולל שרתים, מעבדי GPU, ורכיבים אחרים הנדרשים לתשתיות מרכזי נתונים לבינה מלאכותית, עדיין כפופים למכסים.
התרסקות מניות הבינה המלאכותית
נפילה חדה בשווקים
בעקבות ההכרזה של הנשיא טראמפ, שוקי המניות חוו התרסקות דרמטית, כאשר מניות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית ספגו את המכה הקשה ביותר. אנבידיה, הענקית בתחום השבבים לבינה מלאכותית, איבדה כמעט מחצית מערכה, עם ירידה מסחררת של יותר מ-200 מיליארד דולר בשווי השוק שלה. חברות טכנולוגיה מובילות אחרות לא נותרו מאחור – אפל (AAPL) שרושמת ירידה חדה של 25% מתחילת השנה, ברודקום (AVGO) שצנחה ב-37% משיאה, ופלנטיר (PLTR) שחוותה ירידה כה משמעותית עד שהוכללה ברשימת “מניות הבינה המלאכותית שעלולות להתרסק ב-2025″. המגמה השלילית לא פסחה על אף אחת מחברות ה”Magnificent Seven”, כאשר טסלה ואפל הובילו את הירידות עם נפילה של כ-5% כל אחת, ואמזון, גוגל, אנבידיה ומטא חוו גם הן ירידות של מעל 1%. בסך הכל, שבע החברות המובילות הללו איבדו יותר מ-2.1 טריליון דולר משווי השוק שלהן מאז הכרזת המכסים.
הגרף המצורף מציג את השינויים במדדי מניות מרכזיים – S&P 500, DAX, ו-Nikkei – בין ה-1 לאפריל עד ה-9 לאפריל 2025. ניתן לראות מגמת ירידה מתונה ועקבית בכל המדדים לאורך רוב התקופה, אך הנקודה המשמעותית ביותר היא הצניחה החדה שהתרחשה ב-9 באפריל. ביום הזה, כל שלושת המדדים חוו ירידה דרמטית של כ-3% עד 3.5%. הגרף ממחיש בבירור את ההשפעה המיידית והמשמעותית של החלטות מדיניות סחר על שווקי המניות הגלובליים:
השהיה בת 90 יום
חשבתם שאפשר לקחת אוויר? בצעד דרמטי נוסף שהפתיע את העולם, הכריז נשיא ארה”ב דונלד טראמפ ב-9 באפריל 2025 על הקפאת מדיניות המכסים החדשה למשך 90 יום – פחות מיממה לאחר שנכנסה לתוקף. ההחלטה חלה על כל המדינות למעט סין, שלגביה דווקא החמיר טראמפ את המכסים והעלה אותם לשיעור חסר תקדים של 125%. בפוסט ברשת החברתית הסביר הנשיא כי ההחלטה התקבלה לאחר שיותר מ-75 מדינות פנו לנציגי ארה”ב במטרה לנהל משא ומתן על הסכמי סחר חדשים.
במהלך תקופת ההשהיה יחול מכס מופחת של 10% בלבד, שייכנס לתוקף באופן מיידי. טראמפ הבהיר שהמהלך נועד לאפשר זמן למשא ומתן על “פתרון לנושאים הנדונים בהקשר לסחר, מחסומי סחר, מכסים, מניפולציה של מטבע, ומכסים לא כספיים”. בשיחה עם עיתונאים בחדר הסגלגל בבית הלבן התגאה הנשיא: “אף נשיא לא עשה את מה שעשיתי”.
השווקים הגיבו בהתלהבות להודעה המפתיעה – מדדי המניות בוול סטריט זינקו לעליות חדות, במה שהוגדר כ”יום היסטורי” בשוק ההון האמריקאי. מדד הנאסד”ק זינק ב-12.1% – העלייה היומית הגדולה שלו מאז 2008, בעוד ה-S&P 500 עלה ב-9.5% ודאו ג’ונס ב-7.9%. עם זאת, המתיחות בין ארה”ב לסין ממשיכה להעיב על השווקים, כאשר בייג’ינג הגיבה בהטלת מכסים של 84% על יבוא מוצרים אמריקאיים. בסביבתו של טראמפ טוענים כי המהלך היה מתוכנן מראש, כשמזכיר האוצר הצהיר: “זו הייתה האסטרטגיה שלו מלכתחילה”, אך דיווחים אחרים מצביעים על כך שהירידות באג”ח האמריקאיות והלחץ מצד חברי קונגרס רפובליקנים ואנשי עסקים השפיעו על ההחלטה.
