טראמפ הולך לבטל רגולציה על AI – איך זה ישפיע עליכם?

רגולציה על תחום ה-AI: ביידן חותם – טראמפ מבטל

במרכז המאבק הפוליטי בין הנשיא הנוכחי ג’ו ביידן לנשיא הנבחר החדש, דונלד טראמפ, עומדת שאלת הרגולציה בתחום הבינה המלאכותית (AI). זירת ההתמודדות אינה רק פוליטית, אלא גם אידיאולוגית, המשלבת בין חזון טכנולוגי לבין אחריות ציבורית. שתי האג’נדות שמציגים המנהיגים חושפות גישות שונות בתכלית כלפי עתיד ה-AI באמריקה.

הרגולציה של ביידן: בטיחות וערכים מול חדשנות מסוכנת

באוקטובר 2023, חתם הנשיא ביידן על צו נשיאותי שנועד להבטיח כי הבינה המלאכותית תשרת את האינטרסים של כלל הציבור. הצו מציב שורה של דרישות מחברות טכנולוגיה, כגון שיתוף תוצאות בדיקות סיכון עם הממשלה הפדרלית, יצירת הנחיות למניעת הטיות במודלים של AI, והקמת מכון הבטיחות ל-AI תחת מחלקת המסחר. הרגולציה מתמקדת בהבטחת זכויות האזרח, קידום שוויון ומניעת אפליה על רקע גזע או מגדר. ביידן הדגיש כי טכנולוגיית AI יכולה לשפר את חיינו, אך ללא פיקוח, היא עלולה להעמיק אי-שוויון ולהפוך לכלי לשימוש לא אחראי. המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST) נקרא להוביל את הפיקוח על מנגנוני ההגנה, תוך יצירת כלים לזיהוי ומניעת עיוותים מובנים במערכות ה-AI.

טראמפ נגד הרגולציה: פיתוח מהיר הוא אינטרס כלכלי

מנגד, טראמפ אינו מסתיר את ביקורתו על מדיניות ביידן. “רגולציה מוגזמת חונקת את החדשנות,” הכריז טראמפ במהלך מסע הבחירות לנשיאות 2024, תוך התחייבות לבטל את הצו מיד עם כניסתו המחודשת לתפקיד בינואר 2025. טראמפ מציע מדיניות מקלה שתתמקד בקידום טכנולוגיות תוך הפחתת מגבלות ביורוקרטיות. בהתאם לגישתו, הוא מציין כי תחרות עם סין על השליטה הטכנולוגית מחייבת את ארה”ב לא רק לעמוד בקצב אלא להוביל. הסכנה מתחדדת לאור עדויות לשימוש בטכנולוגיות מערביות ומודלי קוד פתוח של Meta בתעשיות הביטחון והמודיעין הסיניות. לפי ההצהרות, תחת ממשלו החדש, הצו הנשיאותי של ביידן יוחלף במדיניות שתעדיף חופש פעולה למפתחי AI, תבטל את הדרישות לבדיקות סיכון ותחסל את הנחיות מניעת ההטיות.

טראמפ מתכנן להקדיש משאבים משמעותיים ליישומים צבאיים של בינה מלאכותית (AI) כחלק ממאמצי שיפור הביטחון הלאומי. על פי דיווחים, בעלי בריתו עובדים על תוכניות שאפתניות לקידום טכנולוגיה צבאית מבוססת AI, כולל יוזמות בהשראת פרויקטים כמו “פרויקט מנהטן” – הפעם עבור טכנולוגיה ביטחונית. טראמפ והקואליציה שלו מציבים דגש מרכזי על שימוש ב-AI למטרות ביטחוניות, תוך השקעה מאסיבית במחקר ופיתוח בתחומים הקריטיים לצורכי ביטחון לאומי.

