יצירת התמונה: מאמץ מתמשך ותוצאה שנויה במחלוקת

התמונה במאמר (זו שלא רואים בה את הצייר) נוצרה על ידי ג’ייסון אלן באמצעות מידג’רני לאחר לא פחות מ-624 פרומפטים שהקליד ולאחר שהשקיע לטענתו כ-114 שעות ביצירת התמונה הזו. ייתכן והשם שלו מוכר לכם מפני שג’ייסון ניסה, בזמנו, לקבל הגנה של זכויות יוצרים בתמונה הזו, אך משרד זכויות היוצרים האמריקאי סירב לאור העובדה שהאמריקאים לא מכירים באפשרות לקבל הגנת זכויות יוצרים על התמונה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית.

ואז הגיע שימוש קצת אחר

לתקופה מסוימת ג’ייסון “חי עם זה בשלום”, אך לפני כשנה הוא גילה, להפתעתו ולתדהמתו, שאדם אוסטרלי בשם אדריאן אלטון לקח את אותה התמונה בדיוק ו”הדביק אותה” בתמונה אחרת (זו שכן עם הצייר) ובישר בפוסט בפייסבוק שהוא הגיע לשלבים הסופיים בתחרות של יצירות בבינה מלאכותית תוך שהוא כותב, בהתרסה של ממש, שהתמונה שמופיעה בתמונה שלו היא של ג’ייסון, אך מכיוון שאין לה הגנה של זכויות יוצרים – הוא לא גנב וזכותו להשתמש בתמונה כאוות נפשו. גם כשאנשים כתבו לו בתגובות שהתמונה הנוצרה על ידי ג’ייסון, אדריאן לא התרשם ולא התחרט, ואף נראה בחלק מהפעמים שהוא מזלזל בג’ייסון ובעבודה שלו, תוך שהוא טוען שמבחינתו הוא אמן לכל דבר מפני שאין לדבריו גניבה.

התביעה: המאבק המשפטי

הסיפור הזה הוביל את ג’ייסון להגיש תביעה נגד משרד זכויות היוצרים האמריקאי בטענה שההחלטה שלהם הביאה לכך שהוא לא יכול להרוויח מהתמונה ולממש את הפוטנציאל המסחרי של התמונה, בתקווה שבית המשפט בקולורדו, שם הוגשה התביעה, יורה למשרד זכויות היוצרים האמריקאי להכיר בכך שיש לתמונה הגנת זכויות יוצרים באופן שיאפשר לו להרוויח מהתמונה ולפעול משפטית נגד כל מי שמשתמש בתמונה שלו ללא אישור.

באמרה אישית שלי…

אכן לפי החוק האמריקאי אין, נכון להיום, הכרה בהגנת זכויות יוצרים על תמונות שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית, זאת לעומת בריטניה שכן מכירה בהגנה הזו, ולעומת סין שמכירה בהגנה כזו במקרים מסוימים שבהם ניתן להראות שיש השקעה מצד המשתמש ביצירת התמונה, ואכן בגלל ההחלטה של האמריקאים ג’ייסון לא יכול להגיש תביעה נגד אדריאן ולא יכול למנוע ממנו להשתמש בתמונה. בחוק הישראלי אין תשובה, ובימים אלה אני כותב, יחד עם קולגה, מאמר שמיועד לפרסום אקדמי שעוסק בדיוק בנושא הזה, ואולי לאחר מכן תהיה תשובה כלשהי…

ומה דעתכם הן מבחינת אתיקה והן מבחינת החוק? האם אתם סבורים שאדריאן אכן “גנב”? ואיך לדעתכם ניתן להתמודד עם סיטואציות כאלה, או לחלופין האם כדאי פשוט “להשלים עם המצב”?

(הליך Allen v. Perlmutter (1:24-cv-02665), התביעה הוגשה ביום 26.9.2024).

הפוסט “נכנסתי לתחרות עם תמונה שהעתקתי, ומותר לי”. האמנם? הופיע ראשון בLet's AI בינה מלאכותית

דברים שחשוב לדעת

שימושים לא חוקיים

חובת השקיפות

לסיכום

הפוסט רגולציית הבינה המלאכותית באיחוד האירופי נכנסת השבוע לתוקף הופיע ראשון בLet's AI בינה מלאכותית

אז מה חשוב לדעת?

