“כדור בדולח” על-טכנולוגי – בינה בשדה הקרב

עתיד המלחמות משתנה במהירות עם התפתחות הבינה המלאכותית (AI), כשהשימוש בטכנולוגיה זו יכול להשפיע על כל היבט של לחימה. מאמר זה עוסק במגמות ובאתגרים החדשים המתעוררים כתוצאה מהשילוב של מערכות בינה מלאכותית בשדה הקרב, מה שמעלה שאלות אתיות וטכנולוגיות מורכבות. התחום הזה, שבעבר היה שייך לסיפורי מדע בדיוני, מתקרב במהירות למציאות, כשהמעצמות הצבאיות בעולם שואפות להוביל בפיתוח כלי נשק אוטונומיים ומערכות קבלת החלטות מבוססות AI.

בינה מלאכותית ולוחמה גרעינית: איומים חדשים ומאתגרים

כפי שדווח במאמר שפורסם ב-The Nation, עתיד המלחמות עלול להיות קרב בין מערכות בינה מלאכותית זו מול זו, כאשר שני הצדדים מקושרים למערכות נשק גרעיניות. סיטואציה כזו, שעד לא מזמן נחשבה למדע בדיוני, הופכת לאיום מוחשי עם ההתקדמות המהירה בפיתוח כלי לחימה אוטונומיים ומערכות אוטומטיות לקבלת החלטות בשדה הקרב. האפשרות להפעיל מערכות כאלו ללא שליטה אנושית מלאה מעוררת חששות לגבי תוצאות לא צפויות, ואפילו קטסטרופליות, בהיקף עולמי.

קבלת החלטות טקטיות מבוססת בינה מלאכותית

שילוב של בינה מלאכותית בקבלת החלטות טקטיות עתיד לשנות לחלוטין את אופי הלחימה. ממש כמו תוכנות מחשב שחזקות בשחמט, מערכות AI צבאיות מסוגלות לנתח כמות עצומה של נתוני שדה קרב בזמן אמת, ולהציע אסטרטגיות אופטימליות.

ייתכן שנראה בעתיד הקרוב עימותים מהירים מאוד, שבהם כוחות קטנים המנוהלים על ידי AI יצליחו להערים על צבאות גדולים ומסורתיים. עם זאת, הסיכון בהסתמכות מופרזת על AI בקבלת החלטות הוא:

1. אתגר מוסרי: מערכות AI עלולות להיתקל בקושי בקבלת החלטות מוסריות במצבים מורכבים. על הכטב”מ שהרג את המפעיל שלו בסימולציה כבר שמעתם?
2. שאלת האחריות: מי אחראי במקרה של החלטות מזיקות שמתקבלות על ידי מערכת AI?
3. צמצום זמן לתגובות דיפלומטיות: מהירות קבלת ההחלטות של AI עלולה להשאיר פחות זמן לפתרונות דיפלומטיים.

ככל שהיכולות של הבינה המלאכותית מתקדמות, יהיה חיוני למצוא את האיזון הנכון בין שליטה אנושית לסיוע טכנולוגי בשדה הקרב.

כלי נשק אוטונומיים ודילמות אתיות

כלי נשק אוטונומיים מעוררים דילמות אתיות קשות, במיוחד בנושא קבלת החלטות חיי אדם ומוות על ידי מכונה. דמיינו מצב שבו רכב אוטונומי נדרש להחליט בין לפגוע בילד לבין לסטות ולגרום לפגיעה בעמוד ולגרום למוות הנהג – כעת תשליכו סיטואציה זו על שדה הקרב. מתנגדי הפיתוח טוענים שמכונות חסרות את יכולת השיפוט והחמלה האנושית. לעומתם, תומכי הטכנולוגיה גורסים כי AI יוכל לקבל החלטות רציונליות יותר, ללא אמוציות אנושיות העלולות להטות את שיקול הדעת.

הדיון המוסרי מתמקד בכמה סוגיות מרכזיות:

• הבנת מצבים מורכבים בשדה הקרב: האם מערכות אוטונומיות מסוגלות באמת להבין את מורכבותם של מצבי לחימה?
• שאלת האחריות: מי יישא באחריות במידה ומכונה אוטונומית תקבל החלטה שגויה?
• פגיעה בכבוד האדם: האם השימוש במכונות להריגת אנשים מפחית מערכו של כבוד האדם?
• סף נמוך יותר לפתיחת סכסוכים: האם השימוש בנשק אוטונומי יקל על החלטות להתחיל מלחמות?

ההתלבטויות האתיות שסביב פיתוח כלי נשק אוטונומיים עשויות להשפיע בצורה ניכרת על קביעת מדיניות צבאית וחוק בינלאומי בשנים הקרובות.

השלכות אסטרטגיות של לוחמה מבוססת בינה מלאכותית

השתלבות הבינה המלאכותית במערכות צבאיות דומה ליצירת “כדור בדולח” על-טכנולוגי המעניק תחזיות מדויקות וניהול מתקדם לשדה הקרב. השילוב הזה צפוי לשנות את אופי התכנון והביצוע של מלחמות, בדומה לאופן שבו הטלפונים החכמים שינו את עולם התקשורת.