הצטרפו לוובינר חינמי להגברת הפרודוקטיביות עם AI

המאבק האידיאולוגי-כלכלי בין שני המנהיגים, טראמפ וביידן, מציב תמונה חדה של ההתנגשות בין ערכים מוסריים ואחריות ציבורית לבין הצורך בקידום טכנולוגי ויתרון תחרותי גלובלי. בעוד ביידן רואה בפיקוח מנגנון הכרחי למניעת ניצול לרעה של הטכנולוגיה, טראמפ שואף לפתח את ה-AI במהירות שיא, גם במחיר של סיכונים אפשריים. להחלטות אלו יש השלכות כבדות משקל על חדשנות, תעסוקה ועתיד הטכנולוגיה.

ענקי ה-AI עולים לרגל

המאבק הפוליטי סביב רגולציית הבינה המלאכותית (AI) אינו רק עניין של אידיאולוגיות ותקציבים; הוא גם שדה משחק לאישים הבולטים ביותר בתעשייה הטכנולוגית. אילון מאסק, מארק צוקרברג ורבים אחרים גילו התעניינות בולטת בגורל המדיניות האמריקאית בתחום ה-AI. האם מדובר ביוזמות לגיטימיות או במאבק על שליטה וכוח? כנראה שגם וגם.

אילון מאסק מתייצב לצד טראמפ

על פי הצהרות הנשיא הנבחר החדש, אילון מאסק, האיש מאחורי Grok, טסלה, SpaceX ו-xAI, יקבל מינוי ייחודי בממשלו הקרוב של דונלד טראמפ. מאסק יוביל את יוזמת “מחלקה להגברת יעילות הממשלה” (DOGE) – גוף ייעוץ חיצוני שמטרתו להפחית בירוקרטיה ולצמצם עלויות ממשלתיות. תפקידו של מאסק ב-DOGE כולל ייעוץ חיצוני לממשל בנוגע לרפורמות מבניות משמעותיות במטרה להפחית את הבזבוז וההוצאות המיותרות בממשלה הפדרלית. החזון של מאסק במסגרת DOGE כולל קיצוץ של כ-2 טריליון דולר מהתקציב הפדרלי, לצד ייעול תהליכים רגולטוריים. מה שבטוח, מאסק לא מסתפק רק בתפקיד של יועץ – הוא שואף להשפיע על עתיד הרגולציה ולייצר מערכת שבה הטכנולוגיה מובילה את הממשל, ולא להיפך. זאת כמובן לצד ההשקעות האישיות שלו והחברות שאותן מנהל, ואשר מהוות שחקניות בולטות בשדה החדשנות והבינה המלאכותית. 

המעורבות של מאסק בממשל טראמפ מעוררת שאלות לא פשוטות. ניגודי העניינים הפוטנציאליים סביבו, בשל קשריו העסקיים עם סוכנויות ממשלתיות כמו נאס”א והפנטגון, עלולים להציב אתגר אמיתי לאמון הציבור ביוזמה. השם DOGE עצמו, רמיזה לקריפטו Dogecoin שמאסק מקדם באופן תדיר, מוסיף ניחוח של חוסר רצינות שעלול לערער את התמיכה בפרויקט. אמנם יוזמת DOGE אינה מחלקה ממשלתית רשמית והיא לא מחזיקה בסמכות ישירה לשנות את תקציב הממשלה (אשר נותר בשליטת הקונגרס), אך היא עדיין מעלה חששות כבדים בנוגע לניגודי אינטרסים והשפעה מאסיבית של איילי הון על פוליטקאים. מאסק וחבורתו, הפועלים במסגרת יוזמה זו כקבוצה מייעצת חיצונית, מקווים להשפיע על הרפורמות התקציביות באמצעות שיתוף פעולה עם הבית הלבן ומשרד התקציב והניהול – הקרבה האישית והרעיונית בינו ובין טראמפ תהווה חומר בערה למתנגדיו ומבקריו של הנשיא החדש.