• במנוי החינמי אסור לעשות שימוש מסחרי בתכנים הנוצרים. מותר לעשות בתכנים שימוש אישי, פרטי בלבד.

• אם אתם מעלים תמונות, אתם נותנים ללומה זכויות שימוש מלאות בתוכן שהעליתם. למעשה זה אומר שאם למשל אתם מעלים תמונות שלכם או תמונות ‘רגישות’, אז בהחלט יש סיכוי שלומה תוכל לייצר תכנים ללקוחות אחרים המסתמכים על התמונות שהעליתם.

• התוכן שאתם מייצרים הוא בבעלותכם המלאה. אבל! אין התחייבות לסטריליות בתוכן שאתם מייצרים, כלומר לומה יכולה להשתמש בתכנים שהיא הפיקה לכם גם לצדדים שלישיים. נוסף על כך, חשוב לזכור את אי־הבהירות בכל הקשור לבעלות בתוכן שנוצר באמצעות בינה מלאכותית. חלק מהמדינות (למשל ארצות הברית) אינן מכירות בקבלת זכות בעלות על בתוכן שנוצר באמצעות בינה מלאכותית (בישראל המצב לא מוסדר, ויש חוסר ודאות).

• מייצרים דיפ פייק של מישהו? הפלטפורמה מחייבת אתכם לציין לצד כל פרסום שמדובר בתוכן שנוצר באמצעות בינה מלאכותית.

• לא ברור עד כמה הפלטפורמה ‘כשרה’, ואם, למשל, תוכן שתייצרו לא יפר זכויות של צדדים שלישיים. בסופו של דבר האחריות לוודא את ‘כשרות’ התכנים חלה על המשתמש.

המדריכים תמיד חינמיים, אבל אם בא לכם להתמקצע - יש גם קורס יצירת סרטים עם AI

לפרטים נוספים לחצו כאן >>

מי באמת צריך לדעת את כל מה שכתבתי?

בעיקר מי שמייצר תכנים ללקוחות שלו במסגרת שירות עסקי שהוא נותן. ולכן חשוב בכל הסכם שלכם מול לקוחות:

• להדגיש שאתם משתמשים בפלטפורמה של לומה.
• להבהיר ללקוחות שבאחריותם לברר כל נושא משפטי הקשור לשימוש בתוצרים של לומה.
• לקבל הסכמה מפורשת מהלקוחות המבהירה שהם מודעים לאי־הבהירות בנושא ולסיכונים השונים (למשל שתוכן שתייצרו להם עלול להשתייך למישהו אחר; ואם מעתיקים לו את התוכן, לא בטוח שהוא יכול להגיש תביעה על הפרת זכויות יוצרים).
• להעביר את האחריות בנושא ללקוחות שלכם.

וגם אם השימוש שלכם הוא פרטי בלבד, חשבו פעמיים אם להעלות, למשל, תמונות של הילדים שלכם. לא יהיה לכם נעים לגלות שמשתמש כלשהו יצר סרטון וידאו עם תיאור מוגדר של ילד, ושהילד שלכם ‘מככב’ בסרטון שנוצר באמצעות בינה מלאכותית.

אז, אל תגידו שלא ידעתם…

נ”ב, התמונה הראשית נוצרה באמצעות BRIA AI, חברה ישראלית המפעילה אלגוריתם שהתאמן על תכנים באישור של בעלי הזכויות.

הפוסט לומה Dream Machine – האותיות הקטנות, ומה שחשוב לדעת על זכויות השימוש הופיע ראשון בLet's AI בינה מלאכותית

אבל לפני הכול – הישארו מעודכנים! הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ולא תפספסו שום עדכון, חידוש או מידע על כלי חדש שיוצא.

Email

בהרשמה אני מאשר/ת קבלת מסרים פרסומיים במייל

הרשמה

ממליצים לכם להצטרף גם לקהילות ה־AI של LetsAI בוואטסאפ ובטלגרם. רוצים לשמוע על הקורסים וסדנאות ה־AI שלנו? לחצו פה.

סביר להניח ששמעתם בדרך זו או אחרת על SUNO, פלטפורמת הבינה המלאכותית שמאפשרת לייצר שירים ‘בהינף פרומפט’. אבל איך בדיוק היא מייצרת לנו שירים? איך בעצם ‘אימנו’ את סונו? האם יכול להיות שסונו מפירה זכויות יוצרים בכך שהתאמנה על שירים של אומנים פעילים ואולי, רחמנא ליצלן, היא עלולה לייצר לכם תוכן שמפר זכויות יוצרים?