סיבות נוספות להתרסקות מעבר למכסים
בעוד מכסי טראמפ היוו את הזרז המיידי למפולת באפריל 2025, מתחת לפני השטח פעלו כוחות נוספים שהכינו את הקרקע למשבר. מניות הבינה המלאכותית סבלו מהערכות יתר קיצוניות, עם מכפילי רווח שהרקיעו שחקים והזכירו לרבים את בועת הדוט-קום. במקביל, התגברו החששות בקרב משקיעים מפני האטה אפשרית בקצב האימוץ של טכנולוגיות AI בארגונים, בעיקר בשל העלויות הגבוהות הכרוכות בהטמעתן ובתחזוקת התשתיות הנדרשות. גורם שלישי שהעיב על השוק היה הלחצים הרגולטוריים ההולכים וגוברים על התעשייה, כאשר מדינות רבות החלו לגבש מסגרות פיקוח מחמירות. הקש ששבר את גב הגמל הגיע עם פרסום מדד הבינה המלאכותית של סטנפורד לשנת 2025, שחשף עלייה מדאיגה של 56% במקרים מזיקים הקשורים לבינה מלאכותית, מה שהוביל משקיעים מוסדיים רבים לצמצם את חשיפתם לסקטור.
השלכות על תעשיית הבינה המלאכותית
השפעה על שרשראות האספקה הגלובליות
המכסים החדשים של ממשל טראמפ יצרו זעזוע משמעותי בשרשראות האספקה הגלובליות של תעשיית הבינה המלאכותית, עם השלכות נרחבות שכבר מורגשות בכל רחבי הענף. בניית מרכזי נתונים לבינה מלאכותית, שהייתה כבר יקרה במיוחד, צפויה כעת להתייקר עוד יותר. למרות שהשבבים עצמם קיבלו פטור זמני ממכסים, כל שאר רכיבי תשתית ה-AI מושפעים, כולל ציוד קירור, ציוד חשמל, רכיבי רשת וחומרי בנייה. רכיבים אלה מהווים לפחות רבע עד שליש מעלויות הקמת מרכזי הנתונים, מה שמייקר משמעותית את עלויות התשתית הכוללות.
בתגובה למציאות החדשה, חברות טכנולוגיה רבות כבר החלו לשקול הסטה מהותית של שרשרות האספקה שלהן. חלק מהחברות שוקלות להעביר חלק מהייצור לארה”ב או למדינות עם שיעורי מכס נמוכים יותר. למשל, רוב שרתי אנבידיה מורכבים במקסיקו, ולכן נהנים מפטור ממכסים תחת הסכם סחר חופשי. ההשפעה המיידית ביותר ניכרת בהאטה בתוכניות ההרחבה של תשתיות. לפי דיווחים, מיקרוסופט ביטלה מספר חוזי חכירה למרכזי נתונים בארה”ב, בהיקף של “מאות מגה-וואטים” של קיבולת. עם זאת, חשוב לציין שמיקרוסופט הכחישה דיווחים אלו והדגישה את מחויבותה להשקיע 80 מיליארד דולר בתשתיות AI בשנה הפיסקלית הקרובה.
למרות האתגרים, חברות הטכנולוגיה הגדולות ממשיכות להשקיע סכומי עתק בתשתיות AI. אמזון מתכננת להשקיע מעל 100 מיליארד דולר, אלפבית (גוגל) מתחייבת ל-75 מיליארד דולר, ומטא (פייסבוק) מתכננת להשקיע עד 65 מיליארד דולר. עם זאת, אי-הוודאות סביב המכסים עלולה להקפיא חלק מההשקעות בטווח הקצר, עד שהחברות יוכלו להעריך את ההשפעה המלאה על העלויות ולתכנן בהתאם.
השפעות מחיר צפויות
המכסים החדשים צפויים לחולל שינוי משמעותי במבנה העלויות של תעשיית הבינה המלאכותית, עם השלכות מרחיקות לכת על חברות טכנולוגיה וצרכנים כאחד. צפויה התייקרות משמעותית בעלויות התשתית הכוללות, אשר תוביל לעליית מחירים בשירותי הענן שתגולגל בסופו של דבר ללקוחות הקצה. במקביל, למרות מגמת הירידה בעלויות הבינה המלאכותית בשנה האחרונה, המכסים עלולים לקזז חלק מהחיסכון שהושג בזכות התייעלות טכנולוגית. החשש המרכזי נוגע למחסור אפשרי בשבבים מתקדמים כמו ה-H100 של אנבידיה, אם המכסים יורחבו אליהם בעתיד. תרחיש זה עלול להאט את קצב ההתקדמות של מהפכת הבינה המלאכותית בעיתוי קריטי, כאשר היא מתחילה להניב תוצאות עסקיות מוחשיות.