טראמפ והחבר החדש שלו – אילון מאסק, הולכים לבטל רגולציה וחסמים ולחזק את תעשיית ה-AI | התמונה נוצרה על ידי AI

צוקרברג מתפייס ומתקרב לממשל החדש

מארק צוקרברג, מנכ”ל Meta, לא נשאר פארייר והוא יודע להריח מנצח. בראיון לבלומברג ביולי 2024 הוא ציין את התפעלותו מהאופן שבו טראמפ שרד את ניסיון ההתנקשות. הוא העיד שהמראה של טראמפ קם לאחר שנורה, מניף את אגרופו באוויר עם דגל ארצות הברית ברקע, היה אחד המראות הכי “באדאס” (Badass) שראה בחייו. הוא הוסיף שדימוי זה גם יכול להסביר את המשיכה לטראמפ בקרב בוחרים רבים.

טראמפ סיפר בראיון אחר שצוקרברג פנה אליו ישירות בטלפון בניסיון לבסס קשרים טובים עם הממשל החדש וכדי לאחל לו אישית בהצלחה. באותו ראיון טראמפ הוסיף שבניגוד למייסד מטא, מגוגל אף אחד לא פנה אליו כדי להתנצל על האופן שבו גוגל סיקרו את ניסיון ההתנקשות בחייו. הוא רואה בכך התנהלות לא אחראית מצדם, וכולנו יודעים שטראמפ לא שוכח דבר! עבור חברה כמו מטא, הנמצאת תחת ביקורת ציבורית מתמשכת, תמיכה בממשל החדש עשויה לספק מרחב פעולה נוח יותר, במיוחד כשמדובר בשינויים רגולטוריים קריטיים בתחום הבינה המלאכותית.

הקרבה של ענקי הטכנולוגיה לממשל טראמפ מצביעה על שינוי מגמה. בעידן שבו החדשנות נמצאת בתחרות עזה מול סין ומדינות נוספות, השחקנים הגדולים בתעשייה מבינים כי ההחלטות הפוליטיות חשובות לא פחות מההישגים המדעיים או הטכנולוגיים. נדמה שיחסי הון-שלטון זה קונספט נצחי ושההחלטות של ממשל טראמפ החדש ישפיעו ישירות ענקיות הטק וה-AI.

ערים חכמות, קוד פתוח וסגן נשיא אחד

חזונו של דונלד טראמפ לעתיד אמריקאי חדשני כולל שתי יוזמות מרכזיות: הקמת “ערי חירות” (Freedom Cities) – פרויקט שאפתני שמטרתו להמציא מחדש את חוויית החיים האורבניים – ותמיכה במדיניות טכנולוגית שתעודד חדשנות בבינה מלאכותית. יחד עם ג’יי.די. ואנס, סגן הנשיא המיועד, השניים מתווים חזון המשלב בין פיתוח עירוני מתקדם לבין גישה רעננה לפיתוח טכנולוגיות AI.

“ערי חירות”: חלום עתידני באמריקה של טראמפ

תוכנית “ערי החירות” של טראמפ שואפת לבנות עשר ערים חדשות על אדמות פדרליות לא מפותחות, כשלכל אחת מהן ייחוד טכנולוגי. בין השאר, הערים יציעו תחבורה מתקדמת, כולל כלי רכב בעלי יכולת המראה ונחיתה אנכיים, וישמשו כמודלים לחדשנות עולמית. המטרה העיקרית היא לייצר לא רק קפיצה טכנולוגית, אלא גם תרבותית, שתשיב את רוח היזמות והפטריוטיזם האמריקאי. בעוד שהיוזמה הזו אינה קשורה ישירות למדיניות ה-AI של טראמפ, היא משקפת את גישתו הרחבה לתמיכה בהתפתחות טכנולוגית לצד צמצום התלות במנגנונים רגולטוריים מסורבלים. עם זאת, מומחים מציינים כי חיבור עמוק יותר בין מדיניות ה-AI לערים החכמות יכול היה להניב פתרונות חדשניים שיחזקו את החזון האורבני. האם מדובר בחזון אוטופי או מציאות אפשרית? הזמן יגיד… אבל מה שבטוח, הנשיא החדש-ישן לא מפחד לחלום בגדול, אפילו אם הכל יישאר בגדר חלום.