מייסד STABILITY AI נלחם על AI ‘כשר’

מי שבדק את הנושא, הוא אד ניוטון – רקס, המייסד של STABILITY AI ש’עבר צד’ וכעת במקום לייסד תוכנות בינה מלאכותית הוא פועל לעידוד פיתוח תוכנות בינה מלאכותית בדרך ‘כשרה’, כלומר תוכנות ש’אומנו’ אך ורק על תוכן שהוא לא מוגן או בהרשאת בעלי הזכויות. והתוצאה? ייתכן שהיא מדאיגה. כך למשל כשניסה ליצור שירים, הוא מצא דמיון מאוד ‘מחשיד’ לשני שירים של אואזיס ולשיר של אד שירן. וזה רק קצה הקרחון (בפרופיל ה־X שלו הוא נתן אין־ספור דוגמאות מפורטות מאוד).

Generating music to the lyrics of Oasis' Wonderwall, I got a couple of very similar patterns to the original. pic.twitter.com/KFWhC4yiTN

— Ed Newton-Rex (@ednewtonrex) April 2, 2024

דמיון מפחיד

כשאד ניסה לג’נרט שיר 80s dance-pop, הוא קיבל טרק עם דמיון רב לשיר המפורסם I WILL SURVIVE של גלוריה גיינור. האקורדים של שני הקטעים כמעט זהים:

• השיר המקורי: Cm – Fm – Bb – Eb – Ab – Dm half dim. – Gsus – G
• השיר שנוצר באמצעות סונו: Cm – Fm – Bb – Eb – Ab – Fm – G – G

הקשיבו לתוצאה ושפטו בעצמכם:

האם סונו נולד בחטא?

לדבריו, הסיכוי שיש דמיון ‘מקרי’, שואף לאפס, ואין מנוס מהמסקנה שסונו ‘נולד בחטא’ כיוון שהתאמן על תוכן שמוגן בזכויות יוצרים. ניוטון – רקס ניסה לברר אם סונו רכשה רישיון או שילמה תמלוגים, ובבירור שערך עם אחד המשקיעים של סונו, קיבל תשובה שלילית. וסונו, שלא במפתיע, העדיפה לשמור על זכות השתיקה בעניין.

ומה זה אומר עליכם?

כמשתמשים אתם צריכים להיות זהירים מאוד בשימוש במחוללי מוזיקה אם כוונתכם היא לעשות שימוש מסחרי או עסקי במוזיקה שאתם מייצרים. מובן שמי שמייצר מוזיקה למטרות שעשוע, לא צריך להיות מוטרד מדי, אבל אם זה לא המצב, ייתכן שכדאי לחשוב פעמיים לפני שמשתמשים בתוכן. אציין באמרת אגב שלפי הרגולציה האירופית – שבקרוב תאושר סופית – על פלטפורמות הבינה המלאכותית השונות לפעול בשקיפות בכל הנוגע למקורות המידע שעליהם אימנו את האלגוריתם שלהם, ולחשוף את המקורות הללו. האם הן יעדיפו לא להנגיש את השירות לאיחוד האירופי לנוכח החלטת הרגולציה? ימים יגידו.

הפוסט האם סונו גונבת מוזיקה? הופיע ראשון בLet's AI בינה מלאכותית

אבל לפני הכל – הישארו מעודכנים! הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ולא תפספסו שום עדכון, חידוש או מידע על כלי חדש שיוצא…

ממליצים לכם להצטרף גם לקהילות ה-AI של LetsAI בוואטסאפ ובטלגרם.

האיחוד האירופי

החדשות המרעישות ביותר מגיעות מהאיחוד האירופי, שם אושר בתחילת פברואר 2024 נוסח של חקיקה שלמה העוסקת בבינה מלאכותית שנכתבה על פני מעל 250 עמודים, אשר תחול לא רק על מי שנמצא באיחוד האירופי אלא על כל מי שייתן שירות לאנשים שנמצאים באיחוד האירופי, ובעידן של היום זה אומר שזה יחול על (בערך) כולם (נותר אישור פורמלי בלבד שצפוי להיות ממש בקרוב).