האצת האוטומציה והתחרות העולמית
באופן פרדוקסלי, המכסים שהטיל הנשיא טראמפ במטרה המוצהרת להחזיר משרות ייצור לארה”ב עשויים להוביל לתוצאה הפוכה, תוך האצת מגמת האוטומציה בתעשייה האמריקאית. עם העלייה בעלויות הייצור כתוצאה מהמכסים, חברות רבות צפויות להגביר את ההשקעה במערכות רובוטיות ואוטומציה מתקדמת כדי לקזז את העלויות הגבוהות. במקביל, למרות המכסים המשמעותיים על מוצרים סיניים, סין ממשיכה להתקדם במהירות בתחום הבינה המלאכותית. דו”ח מדד הבינה המלאכותית של סטנפורד לשנת 2025 מצביע על צמצום משמעותי בפער הביצועים בין ארה”ב לסין בתחום הבינה המלאכותית. יתרה מכך, בעוד ארה”ב מתמקדת במכסים, ענקית הטכנולוגיה הסינית אליבאבא הכריזה על השקעה של מעל 50 מיליארד דולר בבינה מלאכותית ומחשוב ענן, מה שעשוי להשפיע על מאזן הכוחות הטכנולוגי בין המעצמות.
הזדמנויות בתקופת משבר
למרות האתגרים המשמעותיים שמכסי טראמפ והתנודתיות בשוק המניות מציבים בפני תעשיית הבינה המלאכותית, המשבר הנוכחי מייצר גם הזדמנויות מעניינות למשקיעים ויזמים בעלי ראייה ארוכת טווח. ירידת מחירי המניות של חברות טכנולוגיה ובינה מלאכותית יצרה “מציאות מוזלת” – הזדמנות נדירה לרכישת מניות איכותיות בהנחה משמעותית, במיוחד עבור משקיעים שמאמינים בפוטנציאל ארוך הטווח של הטכנולוגיה. במקביל, המכסים על מוצרים מיובאים מאיצים את הפיתוח המקומי של טכנולוגיות בינה מלאכותית בארה”ב, כאשר חברות וממשלות משקיעות יותר בפיתוח יכולות מקומיות כדי להפחית את התלות ביבוא. אסטרטגיה שלישית שמתפתחת היא יצירת שיתופי פעולה בינלאומיים חדשים, כאשר חברות אמריקאיות מחפשות דרכים יצירתיות לעקוף את המכסים באמצעות שותפויות עם חברות במדינות שנהנות מיחסי סחר מועדפים עם ארה”ב, כמו מקסיקו, קנדה ומדינות באיחוד האירופי שקיבלו הקלות במכסים.
עתיד תעשיית הבינה המלאכותית בצל חוסר ודאות
תעשיית הבינה המלאכותית עומדת בצומת דרכים משמעותי בעקבות הטלת המכסים החדשים של ממשל טראמפ והתנודתיות בשווקים הפיננסיים. ההשהיה בת 90 יום של רוב המכסים, למעט אלה על סין, מספקת חלון זמן מוגבל לחברות להתארגן, אך אי-הוודאות לגבי העתיד נותרת גבוהה. למרות האתגרים, הפוטנציאל של בינה מלאכותית להשפיע על מגוון תעשיות נותר משמעותי. לפי דו”ח של Precedence Research, שוק הבינה המלאכותית העולמי מוערך ב-757.58 מיליארד דולר ב-2025 וצפוי להגיע לכ-3,680.47 מיליארד דולר עד 2034, עם שיעור צמיחה שנתי ממוצע של 19.20%:
לסיכום
מהלך הדברים מתחילת החודש ממחיש עד כמה תעשיית הבינה המלאכותית רגישה לשינויים גיאופוליטיים. המפתח להצלחה בסביבה הזו יהיה גמישות, חדשנות בשרשרת האספקה, והיכולת להתאים מודלים עסקיים לנסיבות המשתנות. חברות שיצליחו לנווט בסביבה המורכבת הזו עשויות לצאת מחוזקות כאשר השוק יתייצב. כפי שמציין דו”ח מדד הבינה המלאכותית של סטנפורד לשנת 2025, למרות האתגרים, ההשקעה בבינה מלאכותית ממשיכה לגדול, כאשר משקיעים פרטיים הזרימו 109.1 מיליארד דולר ל-AI בארה”ב בשנה האחרונה. בטווח הקצר, צפויה תנודתיות מתמשכת בשווקים ובמדיניות הסחר. עם זאת, הנתונים מראים כי מספר העסקים המדווחים על שימוש בבינה מלאכותית גדל מ-55% ב-2023 ל-78% ב-2024, מה שמעיד על המשך אימוץ הטכנולוגיה למרות האתגרים. אנו עדים לתקופה של שינוי מהיר, כאשר המדיניות הכלכלית, הטכנולוגיה והגיאופוליטיקה משתלבות באופן שמעצב מחדש את עתיד הבינה המלאכותית לשנים הבאות, ומחייב את כל השחקנים בתעשייה לאמץ גישה אסטרטגית ארוכת טווח.