ג’יי.די. ואנס תומך נלהב בקוד פתוח

בעוד טראמפ מתמקד ביצירת מרחב עירוני פורץ דרך, סגן הנשיא המיועד ג’יי.די. ואנס מתמקד בקידום מודלים פתוחים בתעשיית הבינה המלאכותית. ואנס, ידוע כתומך גדול בשיתוף ציבורי של קוד, מאמין כי גישה זו תאפשר יצירת פתרונות חדשניים ובמקביל תעורר תחרות מול ענקיות הטכנולוגיה. מנגד, ואנס מבקר את הרגולציה המחמירה על תעשיית ה-AI, וטוען שהיא עשויה להנציח את שליטתן של חברות גדולות כמו OpenAI ומיקרוסופט. לדבריו, אזהרות מצד ענקיות הטכנולוגיה בדבר הסכנות שבבינה מלאכותית משמשות לעיתים קרובות כטקטיקה לדרישת רגולציה שתשמר את כוחן בשוק. שילוב הכוחות בין טראמפ לוואנס עשוי ליצור מדיניות שמשלבת צמצום בירוקרטיה עם תמיכה בפתרונות קוד פתוח, מה שיוביל לתנופת קדמה ופיתוחים חסרת תקדים, אך גם עם פוטנציאל גדול לחוסר אחריות ומיעוט דגש על בטיחות וגידור סיכונים. האם ואנס, בתפקידו הצפוי כסגן נשיא, יצליח לעצב מחדש את האיזון בין עידוד חדשנות לבין פיקוח הולם? אולי. האם גישת קידום טכנולוגיות פתוחות תצליח להקטין את הדומיננטיות של חברות טכנולוגיה ענקיות, שמגבילות את התחרות? גם פה אין לדעת איך ולאן הדברים יתפתחו – אבל הרוח ברורה. פחות רגולוציה. יותר חופש. ושילוב שכזה לרוב נותן רוח גבית לחדשנות טכנולוגית.

יוזמות כמו “ערי החירות” ומינויו של ג’יי.די. ואנס, התומך במודלים פתוחים, משדרים מסר ברור: ארצות הברית מתכוונת להחזיר את מעמדה כמרכז עולמי לחדשנות, תוך שמירה על שליטה מקומית בטכנולוגיות מפתח.

משמעות המהלכים: בינה מלאכותית פתוחה ולוקאלית

המהפכה שמנהיג דונלד טראמפ במדיניות הרגולציה של הבינה המלאכותית עשויה לשנות את כללי המשחק בארצות הברית ובשוק העולמי כולו. עם התחזקות הקולות בעד מודלים פתוחים ולוקאליים, שנת 2025 צפויה להיות נקודת מפנה שתעצב מחדש את יחסי הכוחות בתעשייה הטכנולוגית ואת האופן שבו בינה מלאכותית משתלבת בחיי היום-יום. עסקים יוכלו לאמץ פתרונות חדשניים מבלי לחשוש ממגבלות בירוקרטיות, מה שיפתח את הדלת לתחרות גלובלית עזה יותר. שחקניות בינלאומיות יצטרכו להסתגל לשינויים או להישאר מאחור.

העתיד – אוטומציה ולוקאליזציה

במקביל לרפורמות הרגולטוריות, השימוש במודלים של קוד פתוח ולוקאליזציה של כלי AI תופס תאוצה. מגמה זו מדגישה את החשיבות של הרצת מודלים מקומיים במערכות סגורות ושרתים פנימיים, מתוך מטרה לשמור על פרטיות וביטחון מידע. הפתרונות החדשים של אנטרופיק, כמו “Computer Use”, מאפשרים לבינה מלאכותית לפעול בצורה חלקה בממשקים אנושיים ולהשלים תהליכים מורכבים על פני פלטפורמות שונות. בסרטון מטה תוכלו לראות איך קלוד מקבל יכולות “דמויות בן אנוש” בהקשר לאופן שבו הוא מתפעל את המחשב, על כל הפונקציונליות שמשתמעת מכך.