ומה יש שם? בקצרה – איסורים על כלי בינה מלאכותית מסוימים, ביורוקרטיה שכוללת חובת רישום, חובת מינוי נציג, חובת בקשת היתר ועוד דרישות; חובת שקיפות של כלי בינה מלאכותית שמייצרים תוכן, ועוד איסורים והגבלות. הרגולציה עתידה להיכנס לתוקף באופן מדורג, תחילתה כנראה כבר בסוף השנה הנוכחית, כך שמי שעוסק בבינה מלאכותית – רצוי כבר להתחיל להיערך, גם אם זה בצעדים קטנים. חשוב לציין שהרגולציה תחול גם על משתמשים, גם על מפתחים, גם על המפעילים ואפילו על מפיצים, והפרה של הכללים עשויה לגרור סנקציות כספיות שיכולות להגיע למיליוני יורו על כל הפרה.

ארה”ב

בסוף שנת 2023 הוגשה הצעת חוק “רכה יותר” באופן משמעותי מזו של האירופאים אשר עוסקת בעיקר בחובות שקיפות וחובות זהירות של כלי בינה מלאכותית, ובנוסף יש מספר הצעות שעוסקות באיסור על יצירת דיפ פייק למטרות זדוניות. כרגע כאמור מדובר בהצעות שעוד טרם התקבלו כחוקים ועוד ייתכנו שינויים.

בנוסף הוגשה הצעת חוק בקליפורניה בכל הנוגע להסדרת מערכות בינה מלאכותית אשר נועדה להסדיר כללי משחק שיחולו בעיקר על מערכות בינה מלאכותית, אך הרגולציה תחול בעיקר על מערכות בסיכון גבוה מאוד לציבור הרחב ופחות על מערכת בינה מלאכותית שעשויה להזיק לאדם יחיד, זאת בניגוד לאירופאים. הכללים העיקריים כוללים חובת רישוי; הטמעת יכולת להשבית את המערכת מרחוק במקרה של אירוע חריג; ופיתוח בהתאם לסטנדרטים מסוימים של אבטחת מידע וצמצום סיכונים.

בריטניה

בתחילת פברואר 2024 הפרלמנט הבריטי הוציא דוח עם מספר המלצות בנוגע להסדרת הבינה המלאכותית בחקיקה. בין השאר נקבע שיש צורך בחובת שקיפות וחובת ניהול סיכונים בעת פיתוח והפצה של כלי בינה מלאכותית, אך עדיין ניכר שיש התלבטות כיצד לאזן בין הצורך בקביעת כללי משחק מצד אחד, ומצד שני לא להביא להכבדה יתרה מדי על חברות טכנולוגיות שמא תיפגע החדשנות בנושא. יש גם דיווחים שהבריטים יאמצו בסופו של דבר חקיקה דומה לזו שבאיחוד האירופי אך לא מדובר במידע מבוסס.

ועוד קצת בעולם…

לאחרונה גם בקנדה וגם בסינגפור הוצגו הצעות חוק בדבר הסדרה של הבינה המלאכותית שגם שם נקבעו חובות הקשורות לשקיפות וניהול סיכונים של כלי בינה מלאכותית, ולא מן הנמנע כי נראה מגמה דומה בעוד ועוד מדינות עם הזמן.
בקנדה למשל יצא החודש פסק דין חדש שבו נקבע שחברה אחראית לטעויות של הצ’טבוט שלה, וסביר להניח שנראה עוד ועוד פסקי דין עם הזמן שילמדו אותנו עוד על הרגולציה שתחול עלינו.

ומה עם ישראל?

נכון לעכשיו בישראל לא נוקטים בצעדים קונקרטיים ונראה כי המדינה דוגלת בגישת “שב ואל תעשה”, ייתכן ומתוך הבנה (שאפשר להבין) שעדיף לחכות ולראות מה יקרה בעולם ובהתאם “לאמץ” את המודל שהכי מתאים למדינה מאשר להסתכן בחקיקה שעשויה להביא לכך שחברות טכנולוגיות יעדיפו לעשות עסקים במדינות עם רגולציה נוחה יותר (או ללא רגולציה בכלל). נצטרך להמתין ולראות.