כמה מההשלכות האסטרטגיות המרכזיות של לוחמה מבוססת AI הן:

• מלחמה במהירות המכונה (“Hyperwar”): AI עשוי לאפשר התפתחות של מלחמות הנמשכות זמן קצר מאוד, מה שיגרום לקריסה של תהליכי קבלת ההחלטות המסורתיים.
• שינוי אסטרטגי: כוחות קטנים המנוהלים על ידי AI עלולים לנצח צבאות גדולים בשדה הקרב, מה שיאתגר את הדוקטרינות הצבאיות המסורתיות.
• הסכנה שבשילוב עם מערכות גרעיניות: השילוב של AI עם מערכות פיקוד גרעיניות מעורר דאגות חמורות לגבי אפשרות של הסלמה בלתי רצויה.
• מרוץ חימוש AI: מרוץ בין המעצמות הגדולות, כגון ארצות הברית וסין, עשוי להגביר את המתחים הגלובליים ולהוסיף חוסר יציבות למערכת הבינלאומית.

בעוד שהבינה המלאכותית מבטיחה יכולות צבאיות חדשות, היא גם מעלה סיכונים ואי-ודאות שעשויים לשנות את פני הלחימה וההרתעה באופן יסודי.

למידת מכונה בתרחישי קרב

למידת מכונה בשדה הקרב היא כמו ללמד מחשב לשחק במשחק שחמט מסוכן במיוחד, שבו תוצאותיו עשויות להיות קטלניות. כמו שלמידת מכונה בשחמט מתבססת על ניתוח מיליוני משחקים, כך גם מערכות AI בשדה הקרב מסוגלות לנתח נתונים עצומים ממקורות כמו חיישנים, רחפנים ולוויינים. המערכות יכולות לעבד את המידע במהירות ולספק תמונה מדויקת של שדה הקרב למפקדים בזמן אמת.

בתרחישי אימון, AI למד לתאם התקפות, להשתמש בטקטיקות של ריכוז כוח או חסכון בכוח, ולתאם פעולות מורכבות בשדה הקרב.
עם זאת, המציאות הקרבית היא בלתי צפויה, ולעיתים מערכות AI עלולות להתקשות בתגובה לתרחישים חדשים או להונאות מצד האויב.

רחפנים אוטונומיים בלוחמה

רחפנים אוטונומיים, כמו נחיל של דבורים טכנולוגיות, משנים את אופי שדה הקרב בכך שהם יכולים לבצע משימות באופן עצמאי, ללא צורך בפיקוח מתמיד. דוגמה לכך היא השימוש ברחפנים בקונפליקט באוקראינה, שם שני הצדדים משתמשים במאות רחפנים הממלאים את השמים בפעילות בלתי פוסקת. הטכנולוגיה המתקדמת מאפשרת לרחפנים לבצע חיפוש מטרות בעצמם, לזהות כוחות אויב, ולבצע החלטות התקפה בצורה אוטונומית, כמו מערכת ה-Harpy הישראלית.

עם זאת, פיתוחם של “רובוטי ההרג” העצמאיים עדיין נתקל באתגרים טכנולוגיים ואתיים, ועם ההתקדמות בטכנולוגיה, יש חשיבות רבה לשמירה על איזון בין היכולות הטכנולוגיות לפיקוח אנושי.
הפחד הגדול של המעצמות זה לא שהרובוט יצא משליטה בשדה הקרב כמו שהוא יתהפך על יוצרו.

דוגמאות מהעולם האמיתי

המציאות מוכיחה ש-AI כבר נמצא בשימוש נרחב בשדות הקרב המודרניים. לדוגמה, במלחמה באוקראינה, הבינה המלאכותית הופכת את שדה הקרב למעין ניסוי בטכנולוגיה צבאית מתקדמת.
חברות כמו Palantir ו-ClearviewAI מסייעות בציד מטרות בעזרת AI, ובכך מטשטשות את הקו שבין עמק הסיליקון לחזית הקרב. בנוסף, ישראל משתמשת במערכות מיקוד מבוססות AI בעזה, המסוגלות לבחור ולתקוף מטרות עם מינימום התערבות אנושית.

עם כל היתרונות שמביאה הבינה המלאכותית לשדה הקרב, היא מעוררת גם שאלות אתיות משמעותיות הנוגעות לאחריות, פגיעה באזרחים והשלכות רחבות יותר על האנושות. שילוב הבינה המלאכותית במלחמות ובסכסוכים מציב אתגר חדש בפני קובעי המדיניות והצבאות ברחבי העולם. ההתקדמות המהירה בטכנולוגיות AI מחייבת חשיבה מעמיקה על השימוש בכלים אלו בשדה הקרב ועל ההשפעות שעלולות להיות להם על העתיד.

אז מה לדעתכם יגיע קודם? בינה שלוחמת לצד אנשינו או חלילה מולנו? או מדיניות בנושא?