בדוגמה הבאה קלוד “משתלט” על המחשב כדי “לעבוד” בשבילנו ולחפש מידע ברשת – כל זאת ללא מעורבות אדם:

למה תכונה זו כל כך חשובה ומהפכנית? כי היא מביאה את הבינה המלאכותית לרמה חדשה של אינטראקציה עם מחשבים, המדמה את פעולתו של משתמש אנושי. במקום להסתפק בפעולות מבוססות API או ממשקים ייעודיים, המודל מסוגל לצפות במסך, להזיז את הסמן, ללחוץ על כפתורים ולהקליד טקסט – כאילו היה עובד אנושי. תכונה זו מאפשרת אוטומציה של תהליכים מורכבים, כמו מילוי טפסים, ניווט בממשקים ובדיקת נתונים, תוך חיסכון משמעותי בזמן ובמשאבים. בנוסף, היא יוצרת גמישות מרבית בשימוש בתוכנות וכלים מגוונים, מבלי להתאים את הממשק לכל כלי בנפרד. יתרה מכך, הטכנולוגיה פותחת דלת לביצוע משימות חוצות פלטפורמות – החל מניתוח נתונים במחשב, דרך הפקת תובנות, ועד שימוש בכלים מקוונים – והכול ברצף אחיד. יכולת זו משחררת את המשתמש מהגבלות טכניות ומביאה לידי ביטוי את הפוטנציאל האמיתי של אינטגרציה חכמה בין AI לתשתיות קיימות, מה שהופך אותה לכלי מכריע בהתפתחות תחום האוטומציה והיעילות הדיגיטלית.

מנגד, OpenAI צפויה להציג בינואר 2025 מענה ל-Computer Use של אנטרופיק, בדמות “Operator” – סוכן AI שמבטיח לשלב אוטומציה עם אינטגרציה עמוקה יותר לתוך תשתיות קיימות. הכלי מיועד לפעול כסוכן אוטונומי המסוגל לבצע משימות מגוונות בשמו של המשתמש, כגון תזמון פגישות, שליחת מיילים, מילוי טפסים, ביצוע רכישות מקוונות, כתיבת קוד, הזמנת נסיעות ותשלומים מקוונים. בשלב הראשון, Operator יושק כגרסת תצוגה מוקדמת למטרות מחקר, ויהיה זמין למפתחים באמצעות ממשק API של OpenAI. זהו חלק ממגמה רחבה יותר בתעשיית ה-AI לפתח סוכנים שמסוגלים לנהל משימות מורכבות עם פיקוח מינימלי. OpenAI מצטרפת למירוץ שבו מתחרות גם חברות כמו אנטרופיק, מיקרוסופט וגוגל, כולן מפתחות כלים דומים שמטרתם לשנות את האופן בו אנו מבצעים פעולות יומיומיות וניהול משימות. טכנולוגיות מסוג זה צפויות לספק לארגונים גמישות חסרת תקדים ולאפשר ביצוע משימות במהירות וביעילות גבוהה מתמיד.

מודלים כמו Model Context Protocol (MCP) של אנטרופיק מראים כיצד ניתן לשלב את הבינה המלאכותית בצורה מאובטחת וחכמה במערכות פנימיות. יכולות אלו, שמאפשרות לבינה המלאכותית “להתחבר לעולם החיצון” בצורה מבוקרת, מבשרות על עידן חדש שבו המודלים אינם רק כלי עזר, אלא חלק אינטגרלי מתהליכים עסקיים, ממשלתיים ואפילו צבאיים.