סדנת AI למנהלים

אהבתם את הכתבה? התוכן הזה הוא טעימה מתוך קורס ה-AI למנהלים של LetsAI. יש גם הרצאת חשיפה – מוזמנים להצטרף, וכמובן שיש הנחה לקוראי LetsAI בהזנת קוד הקופון (המפתיע) Letsai

הרצאה חובה למנהלים – שילוב בינה מלאכותית בעסק

הפוסט רגולציה בבינה מלאכותית – מה קורה בעולם? הופיע ראשון בLet's AI בינה מלאכותית

כחודש וחצי לאחר שמספר חברי פרלמנט באיחוד האירופי הגיע להסכמה על הסדרה בחקיקה של הבינה המלאכותית, החוק עצמו, שאמור בקרוב מאוד לצאת לדרך, החוק עצמו דלף ואישש את מה שחשבנו כל העת – מדובר במהפכה של ממש.
ראשית הקדמה קצרה – מדובר בחוק הראשון בהסטוריה שמסדיר את נושא הבינה המלאכותית ובפרט כלי ה-Generative AI הפופולריים בני זמננו ובהם CHATGPT, MIDJOURNEY ודומיהם, ואת כל זה עשו בקובץ חקיקה עצום בן למעלה מ-250 עמודים שמבהיר בצורה מפורטת ומסודרת (כיאה לאירופאים) מה מותר, מה אסור, מה הקנסות שאפשר לקבל ועוד המון דברים חשובים שעד היום טרם קיבלו התייחסות.

אז אמנם קשה מאוד לסכם קובץ חקיקה כל כך גדול, אבל בכל זאת הצלחתי לעשות סדר בדברים החשובים. בואו נתחיל!

על מי הרגולציה תחול?

שלא במפתיע הרגולציה תחול בעיקר על המפתחים, המפעילים והמשתמשים של מערכות בינה מלאכותית שנמצאים באיחוד האירופי או שיספקו את המערכות למי שנמצא באיחוד האירופי, אך בנוסף היא תחול גם על מי שיפיץ מערכות בינה מלאכותית, עניין שהוא בהחלט חריג, וזה למעשה אומר שאם אתם אנשים מכירות ויציעו לכם למכור מערכת AI לעסקים שנמצאים באיחוד האירופי – יש לכם חובות ואחריות לפעול לפי הרגולציה ולוודא שהיא עומדת בכללים מסוימים.

האם אפשר להשתמש בכל כלי בינה מלאכותית?

לא. הרגולציה קבעה שיש 4 מערכות AI שיהיו אסורות לשימוש אם הן כוללות את אחת או יותר מהעניינים הבאים:

• כלי AI שנועדו להשפיע על שיקול הדעת של אנשים באמצעות מניפולציות (בעיקר דיפ פייק).
• כלי AI נועדו לנצל חולשות ומצוקות של קבוצות מסוימות (למשל קטינים).
• “קטלוג” של אוכלוסיות על סמך מידע ביומטרי לצורך הערכה של דעה פוליטית, נטיה מינית, אמונות ועוד.
• “דירוג” אוכלוסיות שתוצאתו באפליה של אנשים מסוימים.

האם יש הבדל באיזה AI אני משתמש?

הרגולציה קובעת מספר סוגים של כלי AI שמוגדרים כ”סיכון-גבוה” אשר עליהן תחול רגולציה עוד יותר מחמירה, ובהם:

• מערכות זיהוי ביומטרי (למשל לצורך הערכת רגשות).
• מערכות המטפלות בתשתיות קריטיות דוגמת רמזורים ואספקת אנרגיה.
• מערכות בתחום החינוך (למשל זיהוי ובקרה של התנהגות אסורה של תלמידים).
• מערכות בתחום ההשמה.
• מערכות בתחום מתן שירותים חיוניים (למשל שימוש אצל שירותי הצלה ושירותי דירוג אשראי).

על חובת רישום, חובת מינוי נציג, קבלת היתר, חבות גילוי נאות ועוד חובות וכללים

רוצים להפעיל, להשתמש או לפתח AI באיחוד האירופי או אפילו לקהל שנמצא באיחוד האירופי? ובכן האירופאים קבעו שורה של חובות תהליכים ביורוקרטיים שיש לעמוד בהם, אלה הדברים העיקריים:

• עליכם להירשם במאגר מידע מיוחד עוד לפני ההשקה ותחילת השימוש של ה-AI.
• עליכם למנות נציג מקומי באיחוד האירופי שיהיה אחראי על יישום הרגולציה מטעמכם.
• במידה ומדובר בכלי AI שמוגדר ככלי בסיכון גבוה – עליכם למלא טפסים שמתעדים תהליכים שונים ובהם תהליך הפיתוח, מקור התכנים שעליהם אימנו את ה-AI, סיכונים אפשריים ב-AI, תיעוד מידע שהוזן ל-AI ועוד. בנוסף עליכם לוודא שהנציג מטע מכם וכן כל מי שיפקח מטעמכם על ה-AI יעבור הכשרות מתאימות.
• יש לקבל היתר להפעלת מערכות AI לאחר הגשת בקשה מתאימה. ההיתר יהיה תקף למספר מוגבל של שנים שלאחריו יבחנו מחדש האם אפשר להאריך את תוקפו.
• עליכם לשמור את המסמכים הרלוונטיים לפעילות של ה-AI לתקופה של 10 שנים לפחות, ולפי דרישה להעמיד אותם לרשויות המוסמכות (בכל מדינה יוקם משרד ייעודי שיהיה אחראי על אכיפה ויהיה גם משרד אחד עיקרי של כלל האיחוד האירופי).
• יש לקבוע מדיניות אבטחת מידע בנוגע לשימוש ב-AI.
• עליכם לקבוע תנאים וכללים ספציפיים לגבי שימוש במערכות ה-AI ובין השאר לציין אזהרות רלוונטיות.
• יצרתם תוכן באמצעות AI? בין אם זה טקסט, תמונה, קול או סרטון – עליכם לציין זאת בצורה מפורשת.

החטא ועונשו, ולמה זה בכל זאת סביר

למקרה שחשבתם “לעגל פינות” – האירופאים הכינו שלל סנקציות למי שיפר את הכללים הללו, חלק מחמירות אבל חלק דווקא מתחשבות:

• הקנסות המקסימליים יכולים להגיע ל-35 מיליון יורו או 7% מהמחזור הכספי השנתי, הגבוה מביניהם.
• ניתן יהיה להטיל קנסות לא רק על מפעילי ומפתחי מערכות AI שיפרו את הכללים, אלא גם על המשתמשים, הנציגים והמפיצים של כלי AI, אך במקרה כזה הקנסות יהיו נמוכים יותר ויעמדו “רק” על 15 מיליון יורו או 3% מהמחזור הכספי השנתי, הגבוה מביניהם.
• ולמרות זאת – במידה ומדובר בחברה צעירה, עסק קטן או בסטארטאפים – על עבירות מסוימות הקנס יהיה 1% בלבד מהמחזור הכספי השנתי או 7.5 מיליון יורו, הנמוך מהשניים, ובנוסף נקבע שתהיה התחשבות בחברות ועסקים קטנים/צעירים כך שייתכן ויסתפקו באזהרה בלבד במקרים של הפרה.
• בנוסף ניתן יהיה גם לתת צו להפסקת פעילות ה-AI מעבר לקנס הכספי.

מתי כל זה ייכנס לתוקף?

החוק אמור להיות מאושר בקרוב, ולפי הנוסח שהודלף הוא ייכנס לתוקף שנתיים ממועד האישור הסופי (אך יש קולות שקוראים להקדים את הכניסה לתוקף). עם זאת תהיה החרגה לגבי כלי AI של חברות גדולות שכבר פועלות בצורה חזקה ורחבה בשוק, אשר לגביהן נקבע כי החוק יחול עליהן החל מסוף שנת 2030, כפי הנראה כדי לתת להם זמן להיערך.

הערה לגבי זכויות יוצרים

החוק החדש הכיר בכך שפעולות של אימון אלגוריתם על תכנים טעון אישור של בעלי הזכויות בתכנים למעט אם האימון נעשה לצרכי מחקר (להבדיל מצרכים מסחריים). יהיה מעניין לראות איך OPENAI, מידג’רני ודומיהם יסתגלו לכך.

אז איך בדיוק מתחילים להיערך לרגולציה?

עוד מוקדם לדעת כי החוק ממש בתחילת דרכו (או ליתר דיוק נמצא עדיין בהריון מתקדם וטרם נולד, ובוודאי שטרם התחיל ללכת), אך מקריאת הרגולציה נראה שבנוסף לכל החובות והאיסורים – האירופאים יסייעו לחברות להטמיע את הרגולציה אצלן. בין השאר נקבע שהאירופאים יכינו טפסים שיקלו על הטמעת הרגולציה הנדרשת, ונשאר לקוות שהצעדים האלה יעודדו חדשנות ולא יעכבו אותה.