מבט לעתיד: 2025 – שנת המפנה

עם כניסתו של טראמפ לתפקיד בינואר 2025, הרוח הפוליטית בארצות הברית עוברת שינוי מהותי. מנהיגים ממשיכים להכתיב את הכללים לגבי מה מותר ומה אסור בבינה מלאכותית, אך במקביל הטכנולוגיה עצמה מתפתחת בקצב שאינו מאפשר עצירה. מודלים פתוחים, פלטפורמות לוקאליות וכלים כמו MCP, Computer Use ו-Operator יעמדו במרכז הבמה ויתנו ליזמים פרטיים וחברות כלים לייצר מוצרים מבוססי AI חכמים יותר, מותאמים יותר ועוצמתיים יותר. כאשר התעשייה תעבור שינויים מבניים שיובילו לחדשנות מואצת, כולנו נצטרך להסתגל. לצד ההזדמנויות, יש להיערך גם לאתגרים. פתיחות רבה מדי עלולה ליצור בעיות אתיות ובטיחותיות, ואילו לוקאליזציה עשויה לתת יתרון יחסי לחברות, זאת בניגוד לשנתיים האחרונות בהן הורגלנו שכל אדם באשר הוא וכל חברה מקבלים גישה פתוחה למודלים עוצמתיים כמו מודלי GPT ומודלי o1 של OpenAI, או מודלי Claude של אנטרופיק.

המסקנה אם כך ברורה – כשהטכנולוגיה הופכת מצד אחד נגישה יותר, ומצד שני מורכבת יותר ומותאמת יותר, יהיה עלינו להשכיל להשתמש בה ולבצע את ההתאמות הנדרשות. כל חברה צריכה שיהיו לה מומחי בינה מלאכותית (GenAI Master או Expert) ומחלקת GenAI שתדע לנווט את הארגון בנוף השינויים הרגולטוריים והטכנולוגיים. מנהלים יהיו חייבים להשקיע בהכשרת הון אנושי ומתן כלים לעובדים להגברת פרודוקטיביות עם כלי בינה יוצרת בסביבת מחשב או בסביבה משרדית.

מה שבטוח, החיבור בין חזון עתידני, הסרת חסמים ורגולציה ופיתוחים טכנולוגיים מהפכניים, מבטיח כי 2025 תסמן פרק חדש ומרתק בהיסטוריה של הבינה המלאכותית.

עידן הלאומיות של הבינה המלאכותית

העולם נכנס לעידן חדש: עידן הלאומיות של הבינה המלאכותית (AI). מעצמות כמו ארצות הברית וסין משקיעות מאות מיליארדי דולרים בפיתוח טכנולוגיות AI ובהעצמתן של חברות בינה מלאכותית מקומיות. אפילו שחקניות במזרח התיכון כמו ערב הסעודית מזרימות תקציבי עתק למטרה זו, וגם אירופה לא נותרת מאחור – צרפת ובריטניה מגבירות את מאמציהן להוביל בתחום, מתוך הבנה שהשליטה בבינה המלאכותית היא הרבה מעבר לטכנולוגיה – היא מהותית לכלכלה, לביטחון ולעוצמה הגיאופוליטית.

מהפכת ה-AI אינה רק נחלת ממשלות. חברות ענק כמו גוגל, מטא, אמזון, אפל, מיקרוסופט וטסלה עוברות “שיפטינג” משמעותי ומתמקדות בטכנולוגיות AI כבסיס לעתידן. גם חברות שהתפרסמו בתחומים אחרים, כמו אנבידיה, משנות כיוון והופכות לחוד החנית של פיתוח כלים מבוססי AI. לצד הענקיות הללו, חברות צעירות יחסית כמו OpenAI ואנטרופיק, שהיו אלמוניות לפני כמה שנים בלבד, הפכו היום לשחקניות דומיננטיות שמעוררות גלי השפעה חסרי תקדים.