נ.ב. קצת על תמונת הקאבר של מאמר זה: את התמונה יצרתי בעזרת BRIA AI, חברה ישראלית שדרכה אפשר לייצר תמונות שעובדת בצורה “כשרה”. כלומר, הם אימנו את האלגוריתם שלהם רק באישור של בעלי התכנים או על תוכן בנחלת הכלל.

הפוסט חוק הבינה המלאכותית באיחוד האירופי יוצא לדרך – מה מותר, מה אסור, על מי חל ומה חשוב לדעת הופיע ראשון בLet's AI בינה מלאכותית

מה משמעות החוק?

החוק, אשר קרוי כעת AI Foundation Model Transparency Act 2023, יחייב את המפתחים והבעלים של כלי בינה מלאכותית לפעול במספר דרכים אשר עשויות להשליך על פעילותם:

• שקיפות בנושא מקורות המידע לצורך הקלה על אכיפת זכויות קניין רוחני – המחוקק מעוניין לסייע לבעלי זכויות קניין רוחני לדעת האם השתמשו בתוכן שלהם כדי “לאמן” את האלגוריתם (תוך ציון ספציפי של התביעות שהוגשו בנושא), ולכן בהצעה יש חיוב לציין מהם מקורות המידע שעליהם הסתמך האלגוריתם (ייתכן ולרמת ה-URL המדויק) תוך פירוט איזה שימוש נעשה. בדרך זו בעלי זכויות יוכלו לדעת ביתר קלות האם נעשה שימוש בתוכן שלהם ובהתאם הם יוכלו לשקול לפעול משפטית בעניין.

• שקיפות לגבי הפלט של המידע – תהיה חובה לפרט כיצד האלגוריתם עובד בדיוק ואיך התקבלו החלטות. כדוגמה הם הביאו מצב שבו באמצעות כלי בינה מלאכותית מתקבלת החלטה האם לתת לאדם הלוואה – תהיה חובה לפרט האם, למשל, ההחלטה התקבלה על סמך ההכנסה שלו, מקום המגורים שלו, צבע העור שלו וכד’;

• תיעוד וחובת זהירות מוקפדת לגבי נושאים ספציפיים בכל שימוש אשר נועד לצרכים הבאים אשר הוגדרו על ידי המחוקק כבעלי סיכון גבוה: שימוש לצורך רפואי; שימוש בעניינים ביולוגיים וכימיים; הגנת סייבר; בחירות; שיטור; החלטה במתן הלוואות ואשראי; חינוך; העסקה; שירותים ציבוריים; ומידע הקשור לאוכלוסיות “מוחלשות” דוגמת ילדים וקבוצות מוגנות אחרות.

חברי הקונגרס במירוץ כעת להעביר את החקיקה לפני פתיחת קמפיין הבחירות לנשיאות, ובמידה ויצליחו – יש לציין שזו חקיקה פדרלית שתחול על כל ארה”ב ולא רק במדינה ספציפית.

אין ספק שלחקיקה כזו, שהיה ברור שתגיע בשלב כזה או אחר, תהיה השלכה מהותית על כלי הבינה המלאכותית השונים אשר נכון להיום מהווים מעין “קופסה שחורה” שלא כל כך ברור מה הולך שם.

אהבתם? לא אהבתם? חושבים שזו בשורה או מכה? נקודה למחשבה…

אולי גם זה יעניין אתכם…

מידג’רני נגד המשתמשים שלה ונגד העולם – האם הם הלכו צעד אחד רחוק מדי? לקריאה לחצו כאן.

הפוסט הוגשה הצעת חוק להסדרת הבינה המלאכותית בארה”ב – בשורה או מכה? הופיע ראשון בLet's AI בינה מלאכותית

על מה כל המהומה?

האם הבינה המלאכותית נולדה בחטא?

Left original @Lucasfilm Star Wars: Rogue One, right @Midjourney v. 6. This is exactly how humans learn to make art, right? pic.twitter.com/BX2wmlin3Q

— Katie (Kathryn) Conrad (@KatieConradKS) December 26, 2023

Midjourney is back to the blatant plagiarism again. They really can't seem to fix it, it's almost like it's inherent to the tech…

"The people suing Midjourney are going to have a field day with this."

Thanks to @NelkMarge for this. pic.twitter.com/6nbH96P6bW

— Reid Southen (@Rahll) December 21, 2023

הפוסט מידג’רני נגד המשתמשים שלה ונגד העולם – האם הם הלכו צעד אחד רחוק מדי? הופיע ראשון בLet's AI בינה מלאכותית