ההשפעה של AI ניכרת לא רק בתעשיות הטכנולוגיה אלא גם בכלכלה העולמית. מדד ה-S&P500, שמשקף את כלכלת ארצות הברית, כולל כיום עשרות חברות שהבינה המלאכותית היא הליבה האסטרטגית שלהן. תחום ה-AI, שמוערך כיום בשווי שוק של כ-500 מיליארד דולר, צפוי לזנק ל-2,500 מיליארד דולר בעשור הקרוב, ולהפוך למרכיב מרכזי בכלכלה העולמית. השינויים הרגולטוריים שמנהיגים כמו דונלד טראמפ מקדמים – כולל עידוד גישת הקוד הפתוח וביטול חסמים ביורוקרטיים – צפויים להאיץ מגמות אלו ולחזק את התחרותיות של חברות אמריקאיות ומערביות מול סין, המזרח התיכון ואסיה.

אבל מעבר לחברות ולמדינות, מהפכת ה-AI מחייבת גם אותנו, האינדיבידואלים, להתאים את עצמנו לעידן החדש. עלינו להשקיע בלמידת מיומנויות AI ולשפר את כשירויותינו הטכנולוגיות, בעוד שמנהיגים ובכירים חייבים לפעול לשילוב והטמעת כלים חכמים בארגונים. ישראל, שמתגאה במעמדה כמעצמה טכנולוגית, חייבת להקצות משאבים לאומיים למשימה זו. זוהי “מלחמה קיומית” – מלחמה כלכלית וגיאופוליטית. בעולם החדש בו אנו חיים לא יהיו יותר “מדינות עולם שלישי” ו”מדינות מערביות”. יהיו רק “מדינות AI” וכל השאר. לאור תובנה זו, בעידן שבו המדינות המובילות ייחשבו לא רק לגדולות או עשירות, אלא ל”חכמות טכנולוגית”, ישראל חייבת לוודא שהיא נמצאת בצד שאימץ בזרועות פתוחות את הטכנולוגיה הזו, עם כל מה שיש לה להציע. הביטחון הכלכלי והלאומי שלנו תלוי בכך שנמשיך להיות כוח מוביל במפת הבינה המלאכותית העולמית.

להרחבה – צפו בהקלטת הוובינר

רוצים לשמוע עוד בנושא? צפו בוובינר AI למנהלים שקיימנו ב-28.11.24.

קורס AI למנהלים – האחריות והחובה לא להישאר מאחור!

שנת 2025 ללא ספק תהיה נקודת המפנה, בה הבינה המלאכותית תשנה את כללי המשחק ותוביל את הכלכלה, התעשייה והניהול אל עידן חדש. הבנת הטכנולוגיה הפכה להכרח עבור מנהלים ובכירים. קורס ה-AI של LetsAI למנהלים ובכירים שלנו מציע בדיוק את הכלים שיאפשרו לכם להישאר בחזית – לנתח מגמות, להוביל יוזמות ולשלב אסטרטגיות מבוססות AI בארגונים שלכם. הקורס מתאים לכל מנהל – ממנכ”לים ומנהלי מחלקות ועד אנשי C-Level ומשני קריירה – ללא צורך ברקע קודם בבינה מלאכותית. במהלך הקורס תלמדו איך להפוך מושגים טכנולוגיים מורכבים לאסטרטגיות ניהוליות יישומיות, כך שתוכלו ליצור יתרון תחרותי אמיתי לחברה או לארגון אותם אתם מובילים. בעולם שבו רגולציות מתבטלות, גישות קוד פתוח צומחות, וה-AI מעצב מחדש את כללי הכלכלה, חלה עליכם החובה להכיר את המגמות, לזהות אותן ולהיות מסוגלים לתת מענה לשוק שמשתנה במהירות – זה בדיוק המקום שבו בינה מלאכותית נכנסת לתמונה. מדובר בטכנולוגיה המתקדמת ביותר על כדור הארץ כיום, והיא נותנת לחברות וארגונים את החופש לייצר כלים ופתרונות מותאמים אישית.

קורס ai למנהלים – לפרטים לחצו כאן.

לינקים חשובים שנשלחו בוובינר

• דף המתנות – פרומפטר, בוטים ומדריכים חינמיים

• קבוצת העדכונים הסגורה שלנו

• הרשמה לוובינרים הבאים של LetsAI